The Butterfly Button
למה מתאבלים דווקא על החורבן?

שאלה מקטגוריה:

עכשיו כמה ימים לפני תשעה באב, ויש לי שאלה.
אני מגדירה את עצמי כאדם חושב ועמוק, ואני לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו. אני אוהבת לחקור, להציב שאלות, ולמצוא להם תשובות.
ועלה לי לאחרונה שאלה, שאני לא מצליחה למצוא לה תשובה על אף חיפושי הרבים…
למה אנחנו מתאבלים דווקא על חורבן בית המקדש עצמו?
גם לפני שבית המקדש נחרב, היו שנים מאוד אפלות בהיסטוריה, אם זה ירובעם בן נבט הרשע, או מנשה שהעמיד צלם בהיכל, או המלך הורדוס שהרג את כל תלמידי החכמים… או בזמן אליהו הנביא שהיה רק 1000 נביאים במערה, וזהו, גלות עשרת השבטים, העובדה שבחלק משמעותי מההיסטוריה רב עם ישראל עבדו עבודה זרה…
היו מלא חורבנות, אסונות כלל לאומיים ומלחמות לפני שבית המקדש נחרב, וגם אחרי…
אפילו בזמן היוונים, שטימאו את בית המקדש לגמרי, לא קבעו יום צום לזכר זה שטימאו את המקדש, ואז ימי חג שהוא ניצל, כמו בתענית אסתר…
כלומר, תכנית, היה אפשר לעשות יום אבל על כל אחד מהדברים האלה, ומצד שני, על בית המקדש קבעו המון המון נקודות זמן של אבלות: עשרה בטבת, צום גדליה, יז בתמוז, שלושת השבועות, ותשעת הימים, והשיא, תשעה באב עצמו.
נכון, נהרגו הרבה אנשים, ועמ”י גלה מארצו, ובית המקדש נחרב…אבל זה קרה גם קודם, וזה ממשיך לקרות לאורך ההיסטוריה עד היום.
מהי בעצם הנקודה שבה הוחלט, אוקי. זה האסון שעליו כולנו נבכה, והשאר לא רלוונטי לנו?
בוא נגיד ככה, הרבה יותר הגיוני שכל דור יתאבל על האסון שקרה בסביבה הקרובה שלו, נניח לנו קרוב השואה, הרבה יותר מוחשי להתאבל על קדושי השואה מאשר על אלו שנהרגו לפני 2000 שנה…
או אפילו היו עושים יום כזה שכל אחד מתאבל על הצרות הפרטיות שלו ומבקש מה’ שיציל אותנו ויביא לנו גאולה…
בית המקדש עצמו לא ממש יעזור פה. גם בזמנים שהיה בית מקדש, היו הרבה מאוד צרות אסונות ודאגות…
אם נגיד שהתשובה היא שזה בגלל שחסר לנו מהשכינה והקדושה… זה לא משהו שאנחנו יכולים להרגיש שחסר לנו. או שיש לנו בכלל מודעות איך זה אמור להיות…
איך אני אשב ואבקש על קדושה ומלכות ה’, כשאני בכלל לא מבינה מה זה ואין לי מושג מה זה, חוץ מהעובדה שכולם כל הזמן אומרים לי שזה יהיה טוב?
וההיסטוריה מוכיחה שזה לא ממש נכון…
גם רחל הייתה עקרה, גם לאה פחדה שלא יהיה לה זיווג, היה עוני, היה צער, בנים נפטרו בחיי הוריהם, זה לא שהכל היה טוב ונהדר או משהו…
לפחות לנו אין את התחושה של אובדן הרוחניות, אז אנחנו לא ממש סובלים מהעדר שלה…
חשוב לי להבהיר שאין בשאלתי הקנטה, אני באמת מנסה להבין את העניין יותר לעומק, אשמח לקבל תשובה.
תודה רבה!

תשובה:

שלום לך

שאלתך חכמה ומחכימה מאוד, ניכר שאת חושבת לעומק ולא מתפשרת על שטחיות, בעיני זו הדרך האמיתית והמבורכת של צמיחה רוחנית שיש לה פירות, אשריך!

לעצם השאלה, הנקודה המרכזית של שאלתך היא מה המובן של בית מקדש שרלוונטי לנו כבני אדם וכיהודים בני ימינו? מהו בעצם בית המקדש ומה הוא נותן לנו, אז בוודאי שזה לא הקרבנות, או הבניין היפה והמרגש, כל זה הוא בבחינת מה שאמרו חזל “שפך חמתו על עצים ואבנים” גם הנביאים אמרו ושנו ושילשו שאין העיקר בקרבנות אלא “להקשיב מחלב אילים” . ההקשבה בקול ה’ היא העיקר, ואז נשאלת השאלה שאת ההקשבה הזו אנו יכולים לעשות גם בימינו אז מה חסר. ונכון לא פחות, אז בהחלט לא היה עולם מושלם, אפשר להתרשם בקלות מהתנ”ך ומחז”ל שכך הוא, אז גם הממד הגשמי הוא לא הסיפור, אז מה נשאר??

אך הנקודה בבית המקדש היא אחת בלבד, שכל השאר נובע ומסתעף ממנה, בית המקדש הוא ביטוי לכך שה’ נוכח בתוכנו, כלומר שבו עם ישראל מצליח להביא את הקב”ה לתוך המציאות הממשית, אנחנו כעם קיבלנו משימה מראשית היווצרותינו, שהיא לממש את הנוכחות של ה’, ואת התפיסה שהוא הנחיל לנו על משמעות החיים וטעמם, על דרך החיים האמיתית והעמוקה הנותנת משמעות בכלל לכל חיי האדם והעולם, ושבמידת מה היא הפוכה מהחיים הרגילים שכל העמים חיו ומימשו. אך היא הדרך היחידה לתיקון וריפוי אמיתי של העולם מכל המחלות האנושיות שלו. זו למעשה המשימה האלמותית שלנו ובמידת מה, זכות קיומנו כעם בפני עצמו, כל זה התממש לתקופות קצרות בהיסטוריה, תקופת דוד ושלמה בעיקר וכל השאר הם ספיחים או זמני ירידה ודעיכה, רוב השנים חיינו בגלות, כאשר עם ישראל אמנם מצליח לשמור על עצמיותו הפנימית, אך כלפי העולם היה הוא בטל ומבוטל, עד שעמים שינקו מהיהדות יכלו לומר כי בעצם ה’ עזב את עם ישראל והם ירשו אותם, הם ישראל האמיתית. בעידן החדש אמנם נראה שהדבר השתנה, עם ישראל חזר להיסטוריה כעם מכובד ומתפתח, אך במידת מה עם ישראל כשלעצמו, עד לימינו אנו, לא מאמין מספיק בחזון שלו, באמת העמוקה שלו כאמת שיכולה לרפא ולתקן את כל תחלואי העולם , שכולם נובעים מהתרחקותו של העולם והתרחקותה של האנושות מצור מחצבתם. גם עם ישראל שחזר לארצו לא הולך בביטחון עם תורתו ולא רואה בה מספיק דבר גדול ורלוונטי לחיים כיום ומשמעות שליחותו בעולם, וזה אות וסימן לכך שהוא לא מממש עדיין את ייעודו ההיסטורי, לא הבין הוא את גודלו האמיתי ואינו יודע בצורה ברורה וקולחת מה להביא לנוער ולאן לקחת את הספינה ששמה ישראל..

לצערנו, זה לא רק עניין של חילונים בלבד, גם היהדות הדתית לגווניה אינה רואה באמת את הגודל של הבשורה, את האור של התורה כדבר שיש לו משמעות לחיים הממשיים של כל אדם בעולם, יש כן תפיסה כזו אך בצורה מוגבלת ביותר. ממה נובע עיוורון זה? הוא נובע ממוגבלות של כלי האנושות להכיל את הבשורה הזו, גם היום אחרי אלפי שנים הדיבור האלוקי אינו מוצא את עצמו שורה בלב כל אדם כאפשרות הקיום היחידה וכאפשרות תיקון העולם. אך הכרה זו שלנו, פקיחת העינים לראות כי זה הטוב והאור הגדול הרבה מעבר לכל אידאולוגיה או תפיסה ערכית כלשהי, ולא רק בתור סיסמה אלא לראות עין בעין כיצד ולמה הוא בעל משמעות כה גדולה, אנו עדיין לא שם לצערנו, למרות שאפשר לראות סימנים של התעוררות בעם, סימנים של הערכה מחדש של ערך יהדותנו וקיומנו, אך זה עדיין לא מספיק למהפכה בסדר גודל כזה,

בית המקדש שאנו מתגעגעים אליו למעשה לא נבנה מעולם, האגדה אומרת כי הוא יבנה ע”י ה’ בעצמו, בית המקדש הוא הרגע בו החזון שעם ישראל, שאנחנו מחזיקים על העולם כעולם של מלכות ה’, יהפוך לממשי, וכל עוד שאנו לא נמצאים שם, נתאבל אמנם על מה שהיה, אך מה שהיה לרגעים בהיסטוריית העבר אינו אלא סימן לבאות, וגם האבל שלנו כיהודים אינו באמת על העבר, העבר הוא רק שריד היסטורי שנותן לנו עוצמה וכוח בכדי להתאבל על ההוה ולהאמין עם זאת ובד בבד, שהדבר אפשרי, כי בידינו לעשותו בבחירתנו.

אנו מתאבלים על ההווה משום שאנו יודעים ומאמינים שהעולם אינו כפי שהוא צריך להיראות, ואנו יודעים גם מה הכיוון עליו עלינו ללכת, ובכל זאת מסתבכים אנו כל העת, כי אין לנו אפשרות לראות עין בעין, לתפוס את הטוב האלוקי והאמת האלוקית באופן מלא ואמיתי, עם כל השתדלותנו העולם פשוט עדיין לא שם ולכן הבנתנו ביחס לתהליך הזה עוד מוגבלת, כי ההבנה באה יחד עם החיים ועם המעשה

חשוב להבין שבית המקדש נבנה גם כתוצאה מכך שהעם עבר תהליך שהכשירו לכך, שכינת ה’ בעם ישראל היא רק כשעם ישראל מממש את האידאל שלו כעם ה’, כשכל האומות מסתכלים כלפיו בהערצה רוחנית, כיודעים להעריך את האוצר שבידיו, ואי קיומו מעיד יום יום על כך שלא קלענו את המטרה, שהעניין הוא לא תמיד קיום הלכה זו או אחרת אלא דברים שבמהות. אין אנו יכולים להיות מודעים לכל המשמעות של דבר זה, ו”הנסתרות לה’ אלהינו” אך הנגלות הם לנו, הקב”ה מבקש שנעשה כל שאפשר בכדי להתקרב באמת, כי אין הדבר תלוי אלא בנו והוא כבר ישלים את החסר ולא בשליטתנו.

.

קיצרתי במקום שראוי להאריך כי זה נושא שהוא ביסודי היהדות , אני מציע גם שתתעמקי בנושא באופן עצמאי, מה זה מלכות ה’, מה המשמעות של זה ביחס לתיקון העולם, זו תפיסה רוחנית שלמה שיש לקנותה מלימוד תנ”ך וחז”ל ברצינות, ואם את מסוגלת לכך מה טוב ומה נאה.

שנה טובה וגאולה שלמה במהרה

בברכה

אריה מ.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

לחוצה מפורים איך אני לא מפספסת אותו??
דיי נמאס לי. נמאס לי לשמוע כל הזמן על הפורים ועל כמה הוא יום מסוגללל.. באלי לבכותתתת כל הפורים שהשם יעזור לי כבר להאמיןן בו כמו שצריך.. שיעזור לי לשמוח כל השנה.. אני בוכה כבר מעכשיו כי אני רוצה לזכות לנצל את היום הקדוש הזה !!! שומעת מלאא שיעורים על...
איך אפשר "להתבשם" כדת היום בצורה מיטבית ויעילה?
עוד רגע קט מגיע חג פורים עליז ושמח ואני קצת נבוך הכיצד אוכל לקיים את מצוות היום בצורה מיטבית אך עם מינימום תופעות לוואי ומבלי כל הבחילות וההקאות כמו גם ללא ביטול ברכה”מ ק”ש של ערבית ותפילה בציבור. אציין כי היו שנים בהם אכן הצלחתי לעבור את היום יחסית בשלום...
שאלות בעניין מוות
שלום רב, אני בחור חרדי, למדתי בישיבה ומשתדל ללמוד כל הניתן. לפני כחודש איבדתי את אימא שלי והחלו לעלות המון שאלות. הייתי שמח לשאול ולקבל תשובות מבוססות. 1. האם כבר במעמד הר סיני כאשר היינו שם עם הנשמות התאומות שלנו, היינו גם עם ההורים? ידענו מי יהיו ההורים שלנו? 2....
לסיים את החיים בתקופה הכי טובה?
אני רוצה למות.. ולא בגלל שקשה לי בחיים לא בגלל דכאון או משהו בסגנון אני לא מתכוונת להתאבד ח”ו אבל אני בזמן אחרון התחלתי לחשוב . אני טובה אני עושה הרבה מצוות אבל גם עושה הרבה עבירות אבל בדיוק עכשיו חודש אלול שמעתי שיעורים מרגישה באמת באמת טובה אבל עדיף...
אני חרדה מראש השנה!!
יש לי שאלה שממש מציקה לי. ותודה על הפלטפורמה הנהדרת והיחידה הזאת, הצלת נפשות.. אלול עושה לי חרדה. אבל לא חרדה טובה בעיני, חרדה שאני מפחדת מראש השנה, מפחדת מעונשים, מזה שאומרים אימת הדין, מלשמוע שופר , מזה שקובעים מי יחייה מי ימות וכ’.. ולמען האמת , החרדה הזאת לא...
איך להגיע מוכן לראש השנה?
לקראת ראש השנה אני מרגיש מבולבל, רוצה לעשות סדר ולקחת על עצמי דברים ובנוסף לחזור בתשובה על דברים מסויימים ולעשות דברים. פשוט לא יודע לעשות סדר בדברים, אילו דברים לקחת על עצמי? מה צריך לזכור ולדעת לפני ראש השנה וגם בזמן ראש השנה שדנים את האדם, כשאומרים לעשות תשובה, אף...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן