שלום לך נער יקר ונכבד!

ראשית, אל לך להכליל, לא כל החרדים מזלזלים בכל הדתלי"ם\חרד"לניקים\מזרוחניקים….

יש הרבה הרבה חרדים שאינם מזלזלים כלל באף אחד, אלא מעריכים מאוד כל אדם שראוי להעריך באשר הוא, ואפילו תתפלא לשמוע לומדים בתורתם, ולא מעט… ביניהם אני הקטן…

ובפרט בדור האחרון אני חש שישנה התקרבות גדולה, חיבורים ולימוד משותף ופורה בין הציבורים, ברוך ה'.

אבל כך דרכו של עולם… אלו מזלזלים באלו ואלו מזלזלים באלו… אחרת ממה נתקיים?

*

אני רק אנסה להסביר בפשטות גמורה את דעתי הענייה בנוגע לתופעה זו, ששורשה בשנים עברו ומימים ימימה, ולהוליד מכך את סיבת הזלזול שיש בין התנועות.

מחלוקת החרדים ותנועת המזרחי היתה על ליבתה של היהדות כיצד היא.

החרדים טענו שיש להתבדל לגמרי מהציבור הכללי שאינו שומר תורה ומצוות בכל מחיר, ומחיי העולם בכלל… להתכנס ולשקוע בלימוד התורה וקיום המצוות ללא פשרות. החרדים טענו, שעבודת ה' המוטלת על היהודי אינה לחיות בתוך העולם וכחלק ממנו ומשם לעבוד את ה', אלא על היהודי לחיות לבדו בין העמים ולהתעסק אך ורק בעבודת ה'. וכל השאר יקרה ממילא, ואל לנו לחשב חשבונו של הא-ל בעולמו – פאסיביות.

נגזרה מכך, התבדלות גמורה בצורת המגורים האוטונומית, אי שירות בצבא, שקיעה בבתי המדרש ואי השתלבות בעמל העבודה הכללי וכדומה.

תנועת המזרחי טענה בהיפך, שעל היהודי מוטל תפקיד ואחריות כבידה ליישוב הארץ, לביסוסה, ולחיזוק רוחניותה, וכמו כן עבודת ה' המוטלת על היהודי אינה להתבדל, אלא להיפך, על היהודי להשתלב כחלק מחיי העולם ומשם לעבוד את ה', להוות דוגמא ומודל בכל מקום – אקטיביות.

אלו שתי דעות שאינם נפגשות לעולם.

החרדי לעולם יראה בדתי, פשרן ומתערה בחילוניות. החרדי תמיד יבקר את הדתי על סדרי העדיפויות שלו. החרדי תמיד ימנה את אחוזי החילוניות בציבור הדתי ואת המחירים שהוא משלם.

והדתי לעולם יראה בחרדי, חשוך שאינו ממלא את תפקידו המיועד לו. הדתי לעולם יראה בחרדי משתמט מתפקידו. הדתי לעולם לא יבין איך החרדי לא מגן על ארצו ומולדתו, ואיך הוא אינו דואג ליישוב ארצו המובטחת לו מאז ומקדם..

ומכאן והלאה יש לזה השלכות רבות, המפרידות בין הציבורים באופן בלתי ניתן לאיחוי.

*

מדוע החרדים לא לומדים בספרי הת"ח הדת"לים?

מן הסיבה הזאת, גדולי התורה החרדים, כיון שחלקו על הדרך הדתית לאומית בכל תוקף, לא רצו לתת לה גיבוי בשום צורה ודרך, ולכן ויתרו גם על תורתם.

גם גדולי התורה שהעריכו מאוד את הרב קוק [ועוד רבנים חשובים יקרים ונכבדים מאין כמותם], שבלי שום ספק היה קדוש ישראל ותפארתו, חלקו על דרכו בהנהגה בצורה חד משמעית, ולכן רחקו ממנה. אין כאן מקום לשום טיוח. אין הדבר מערער על גדלותו בשום פן, יש כאן מחלוקת ככל המחלוקות שבתורה הקדושה. וזאת דרכה של מחלוקת…

אין אנו אחראים לכל דיבור ודיבור של כל אדם או בחור במלונית קורונה, אנו מסבירים ומתארים את הדרכים שהתפצלו להם בתחילת הדרך, ותולדותיה של המריבה מי יכול לעצור לצנזר או למנוע, כך דרכו של עולם…

אין אנו יכולים גם להיות אחראים לכינוי המדוייק אם יהיה 'דת"לים' או 'מזרוחניקים', ואין זה כל כך משנה, מה שנתפס בלשונו של הציבור ברבות השנים קשה למוסס.

*

מהי האמת? איני יודע…

אולי כל אחד יבחר את דרכו, אולי כל אחד צריך לטעום מן האיכויות של כל צד לפי צורך ומידת נפשו.

לא יודע.

מה שברור הוא מעל כל ספק, שיש אמת בכל צד, יש אמת אמיתית בכל צד וצד. יש כאב גדול ועצום בכל צד.

בימים כתיקונם נראה שהאמת הייתה נמצאת איפשהוא באמצע, אלא שדורנו דור כהה ומטושטש והאמת נעדרת.

תפקידנו בעת הזאת לפי דעתי, להיות שקטים, להיות פנימיים יותר, להסב את תשומת הלב לעבודת ה' מכל סוג שהיא, לחתור לאמונה תמימה ולאהבת ה', ולנסות להכיל כל צד באשר הוא שם.

בברכה שנזכה לזה

ובהערכה רבה ועצומה

דוד [email protected]