בס"ד

שלום לך!

קראתי בדמע את דברייך הקשים וליבי נמלא צער. צערי אינו עלייך ועל מה שאת חווה, כי מדברייך ניכר היטב שאת מספיק חזקה ובטוחה בעצמך, בעדתך ובדרכך, והגזענות איננה שוברת אותך. הצער הוא עלינו כחברה שכיום, לאחר כל כך הרבה שנות קיבוץ גלויות וחזרתנו לארץ ישראל לחיות יחד כעם אחד, עדיין לא השכלנו לבער דברים כאלו מקרבנו. כמה דמעות נשפכות מדי יום בגלל תופעות של אפליה עדתית! כמה צער נגרם לאנשים ונשים יראים ושלמים בגין תיוגם כשייכים לעדה מסוימת! כולי תקווה כי בימים אלו של חשבון נפש, סליחה ומחילה, נדע גם לעשות את חשבון הנפש החברתי ולתקן את אשר עיוותנו בנושא זה.

במקביל, רוצה מאד להודות לך על העלאת הנושא. כפי שהזכרת בשאלתך, אין ספק שאת פה לרבים בנושא זה, ומדובר בנקודה חשובה שראוי להעלותה ולדון עליה ולא לטאטא אותה אל מתחת לשטיח הקהילתי. כחברה מפלה כולנו סובלים מהמצב הנוכחי, לא רק אלו המופלים אלא גם המפלים סובלים לא פחות. חברה מפלה לוקה בהעדר גיוון, העדר חשיבה יצירתית ושונה, העדר פרגמטיות וחדשנות, ובסופו של דבר גם הצד המפלה, שכרו (כביכול, על פי תפיסתו) יוצא בהפסדו. אין מרוויחים מאפליה ועל כן ראוי שנוציא אותה אל אור השמש ונבער אותה מקרבנו.

חשוב לומר בצורה מפורשת וללא סייג: שיפוט אדם על פי מוצאו ועדתו ולא על פי יכולותיו, פסול מכל וכל באשר הוא. גזענות היא תופעה פסולה שראוי לשרש, ולא משנה היכן ומתי היא מופיעה ובמי מהצדדים היא פוגעת. ואף על פי כן, חושבני כי כדאי לראות את התופעה בפרספקטיבה רחבה יותר, להבין כיצד ולמה היא נוצרה, וכך יקל עלינו להבינה ולטפל בה.

ראשית, לצערנו חברות רבות בעולם וגם בישראל, לוקות בסטריאוטיפים ובשנאת האחר. די לראות את המגזרים המודרים ממוסדות היוקרה של החברה הכללית במדינת ישראל, כדי להבין שלא רק החברה החרדית לוקה בכך. הצורך האנושי של הזדהות עם קבוצה ועם ערכים, הופך בקלות רבה מדי לשלילת האחר, הדרתו ואף הגדרה עצמית על פי שנאה לקבוצה אליה אינני משתייך. דווקא בעולם אוניברסלי ופתוח, שבו אנשים קרובים יותר ומכירים יותר אלו את אלו, מתפתחת גזענות חסרת מעצורים כלפי קבוצות ואוכלוסיות, והיא חוצה ארצות ויבשות. גם החברה הישראלית אינה חפה מכך וזו תופעה כללית שעלינו לשרש.

אבל בכל זאת בחברה החרדית עסקינן, ובחברה שהיינו מצפים כי תשמש אות ומופת לחברות אחרות בקבלתה את האחר והשונה, בולטת יותר התופעה המכוערת של האפליה. להלן אנסה לדון מדוע זה קורה לנו, ומה ניתן (אולי) לעשות כדי לשנות דברים.

החברה החרדית חרתה על דיגלה את השמירה הבלתי מתפשרת על עולם התורה וקיום המצוות, וזאת גם במחיר כבד של התבדלות והדרה מצד החברה הכללית. החברה החרדית היא זו שהביאה לחברה הישראלית מושגים חדשים של מסירות נפש תורנית, והיא גם זו אשר שומרת בקנאות חסרת פשרות על הציווי "אל תיטוש תורת אמך". אם בחברות אחרות, גם כאלו דתיות ושומרות מצוות, קיבוץ הגלויות ואיחוד המסורות בארץ ישראל הביא לשינוי נוסח תפילה, הקלה במצוות כאלו ואחרות, ודגש על חיי המעשה לא פחות מאשר על לימוד התורה, הרי שהחברה החרדית עושה כל מאמץ להישמר מדברים אלו. מאמץ זה אינו עולה בקלות, הוא מביא בקרבו עוני, הדרה, מחסור במשאבים חברתיים, העדר מוביליות וצורך להישאר בשוליים החברתיים של מדינת ישראל, אך החברה החרדית בהוראת והשראת מנהיגיה הרבנים וגדולי הדור שליט"א, מוכנה במסירות נפש לשלם את המחירים הללו כדי להחזיק את עולם התורה המקורי ואת הדבקות הגדולה ביותר בהקב"ה, בתורתו ובמצוותיו.

אחד המחירים של מלחמת הישרדות זו, הוא הצורך שלא לשנות כלום מהעבר. אם אנו מעוניינים לשמור על עולם התורה בטהרתו מבלי להיגרר לחדשנותו של העולם הליברלי והמודרני הקורץ בחוץ, עלינו להישמר מכל שינוי ולו הקטן ביותר. גם שינוי קטן עלול להידרדר לשינוי גדול, ויוכיחו זאת חברות אחרות סביב החברה החרדית ההולכות ומשתנות. בנושא זה הכוונות טובות והמטרה רצויה, אך ההתעקשות לסגור את הדלת לכל שינוי שהוא, גובה מחירים כבדים במקומות אחרים. מחירים כבדים משלמת החברה החרדית בפדגוגיות ושיטות לימוד שאינן משתנות, מחירים כבדים היא משלמת בהישארות בקבוצות קטנות השומרות בקנאות על ייחודיותן, ומחירים כבדים היא משלמת בהיווצרות מצב של אי קבלת האחר וחשדנות מוגזמת כלפיו.

הגזענות בחברה החרדית איננה נובעת משנאה של קבוצה כזו או אחרת, היא נובעת ברובה מרצון לשמור על החומות שלי ושל קבוצתי מבלי לערבב בהם משהו שונה. לכן חסיד גור לא ישלח את בניו ללמוד עם בני חסיד ויז'ניץ, לכן החרדי האברך יסתייג מהחרדי העובד (ולהיפך), לכן אין נישואין בין עדות שונות ולכן נוצרת אפליה כלפי קבוצות שונות. רבנים שונים בתקופות שונות ניסו לצאת ולהילחם בתופעה זו ולשנותה במיוחד במוסדות החינוך (ידוע שהרב אלישיב זצ"ל הורה בחריפות נגד אפליה כלשהי), אך בינתיים ללא הצלחה יתירה. הפחד הגדול של החברה החרדית ממצב שבו "נשפוך את התינוק עם האמבטיה", גורם לנו להמשיך לשחות במים העכורים של האמבטיה, אשר פוגעים בנפשנו, בטהרתנו ובדורות הבאים.

אז מה עושים? איך יכולים לסייע לשיפור המצב?

ראשית, להבין טוב מה עומד מאחוריו וכפי שנכתב לעיל. הכוונות טובות, המניעים טובים, אך התוצאה מכוערת. יש לחשוב היטב כיצד ניתן לשמר את "תיבת נח הקהילתית" יחד עם שינוי משמעותי בקבלת האחר. הרבנים ומנהיגי החברה החרדית הם כתובת משמעותית, וניסיונות חוזרים ונשנים לשנות את המצב בסוף יניבו גם פרי. בניגוד למה שכתבת, אינני חושב שהתופעה מתעצמת, אלא שהמשכיותה גם בעידן כה אוניברסלי, גורם לנו להרים גבה יותר ויותר. אין חברה בעולם שתוכל במשך שנים רבות לשמור על היבדלות אלו מאלו, במיוחד שבני עדות המזרח ובני אשכנז הולכים ונהיים דומים יותר ויותר אלו לאלו. הזמן יעשה את שלו, אך אין זה פוטר אותנו ממלחמה בכל גילוי של גזענות, ודאגה שלפחות ביתנו וחצרנו יהיו נקיים מתופעה זאת.

וברמה האישית,

עולמך האישי מספיק גדול ומורכב כדי להכיל את האתגר המכוער המתגלה לעינייך. תופעות ההדרה שוברות ומצערות, אך תמיד צריך לראות את התמונה הגדולה, ויש לך כוחות רבים וחזקים לכך. התמודדותך האישית תהיה דרך הנתינה של כוחותייך אלו לאחרים שסביבך. עזרי להם לראות את התמונה הגדולה, עזרי להם לרדת לשורש התופעה, חשבי אתם ביחד כיצד ניתן לשפר ולשנות את המצב גם אם בנקודות קטנות. עוד ועוד נקודות של אור שאנו נבנה מסביבנו, יסייעו בסופו של דבר לגרש את החושך. מדובר בתופעה מושרשת ורבת שנים, אך תופעות גדולות ממנה עברו מן העולם דרך יחידים שהפיצו אור.

ואסיים בברכה שיקויים בנו במהרה הכתוב בישעיהו מ"ט: "שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך… כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה". נלמד כולנו לראות את הטוב שבאחרים ואת מעלותיהם, נהיה כולנו מאוחדים, ואז נזכה בעז"ה לגאולה האמיתית והשלמה. כמו שאמרו חז"ל: "נעשו בני ישראל אגודה אחת – התקינו עצמן לגאולה" (בראשית רבה צח, ב).

ושוב תודה על העלאת הנושא החשוב והעיסוק בו. אל תרפי עד אשר נגיע כולנו למקום טוב יותר.

בברכת שנה טובה

דניאל

[email protected]