שלום

קראתי בעיון את שאלתך ואני מצטער שלקח לי זמן להשיב

מהתבוננות בדברייך עולה כי את באת ממקום מודרני יותר ובעלך ממקום יותר מסורתי

כיום את חשה שבמשך השנים ויתרת על מי שאת: הפסקת ללמוד וגידלת  ילדים; מיעטת בקשרים חברתיים והתמסרת לזוגיות ולילדים בלבד; שמרת אורח חיים מסורתי שמדברייך נראה שעשית זאת עבור אישך. עד שנמאס לך. ואז החל תהליך הפוך. פתאום הבנת שגם את קיימת והודעת לו שאת רוצה להתגרש. תגובה זו גרמה לו למתן את דרישותיו ולעשות מאמצים בנסיון לפייס אותך ולזכות שוב באהבתך. את חשה שהאהבה בניכם מתה. שהוא טוב לך כשותף לטיפול בילדים, אולי אף כידיד, אך אינך יכולה לשאת את קרבתו האינטימית. את חשה כלפיו בוז על רקע התנהלותו הכלכלית הכושלת וחוסר המוטיבציה שלו להצליח.

את מתארת מצב בו נוח לך ברמה התפקודית, אך קשה לכם ברמה הרגשית. שאלתך, אם אני מבין אותה נכון היא האם יש טעם לפנות לייעוץ זוגי. ליבך אומר לך שאין בכך טעם, היות שייעוץ לא יוכל ליצור משיכה ואהבה כלפיו, מה גם שמצבכם הכלכלי אינו מזהיר; מאידך – – – את הצד השני של ההתלבטות אינך מפרטת.

הרהרתי רבות בשאלתך

חיינו מתנהלים במתח שבין לעשות מה שאנחנו "רוצים" לבין לעשות מה שאנחנו "צריכים". עשייה מאוזנת היא כזו שנותנת ביטוי לשני החלקים הללו. מצב בו אנשים שהשקיעו רבות למען אחרים או התמקדו בעיקר ב"צריך" ובשלב מסויים בחיים "מתעוררים" ומגלים שהם בעצם ויתרו על עצמם, לא נתנו ביטוי ל"רוצה" – הוא מצב מוכר. במצבים כאלה לפעמים אנשים מקצינים לאידך גיסא ונותנים משקל עודף ל"רוצה" לעומת ה"צריך". זו תגובה טבעית ומובנת.

זה בהחלט יכול לגרום לכך שתחושי ריחוק מבן הזוג אשר היה לו חלק לא מבוטל ביצירת מצב זה בו נדרשת לוותר על עצמך. הייתי שואל האם באמת כל מה שאת רוצה היום זה "את" האמיתית וכל מה שעשית אז לא היה שלך באופן אותנטי? מה חלקו של בן הזוג לעומת חלקך בבחירה שלך לוותר על עצמך? מה היו המניעים שלך לפעול בעבר כפי שפעלת, האם יש בך חלקים בהם את נוטה לרצות אחרים? האם יש בך חלקים שבהם את נוטה לוותר על הצרכים והרצונות שלך לטובת מה ש"צריך"? האם בן הזוג מייצג כיום בעינייך אלמנטים שאינך מחבבת אצל עצמך? האם הבוז שאת רוחשת כלפני בשל התכונות שאת מתארת, נובע בעצם מסיבות עמוקות יותר?

אמנם ניכר מדברייך כי כיום את נוטה להפנות את תשומת ליבך למימד של הויתור על עצמך. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכוחות נפש, יכולת נתינה, נכונות להשקעה כבירה שניכרת היטב מהתיאור שלך. גם אם שגית בבחירה שלך להתמסר באופן הזה, עדיין יכולתך ללכת עד הסוף במה שאת מאמינה בו, מעורר הערכה. גם אם כיום היית מתכננת את המשפחה בצורה שונה, הרי את אוהבת כל ילד מילדייך אהבת נפש ומשקיעה בהם את המירב.

כך או כך, עם תחושתך החזקה בוודאי שאין מקום להתווכח. מבחינתך הקשר הזוגי הוא "אות מתה". כיום הוא מאוס עלייך ולפחות ברמה המוצהרת אינך רואה סיכוי משמעותי שמצב זה ישתנה. ואף על פי כן, אני מציע לך לפנות לייעוץ זוגי. אני לוקח בחשבון את מצבכם הכלכלי הדחוק, ועדיין סבור שהדבר כדאי עבורך, מהטעמים הבאים:

ראשית, עשית איתו כברת דרך לא מבוטלת, הקמתם משפחה וילדתם יחד שישה ילדים. חכם יותר לקבל ייעוץ מקצועי בטרם מקבלים החלטה הרת גורל לעתידך ולעתיד ילדייך

שנית, נכון כלפיו לגלות נכונות אמתית לשיקום היחסים, למרות השגיאות החמורות שהוא עשה בעבר, בסך הכל את מתארת אדם שכיום עושה מאמצים – כמיטב יכולתו כדי לעשות לך ולמשפחה טוב.

זאת ועוד, גם אם תגיעו למסקנה שיש לפרק את החבילה, תפיקי תועלת מכך שהוא יראה שעשית מאמץ זה. גם אם אתם מתגרשים, אתם ממשיכים להיות הורים משותפים ושיתוף הפעולה עמו נחוץ לטובת ילדיכם. לפעמים הייעוץ הוא לא אם להתגרש, אלא איך להתגרש.

בנוסף לכך, תצטרכי מן הסתם ביום מן הימים להתייצב מול שאלות/הטחות שיגיעו מכיוון הילדים – "למה רצית להתגרש?!" נכון, תוכלי לומר להם שחדלת לאהוב את אביהם, אבל אז תגיע השאלה, מדוע לא עשית מאמץ רציני כדי לשקם את הנישואין. את צריכה את הייעוץ הזה גם בשביל הנרטיב שלך מולם

אינני בטוח שדבריי ימצאו מסילות ללבבך. השיקולים שאני פורס בפנייך שייכים למשפחת ה"צריך" – משהו שאולי היה לך כבר לזרא. את היום חותרת להכניס לחייך יותר אלמנטים ממשפחת "רוצה" ומה שאת רוצה היום זה להתרחק מבן זוגך ומכל מה שהוא מייצג. אבל אולי אולי תוכלי לחיות חיים מלאים ומספקים גם במסגרת הקשר הזה? ואני מתכווין לחיים בהם לא תצטרכי לוותר על הצרכים שלך/מי שאת. יכול להיות שיועץ יצירתי יוכל למצא לכם דרכים כאלה. הנזק שבפנייה לייעוץ קטן מהתועלת האפשרית

החיים שלכם צפויים לעבור שינויים משמעותיים, הילדים מתבגרים, את תסיימי תואר שלישי, תפתחי את הקריירה שלך, ייתכן שהוא יגיב גם כן לשינויים הללו ומשהו חדש יתחיל בניכם

ושתי נקודות לסיום

אם החלטת לפנות לייעוץ זוגי, תבררי שזה יועץ שמסוגל לדון גם באפשרות של גירושין בהסכמה, ולא יועץ שנעול על הישארות בנישואין בכל מחיר.

דבר שני, אם הלכת בכיוון של ייעוץ זוגי, תני לזה צ'אנס אמיתי. תבואי עם ראש פתוח ותנסי לתת הזדמנות לשינוי. יכול להיות שאז תגלו שאתם צריכים טיפול/ייעוץ פרטני יותר מאשר זוגי…

באשר להיבט הכלכלי, ניתן לפנות לייעוץ שניתן במחיר מסובסד על ידי מחלקת הרווחה; ניתן גם לבדוק האם אתם זכאים להחזר/קבלת טיפול על ידי קופת חולים, אולי הוא אפילו יסכים להתאמץ ולשפר את עבודתו כדי לממן את הטיפול, תני גם לו לקחת אחריות בעניין.

את ניצבת בפני החלטת מאוד משמעותית בחייך. השקעת שנים רבות במסירות רבה (אולי יותר מידי רבה) בבניית המשפחה הזו. כעת את משקיעה בטיפול בילדייך, לצד לימודים לתואר שלישי וכשברקע מרחפת מעלייך דאגה רבה בשל הזוגיות שנעשתה גוף בלי נשמה…

את ראויה להערצה

אל תתני לשיקול כספי להכריע… "ארבעה דברים הן הן תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו, יש להם חילופין" אחד מהם הוא הכסף "כי יש לכסף מוצא"…

תהיי חזקה, תמשיכי להיות נאמנה לעצמך ותזכרי ש"עצמך" היא ישות מגוונת ורבת פנים וצדדים, כוחות ועוצמות

מאחל לך שתצליחי לקבל החלטה מתאימה ושתהיי כמה שיותר שלמה איתה

חיים

[email protected]