בס"ד
שואל יקר!
ראשית, הרשה לי וידוי קטן.
קראתי את דבריך הכואבים וקנאה התעוררה בי. קנאתי בשאיפה הטהורה לעלות ולהתעלות בעבודת ה', הנובעת ועולה מכל שורה ושורה בדבריך. אין זה דבר המובן מאליו בעידן של "ואנוכי הסתר אסתיר" כשהעולם החיצוני משדר רפיון וחוסר אמונה, ומדובר בנכס רוחני גדול שקנית בוודאי בעמל רב. אין ספק כי בעזרת השאיפות הללו תמצא את הדרך בה לבך חפץ לעבוד את ה' ותצליח להמשיך הלאה לצעוד במסילה העולה בית ק-ל.
לגופם של דברים:
עולם הישיבות הליטאי בנוי רובו ככולו על לימוד תורני עיוני המרוכז סביב הגמרא. מאז ישיבת וולוז'ין, מורת הדרך של הישיבות הליטאיות, מתאפיין סדר היום הישיבתי בלימוד גמרא – כאשר נלמדות אך ורק מסכתות ספורות מהתלמוד הבבלי ולא התלמוד כולו. בעולם הישיבות התגבשה רשימה מצומצמת של מסכתות 'למדניות', שייחודן באפשרות פיתוח שיטות ניתוח והגדרה, ורק הן נכללות במחזור הלימודים הישיבתי. למותר לציין כי נושאים כמו אמונה, מחשבה, תנ"ך, ואף חסידות אינם מוצאים את מקומם במערכת השעות של הישיבה הליטאית, ותלמידים החפצים בכך יכולים להשלים לימודים אלו באופן עצמאי בזמנם הפנוי.
ולמה חשוב לדעת זאת?
כי היסטורית היו הישיבות הליטאיות הראשונות שהתפתחו בארץ בדור שלאחר השואה, ועל כן ינקו מרבית הישיבות בישראל מדמותה של הישיבה הליטאית. גם ישיבות חסידיות, גם ישיבות מזרחיות, ואף חלקן של הישיבות הדתיות לאומיות, נבנו בדמותה של הישיבה הליטאית. הן אימצו את אותן סדרי לימוד, נוקטות את אותה שיטת לימוד וממקדות את המאמץ הלימודי האינטלקטואלי סביב לימוד הגמרא. גם אם נראה לנו כי זוהי דמותה הטבעית של ישיבה וכי זו הדרך ללמוד תורה, הרי שזוהי רק שיטה אחת מני רבות של לימוד תורה.
בשנים האחרונות ישנן יותר ויותר ישיבות, הן דתיות לאומיות והן חרדיות, המשנות דגם זה ומתמקדות בלימודי אמונה וחסידות לצד לימוד הגמרא. יותר ויותר רבנים וקהילות עוברים להדגיש דרכים נוספות בעבודת ה', ומגוון האפשרויות לעבוד את ה' בדרכים שונות, הולך וגדל. יש המדגישים עבודת ה' מתוך שמחה ודבקות, יש המתמקדים בלימודי המוסר ועבודת המידות, יש הבוחרים להתעמק ביסודות האמונה ויש הלומדים מחשבה קבלית תוך התמקדות בספריהם של הרמח"ל, המהר"ל ואחרים. מגוון זה גדול במיוחד בקרב קהילות בעלי תשובה, שבשנים האחרונות מתפתחות לאפיקים מגוונים, כשכל קהילה בוחרת להתחזק בעבודת ה' בדרך האופיינית לה. בירור שתעשה יגלה לפניך מגוון קהילות וישיבות המדגישות חלקים נוספים של עבודת ה' מלבד הגמרא. בישיבות אלו תוכל לעלות ביראת שמיים מבלי להיות כבול ללימוד גמרא ומבלי לחוש סוג ב' כאשר אינך מתחבר אליה.
ועוד דבר שחשוב להוסיף:
האומץ הגדול לעזוב מאחוריך אורח חיים אליו הורגלת במשך שנים, ולהתאים את מהלך חייך לרצונו של הקב"ה, הינו מרשים ומעורר השראה. לא בכדי אמרו חז"ל "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים יכולים לעמוד" (ברכות לד), שכן למעשה אמיץ שכזה היו מסוגלים אך מעטים מבין אלו שנולדו למשפחות שומרי תורה ומצוות. הנך משתייך ל"יחידת עילית" של אלו שזכו לעבוד את ה' מתוך בחירה ואף לשלם על כך מחיר לא פשוט, ולא רק לעובדו כי כך חונכו "מצוות אנשים מלומדה".
קושי בחיבור לגמרא עשוי לנבוע במקרים רבים מכך שמוריך לימדו אותך שלא בצורה מיטבית, אך גם אם טבעך הוא זה ש"אשם" בקושי שלך להתחבר לשפות חדשות, הרי שאין בכך כדי לגרום לך תחושה לא נוחה. ניתן להיות ירא שמיים גדול ואף תלמיד חכם ובר אוריין, מבלי להיות בקי דווקא בדפי הגמרא. הכרתי תלמידי חכמים ורבנים גדולים שעיקר מומחיותם התבטאה בידע הלכתי רחב שהפך אותם למו"צים ומורי הלכה. לימוד התורה שבעל פה ככלל ולימוד הגמרא בפרט הוא חשוב, אך התורה רחבה מני ים, ובוודאי תמצא מקום להתגדר בה ולהתעלות בהתאם לכישרונותיך הברוכים.
מאחל לך שתמצא במהרה את הדרך לבטא את שאיפותיך בעליה בתורה וביראת שמים
בברכת גמר חתימה טובה
דניאל
[email protected]
נ.ב. במידה והנך מעוניין למצוא מקומות לימוד ו/או קהילות המתאימות לדרכי לימוד שונות, נא צור קשר בפרטי ואשמח לעזור ולהפנות.