שלום לך אשה חרוצה ושאפתנית,

קראתי את דברייך בעיון.

את כותבת שאת אמא במשרה מלאה ותוך כדי כך משלבת לימודים.

זה דבר כה מורכב,

העומס המוטל עלייך הינו כה גדול גם נפשית (ציפיות, אכזבות, עמל עצום) וגם טכנית

ובכ”ז את מצליחה ליהנות, מה שמראה על אופי טוב וחיבור למקצוע.

יש לך הרבה סיבות להיות מרוצה מעצמך

אבל לראות “נכשל” מוריד לך את המוטיבציה ומצב הרוח עד-כדי-כך שנראה לך שמשהו “לא בסדר אצלך”.

חושבתני שה”נכשל” הזה מכאיב משתי סיבות:

1) מבחינה רגשית. הוא פוגע בביטחון העצמי (“למה אחרים מצליחים ואני לא?” “מה יהיה איתי?” “מה זה אומר עלי?”)

2) מבחינה טכנית, ה”נכשל” מאלץ אותך שוב להשקיע זמן ומאמץ ללמוד.

הבה נתעמק רגע בנקודה הראשונה, פגיעה בביטחון העצמי:

תזכירי לעצמך את העובדה שהצלחה בלימודים לא קשורה להצלחה בעבודה. אינני יודעת מה את לומדת, אבל לדוגמא פסיכולוגית יכולה להציל נפשות למרות שהיא התבלבלה בכתיבה של תזה מסוימת. אחות נפלאה שעוזרת להרבה נשים יכולה לא לזכור בשעת המבחן את שמות השרירים של היד… יתרה מכך: לפעמים דווקא מי שהיו לה מהמורות בזמן הלימודים הופכת בסוף להיות בעלת מקצוע זהירה ורגישה יותר מהממוצע, כי ה”נכשל” שקיבלה לפני שנים רבות (וכבר לא מעניין איש) מונעים ממנה להיות זחוחה או מלאת אגו….

אבל העתיד הוא בעתיד, כעת את בהווה וה”נכשל” הזה מציק, אין בכך ספק, כאן נדרשת עבודת המידות לזכור שאותו “נכשל” אינו מגדיר אותך ולא מייצג אותך במילים אחרות. אהבה עצמית ללא תנאי היא עבודה קשה מאד וחשובה מאד כי היא הבסיס לשניים מהדברים הכי מהותיים שיש: “ואהבת לרעך כמוך” ו”ואהבת את השם אלוקיך” שלושת ה”אהבות” הללו קשורות זו לזו בקשר בל ינתק ולכן זה ניסיון כה גדול. כשנצליח לאהוב ולכבד את עצמינו פשוט בגלל שמגיע לנו מתוקף היותנו יצירי כפיו של הבורא ומתוקף היותנו משתדלים – אז נהפוך בע”ה ליהודים טובים יותר וכך נממש את הסיבה שבגללה הגענו לעולם, לכן חובתנו להשקיע בזה ולכן זה לא קל…

כעת הבה נסתכל על הפן הטכני: כל תלמידה בכל מקום לא בדיוק רוקדת ושמחה כשהיא מקבלת “נכשל” ומוטל עליה להשקיע עוד ועוד לאחר שכבר עמלה כה רבות, אז אמא לילדים – קל וחומר. מה עושים? ראשית כדאי לנסות להבין איפה את נכשלת.

אני לא יכולה לתת לך באמת טיפים ללמידה כשאני לא מכירה אותך, את החומר וכו’ אבל נסי לחשוב:

האם זה בזמן המבחן עצמו (בלאק-אאוט בעת המבחן? קריאה לא נכונה של השאלות?) או בזמן הלימוד (התמקדות בפרטים שוליים מידי ולא בעיקר?) יש המון טיפים וטכניקות להצלחה במבחנים, נסי לחפש את אלה היעילים לך.

כדאי לך לנסות להצביע על הנקודה המכשילה אבל לא תמיד מצליחים. הענין הוא שהנקודה הזו לא באמת מהותית כי עם יחס נכון למושג “נכשל” היא יכולה להיות די מזערית כשתסתכלי אחורה. כלומר: בעוד עשרים שנה כשתביטי אחורנית אולי יתברר לך שזו הייתה מהמורה זניחה ואולי חלילה מפלה אדירה שמנעה ממך הרבה שמחת חיים. מי יחליט מה זה יהיה? היחס שלך. השם נותן לנו ניסיונות אבל יש לנו בחירה איך להסתכל עליהם ואיך להתמודד איתם. אני מניחה שזה גורם לך לעגמת נפש אבל בעזרת השם בעוד שנה/שנתיים כשהכל יהיה מאחורייך, בע”ה את תהיי מאד שמחה שצלחת את המסע הזה דווקא כיהוא היה כה מאתגר.

בהצלחה רבה

יעל