איזו אישה נבונה את!
גם אני הרבה פעמים מרגישה תסכול גדול, אבל לא סביב היחס הרגשי, אלא יותר סביב זה שעול הבית הוא בעיקר עליי, וזה מרגיש לי לא פייר.
את נשמעת אישה ממש חכמה, ואת האמת שזה לא עניין של שכל, כמו שזה עניין של חוויה.
את כנראה נתקעת עם הראש בקיר.
זו החוויה שלך. גם אני חוויתי אותה.
לאט לאט המציאות תיפתח לך. זה לאט לאט. זה מאוד מאוד הדרגתי.

תדעי שמה שאת מתארת זה מאוד משותף למלא נשים.
כי אנחנו היום עושות הכל, ובדי.אן.איי שלנו אנחנו יותר רגישות ומבינות עניין.
לכן רבות מאיתנו מרגישות מנוצלות.

אבל זה לא סוף פסוק.
אני נשואה עוד מעט 9 שנים, וכן רואה שינוי.
כי יש דברים בי שהוא גם נאלץ לספוג, ופתאום אני יותר נעשית מודעת אליהם. אני יותר ביקורתית ממנו בהרבה.
וגם- הוא לומד יותר מה הצרכים שלי ואני יותר מוכיחה אותם בבית.

וזה לאט. זה לא ביום אחד.
גם לו יש צורך באישה יותר מקבלת ואוהבת,
והרבה פעמים הןא 'חוטף על הראש' במקום לשמוע מילים טובות וחמות
ואני לומדת להיות יותר נעימה, להשתדל לחייך, לא להיות רק משימתית

מצליח לי תמיד? ממש ממש לא. אבל אחרי 9 שנים משהו כבר נגנס למודעות. אחרי וויכוחים וריבים ודחיקת הראש בקיר
משהו בחוויה משתנה.
את מבינה שבסוף זה שלך. ובסוף כמה שלא תהיו גב אל גב זה לזו, אתם בעל ואישה וזה הכי חזק שיש.