The Butterfly Button
לשון הטוב על עצמי

שאלה מקטגוריה:

האם מותר לי להגיד על עצמי דברים טובים
כמו אני מאושרת , יש לי כל מה שאני צריכה או שזה עין הרע על עצמי?

תשובה:

שלום רב!

אפתח בכך שמשמח לשמוע מאדם שזוכה לחוש מאושר ולהבין שיש לו כל מחסורו [בלי עין הרע, כמובן].

לא מספיק הבנתי את השאלה, האם את אומרת את זה לעצמך או לאחרים. לשם כך ארחיב מעט בכדי שהתשובה תתאים לשני המצבים.

המושג "עין הרע" מתייחס בעיקרון לצרות העין של אדם אחד באחר, אותה תחושת קנאה שמתעוררת בלבו של אדם אחד בראותו את הטוב של האחר, התחושה שהוא סבור שלשני לא מגיע הטוב הזה והיה מעדיף שלא יהיה, יכולה אכן לפגוע בו ובשפע המגיע אליו משמים.

כשאנו מסתכלים על האחר עלינו לשים אל לבנו שלא לגרום ל"עין הרע", לא לתת לרע הזה, ל"חוסר הפירגון" הזה, להיות חלק מהתחושות הנלוות ליחסנו אליו.

בנוסף כדאי שנדע לא לגרום לאחר להטיל בנו עין הרע. לא להיראות בצורה שיכולה לגרום לאחר תחושות כאלו ולו בכדי שלא נפגע מאותו "עין הרע" שתתעורר בעקבות קנאתו.

הפוסקים מדגישים שאין לחשוש מעין הרע כשמדובר בדברים רגילים. כלומר, למרות שכעת אנו במצב הטוב ב"ה ואפילו שקורים לנו דברים טובים, כל זמן שאין מדובר באיזושהי חריגה מהנורמה, לא צריך לחשוש.

ועתה לשאלתך, אם את נמצאת בחברת אנשים ומספרת שאת מאושרת או שלא חסר לך כלום, זה יכול להשתמע בשתי צורות, האחת שזהו סיפור אובייקטיבי הקשור למציאות חייך והשנייה שזו הדרך בה את למדת לקבל את המציאות בה את חיה. למרות שבדרך כלל אמירות כאלו מגיעות מהמקום הסובייקטיבי שלך, מקום שאין סיבה לקנאה אלא דווקא ללמידה, ל"קנאת סופרים" שבדרכה מרבה חכמה. עדיין, אם הדברים לא אמורים בצורה ברורה מספיק, השומעים יכולים לפרש את זה באופן בו הם יבינו שקרה לך מקרה נדיר ש"הכול טוב" בחיים שלך. וזה אולי יכול חלילה לעורר עין הרע.

מאידך, כשמדובר על דיבור בינך לבין עצמך, מטבע הדברים מובן שאת שמחה בכך ולכן אין סיבה לחשוש מעין הרע ואדרבה הדברים האלו נאמרים בכדי לחזק ולשמח את עצמך ולהזכיר לעצמך עד כמה היטיב ה' עמך ונתן לך טוב. אמירות כאלו הן טובות לכשעצמן וטובות עוד יותר כשהן מופנות בהודיה כלפי מי שסיפק לך את כול הטוב הזה, כולל את היכולת הנפלאה להרגיש באמת במילוי.

אזכיר כי הגמרא בברכות [נה ע"ב] מזכירה אפשרות כזו שאדם חושש מעין הרע של עצמו. להבנתי כנראה מדובר באדם שאכן מרגיש רע עם הטוב הזה, באדם שעינו צרה גם בשלו, שמתעוררות בו תחושות לא טובות לגבי כל מה שיש לו וחושש שאותן תחושות שליליות אכן יפגעו בו.

ומעבר לכול זה יש לזכור את שלמדונו חכמנו "כללא דמילתא, כל דקפיד – קפדי בהדיה, ודלא קפיד – לא קפדי בהדיה" [-כל המקפיד, מקפידים עמו ומי שלא מקפיד, אין מקפידים עמו], ה"מקום" שאנו נותנים לאותם ה"כוחות" הוא שמחזק את הוויתם ולכן צריך לנסות לא "לעשות מזה עסק". ועדיין, כמבואר שם "למיחש מיבעי", משום החשש הקטן שעדיין יוכל אותו כוח שלילי לתפוס, צריך להשתדל לא לעורר את התחושות ההרסניות בלבם של אחרים וק"ו שלהרחיק אותם מלבנו אנו.

מקווה שנתתי מענה לשאלתך. בהצלחה רבה.

מנחם

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני פרפקציוניסטית וזה קשה לחיות ככה
יש לי כמה שאלות: 1. אני טיפוס פרפקציוניסט מאוד, ובזמן האחרון אני כל הזמן, אבל כל הזמן, בדאגה על העתיד שלי- כל הזמן עולות בי מחשבות כמה אין מצב שאצליח להיות אמא טובה/ אישה טובה/ עובדת טובה וכו, ואני מרגישה שאני מעדיפה כבר לא לנסות. אני ממש קופאת כשאני חושבת...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
איך למצוא פרק ב' בלי שישפטו אותי?
התגרשתי לפני חצי שנה מכהן תחת לחץ ממשפחתו שהם שנאו אותי מאוד. התחלתי לשמוע הצעות שידוך אבל כולם פוסלים אותי זה מוריד לי את הביטחון העצמי אני מאוד רוצה להתחתן פעם שנייה ורוצה עוד ילדים יש לי ילדה אחת ושואלים למה התגרשת??? עכשיו לא מסוגלת לספר שעברתי מהגרוש שלי התעללות...
אני עוברת התעמרות קשה בעבודה
איני יודעת כיצד להתחיל ולפתוח בנושא הכול כך כואב שלי. נשגב מבינתי כמה אנשים יכולים להיות אכזריים. מדובר בהתעמרות קשה במקום העבודה, בהלבנת פנים ברבים, בהשפלות, בהרמת קול ודיבור מלא מלא כעס וזעם של אשת הבוס. האישה בעלת פתיל קצר, חולת עצבים, אין לה מעצורים, אין לה בושה, אין לה...
רוצה להרגיש ראויה בשידוכים גם עם עודף משקל
אני בת 21 ולא מזמן התחלתי שידוכים. תמיד התמודדתי עם דימוי גוף שלילי. בתור ילדה הייתי שמנמנה לא בצורה קיצונית בכלל אבל קצת מעל הממוצע. מאז שאני זוכרת את עצמי זה דבר שמאוד הפריע לי. כבר מגיל צעיר הרגשתי שונה מחברות שלי, כאילו אני פחות שווה וראויה מהם. לאורך השנים...
בדידות גדולה מאז שאני גרוש
מאז שאני מכיר את עצמי, הייתי ילד מאוד ביישן בכיתה, ובישי"ק חשבתי שזה יפסיק, וזה לא הפסיק. וגם הלכתי למישהו, וזה לא ממש עזר לי. וגם הערך העצמי שלי ירד בתקופת הישי"ק. וכשנכנסתי לישי"ג החלטתי, שאני מפסיק להיות ביישן, ולא הצלחתי. אבל ב"ה הערך העצמי שלי דווקא עלה. עכשיו. לפני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן