שואל יקר שלום!

בפתח התשובה- הערכה גדולה על השקעה לא מצויה כל כך בזמנינו- ללמוד ולגמור את כל הש”ס בגיל צעיר כל כך! אשריך! יהי רצון שתזכה להמשיך ללמוד ואחר כך גם ללמד, לשמור ולעשות!

ולשאלתך.

מערכת השיקולים שאתה מציג חסרה מאד. אינך מתייחס לצד השני של לסיים מאוחר יותר, ובעיקר אינך מפרט מהו סדר יומך ועל חשבון איזה לימוד או עיסוק יבוא המאמץ להשלים את הש”ס במהירות. כמו כן- כדי לענות במדוייק על השאלה – צריך להכיר אותך ואת כישוריך, דבר שלא מתאפשר בפורמט אנונימי זה. לכן, ברשותך, אתייחס לעקרונות הכלליים שלהם קשורה שאלתך, ואקווה שתוכל להסיק מהם מסקנות ביחס לספק הספציפי שאתה מעלה.

ראשית והחשוב מכל- גיל 18. בעולם האזרחי גיל 18 מהווה נקודת ציון של התבגרות, לפני כן האדם נחשב קטין והיחס אליו מבחינת חוקי העונשין הוא כאל אדם עם אחריות מופחתת, ואחרי גיל זה הוא בר עונשין לכל דבר. לכאורה- אין ליהדות קשר לזה, שכן נער על פי היהדות חייב במצוות ובנזיקין מגיל 13. אבל לא לגמרי. 18 הוא הגיל המומלץ על ידי התורה לנישואין. משמעות הדבר היא שגיל זה הוא הגיל בו אדם יכול להיות אחראי לא רק על עצמו, אלא גם על תא משפחתי שלם העומד להיות תלוי בו. זו אחריות כבדה מאד המוטלת על האדם מתוך ידיעה שבגיל זה כוחותיו בשלים להבחין בין טוב לרע ברמה עמוקה, והוא יכול לתת משקל נכון לכל גורם במערכת המורכבת של החיים.

גם אם היום אנו דוחים קצת את גיל הנישואין, אנו מוכרחים להתכונן ולכוון אל האחריות המתפתחת בגיל 18. אחריות ורצינות זו צריכות לכוון את חיינו בכל רבדיהם, ואדם שעוסק בלימוד תורה צריך להשתמש בהן כדי לעצב את צורת לימודו ואת הגישה הנכונה אליו.

בהקשר של שאלתך- האחריות מחייבת לתת משקל נכון להספקים לעומת הצורך בהעמקה ובהבנה. גם של התורה הנלמדת בעצמה, ובעיקר במהות עניינו של לימוד התורה ומשמעותו לגבי החיים. אין מקום כאן להאריך, לכן אכוון אותך לספר דרך ה’ של הרמח”ל בחלק רביעי בפרק העוסק בלימוד תורה. כדאי להעזר בתלמיד חכם להבנת הדברים אך אתמצת בקצרצרה את הנאמר שם.

עניינו של לימוד התורה הוא יצירת הדבקות והחיבור לקב”ה. התורה היא הכלי העליון שבאמצעותו זוכה הלומד לדבקות זו. גם החומר הנלמד וגם צורת הלימוד מושפעים מאד מעיקרון זה והשגת הדבקות שהיא בעצם תכלית קיום האדם תלויה ביחס הנכון לתורה ולימודה. האחריות ושיקול הדעת הנכון ההולכים ומוטלים עליך בימים אלו- מחייבים להתבונן ולעצב את הלימוד שלך לכיוון הנכון- כי הם חיינו ואורך ימינו.

בנוסף כדאי ללמוד בהרחבה ובתשומת לב את היסודות המעשיים של מצוות לימוד תורה. מה בעצם מצווה זו כוללת האם לדעת הכל? האם להעמיק על חשבון הבקיאות או להפך?

ספרים שלמים נכתבו על דרך הלימוד והגישות שונות ועלולות לבלבל. בסופו של דבר התשובה לשאלה זו היא מאד אישית ותלויה בכשרונותיו ובהעדפותיו של כל אדם וכמובן גם במידת הזמן שהוא יכול להקדיש ללימוד. לכן- חובה להתייעץ עם דמות חינוכית קרובה אליך במסגרת שאתה נמצא בה ולבחון ביחד את סדרי העדיפויות הנכונים לך בזמן ובמקום בו אתה נמצא.

אסיים בברכת הסיום-

יְהִי רָצוֹן כְּשֵׁם שזכית לְסַיֵּם כן תזכה להתחיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד לך שֶׁלֹּא יָמוּשׁ הַתּוֹרָה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך עַד עוֹלָם, וְתִתְקַיֵּם בך”בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶך”

יהודה מ.