לגיבורת החיים,

למקרא השאלה שלך עלה בי חיוך, של קרבה והזדהות. השאלה שלך היתה יכולה להכתב על ידי, מילה במילה.

אין לי ספק שהאומץ לבטא את הלך המחשבה של התחושות, יהווה עבורך אבן דרך להתפתחות וגילוי קיומי על עצמך, על העולם, ועל ההוויה שלך בתוכו.

אני מקווה שהמחשבות שתקראי בשורות הבאות יהוו עוד נדבך לדרך המופלאה, הייחודית והבלתי נצפית שאת עושה.

הבקשה שלי היא שמתוך הקריאה, תראי מה התגובה הפנימית שלך. פשוט שימי לב לתחושות ולמחשבות שעולות לך, כי הם מחזיקים ומספרים לך מידע יקר להמשך הבהרת דרכך.

***

המשאלה הזו, למות טוב,

היא אחת המתוקות והיפות,

בסיס לחיים פועמים במשמעות.

המהות שלך היא נשמה שמולבשת בתוך גוף שאמור לשרת אותה. תכף נפרט על כך מעט יותר.

אך הצליל הפותח הוא קריאת הנשמה לשוב טהורה ומאירה,

למשוך את החומר איתה למקום גבוה

ולא להיות נמשכת אחרי החומר כלפי מטה.

הנשמה שלך מכירה את עצמה. היא יודעת כמה היא נועדה להאיר, מפחדת לאבד את הברק הזה

ומבקשת להפרד מהסיכון שבעולם הזה.

אני מזמינה אותך לתרגם את הפחד מעונש – לפחד מלאבד את היופי הטהור הזה, כי זה הסיפור האמיתי.

*

בואי נתחיל את הסיפור מההתחלה, על פי מפת העולם המשורטטת בספר "דרך ה'" של הרמח"ל.

בורא עולם, כל יכול, שברא עולם על מנת להיטיב, היה יכול לברוא עולם כמו שהצעת ואפילו טוב יותר:

אם המטרה היא שנהיה צדיקים ונקבל שכר, הוא היה יכול לברוא אותנו כאלה ישר לעולם הבא שכולו טוב.

אבל זהו, שהוא רצה לתת לנו את הטוב השלם ביותר האפשרי: טוב שאת טובה בעצמיותך ובמהותך, לא טוב שניתן לך כתוספת על מי שאת.

כדי ליצור עצמיות של טוב, זה צריך לבוא בבחירה

כדי ליצור בחירה, צריך שיהיה מצב של טוב ורע.

אבל הטוב השלם לא כולל רע. הוא טוב שלם ונקי.

מה עושים?

פיתרון: פיצול לשני עולמות

– עולם נצחי שבו יהיה רק טוב. זהו עולם נצחי שאליו יגיעו כל ישראל, כל אחד כפי מדרגתו, ויהיו בעונג הזה לנצח נצחים.

– עולם מוגבל בזמן (חיים של כל אדם, ו6000 שנה סה"כ לעולם הזה)

בעולם הבא- הגוף והנשמה מתחברים יחד אחרי שהגוף שרת את הנשמה בבחירות הטובות בעולם הזה

הנשמה מאירה בגוף את כל האור שהצטבר בה בכח כאשר הגוף שרת אותה לקיים מצוות ולפעול טוב בכל מעשי העולם הזה.

(המוות הוא רק זמני, חלק מהעולם הזה, שבו הגוף והנשמה נפרדים לפרק זמן מוגבל. לא נפרט על כך עתה, אבל גם זה חלק מהתכנית לטוב שלם)

כשאדם עושה טוב, הוא קונה את הטוב באופן שיוצר את העצמיות שלו להיות טוב

כשאדם בוחר ברע, הוא מאפשר להעדר אור לגדול. זהו מצב של חושך, חיסרון.

הדרך להתפטר מבחירה רעה היא או דרך יסורים שמהווים "חומר ניקוי" לחושך שנוצר,

או בדרך המופלאה של תשובה.

הפלא של תשובה מאפשר לנקות את היצירה הזו של חושך, ותחתיו יש כעת אור גדול. זהו פלא! הרי אם יש כתם- צריך לנקות עם סבון. וה' נותן לנו אופציה "לבטל פעולה".

תעצרי רגע לקלוט את עומק החסד!

את עשויה מחלקים נפלאים של מערכת פיזיולוגית ורגשית שפועלים יחד, והם מתעלים כשהם משרתים את אור הנשמה המשתוקקת לקיים מצוות, ללמוד תורה ולהשתמש בכל חומרי העולם הזה לקרבה הזו. הכוחות שבתוכך (דיבור/אכילה/ראיה/שמיעה/הליכה/חכמה/וכו) והחומרים שסביביך (כסף, בית, עבודה, זמן, וכו') – כולם נבראו לסייע לך ורק ממתינים שתמנפי אותם למטרות של טוב ואור. חטא הוא סטיה של הכוחות/תכונות/חומרים הללו.

***

ברגע ששמת לב לסטיה, הגעת לנקודת השינוי, התשובה, ההשבה!

כל שעליך לעשות הוא 1. להתחרט שכוחות החיים שלך פעלו לא למען האור שלשמן נבראו 2. וידוי- לומר בפה ובעמידה היכן הכוחות הנהדרים שה' נתן לך לא היו מנותבים לאור, וברגע של בלבול/חוסר ידע/חוסר איזון- הם נותבו למקום אפל ולא אור. 3. מתוך כך, הקבלה לעתיד היא שאת ממש רוצה ומתכננת דרך להעלות את הכוחות שלך למסלול הטוב שלשמו הם נבראו.

עוד בשורה טובה היא, שלא צריך להמתין לימים הנוראים כדי לעשות זאת! אמנם בעשרת ימי תשובה יש סיעתא דשמיא גדולה במיוחד, אבל כל ימייך יכולים להיות בתשובה- כבקרת רועה את העדר שלך, לכוון אותם בעדינות ובאהבה לתפקידם הנכון.

זהו "קרוב רחוקים" של כוחות הגוף והנפש שלך-

הכל נועד למטרת הקרבה אליו

ואת מחזירה אותם הביתה, משיבה אותם לתפקיד שלשמו הם נוצרו.

כאשר כל חלקי המערכת פועלים יחד למטרה שלשמה נבראו, שם נוצרת תחושה של הרמוניה ושמחה אמיתית –

"וכל נברא משתלם כשפועל מה שחקק לו הבורא יתברך שמו שיפעל- וחסר משלמות כל זמן שלא יפעלהו"

***

את-

נבראת להגיע לשלמות,

התשוקה למות כשאת שלימה-

היא הכי טבעית בעולם.

זה הקול של הנשמה שרוצה למשוך את כל כולך- נפש, גוף, והחומר שסביבך-

אל השלמות הזו.

תקשיבי לבת קול הזו באהבה, ותאמרי לה שזה בדיוק מה שאת עושה כאן בעולם: צוברת שלמות מכל מעשה טוב, זה וודאי.

אבל עוד יותר- מכל חלק שאת מזהה כטועה בדרך, ואת גואלת אותו בחמלה רבה, את יוצרת אור עצום שלא היה יכול להווצר אם הכל היה במסלול ישר.

"ואדרבה, השפלתו תהיה הגבהתו

בהיותו הופך את החושך לאור

ואת הצלמוות לנוגה יזריח"

אני מאחלת לך מכל ליבי שתמשיכי לרצות למות זכה. מי שיודע למות טוב, יודע לחיות טוב. לכן המליצו חז"ל: "שוב יום אחד לפני מיתתך". וכי יודע אדם יום מותו?

אלא שיהיו כל ימייך מכוונים למימוש של כל החומרים לאור נצחי.

תזכרי שאת נועדת לחיים נצחיים, וזה מה שהמלך חפץ- בחיים הנצחיים שלך. תעשי חיים, יקרה, במלוא מובן הנצחי של המילה,

וכך תהני גם מכל פסיעה בדרך מלאת החיות והמשמעות.

לחיים!

שפרה