דלג לתוכן
יש לי בעיה שמטרידה אותי הרבה זמן, אני בת 18 וב"ה מוקפת חברה וסך הכל אני אמורה להרגיש טוב עם החיים אבל לצערי אני כל הזמן חשה תחושה של חוסר חברה, שאין לי באמת חברה בלב ובנפש,וכן תחושה של חוסר סיפוק אפילו בדברים שאני אוהבת לעשות ואני מרגישה שאני מבזבזת את הזמן שלי על דברים שלא תורמים לי כלום לחיים ובעצם כל הזמן מחפשת תעסוקה שבאמת תספק אותי, כיצד אוכל להנות ולהרגיש טוב עם החברה ועם מה שאני עושה?ולא לעסוק כל היום במרדף סביב הסיפוק?
שלום לך יקרה!
קראתי את דבריך, התמציתיים והנוגעים. כ"כ הגיוני ונצרך שאדם ירגיש שבעשיה היומיומית שלו סיפוק ומשמעות, ותחושת החיפוש שאת מתארת וחוסר הסיפוק המתמשך הם אכן מטרידים…
מפנייתך הקצרה עושה רושם שאת בחורה נבונה, מודעת וערכית, במיוחד.
את בטח שואלת את עצמך איך הגעתי למסקנה כזו ממספר שורות בהם לא פירטת על עצמך יותר מידי?
ציינת שאת בת 18, זהו גיל בו יתכן מאד שחלק גדול מחברותיך לא עסוק בלשאול את עצמו שאלות של משמעות, לסמן מטרות ולחיות הרבה מעבר לכאן ולעכשיו ואת בשלב התפתחותי גבוה ורחוק קצת יותר, מחפשת חברות של עומק, מחפשת אתגרים מספקים ומלאי תוכן וזה מרשים ומלמד שיש לך נשמה גדולה, ושליחות גדולה.
את מציינת שאת מוקפת חברה ונתוני הסביבה שלך אמורים לגרום לך להרגיש טוב עם החיים, ולמרות זאת את מרגישה שהדברים שאת עושה לא נותנים לך מספיק סיפוק. התופעה שאת מתארת היא תופעה אוניברסלית נפוצה מאד בתקופתנו שכונתה ע"י ויקטור פרנקל (אבי הלוגותרפיה) "ריק קיומי"- חוסר מציאת המשמעות לחיים, ריק קיומי נוצר ללא קשר למעמד חברתי, משפחתי וכלכלי. הנפש שלנו עסוקה בחיפוש תמידי אחר סיפוק, ומשמעות. ומי שיותר מחובר לעצמו ולמשמעויות של עומק וחוסר שטחיות מסוגל להרגיש את החיפוש התמידי הזה שלא קל למלא.
איך אפשר להרגיש סיפוק?, את שואלת.
אענה לך מכמה נקודות מבט, תתייחסי לחלקים שמתאימים לך:
מן הבחינה הפסיכולוגית-
כהמשך לריק הקיומי שציינתי, לאותו ויקטור פרנקל שניסח את החיפוש האנושי אחר משמעות הציע מספר דרכים מעשיות למציאת המשמעות:
• עשיית מעשים יומיומיים עקביים ומחייבים שיתנו משמעות לחיינו (כמו לדוג' עבודה מספקת, נתינה לזולת)
• התנסות בחוויה משמעותית- אומנותית או רגשית- אם את אוהבת אומנות, ריקוד כל כשרון שיש לך ששימוש בו והוצאתו מהכח אל הפועל יכולה לתרום לחווית המשמעות והסיפוק.
• הקניית משמעות לסבל בחיינו- ברגעי מצוקה מציאת משמעות ופשר לסבל- למה הסבל הזה הוא מנת חלקי- בשביל מה.
מן הבחינה היהודית-
החיפוש אחר סיפוק הוא קדום ובא מהחלק הרוחני שבנו- הנשמה. כמו שנאמר בקוהלת "וגם הנפש לא תמלא" (ו', ז')
הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים" מתאר את החיפוש המתמיד של הנשמה אחר סיפוק, ואיך כל נסיון גשמי למלא את החיפוש הזה לא מצליח כי היא באה ממקור אלוקי. עפ"י הרמח"ל הסיפוק האמיתי בעולם הזה צריך להיות מחובר לחיי רוח, לעבודת ה'. אין זה אומר שתמצאי סיפוק רק באמירת תהילים מבוקר עד ערב, אך חשיבה מהותית על התפקיד שניתן לך בעולם, על היותך בת מלך , על השליחות המיוחדת רק לך, וקשירת מעשים קטנים או פשוטים לחלק מתפקיד גדול שניתן לך כאן בעולם וחלק מעשיית רצון ה' הופכות מעשים שטחיים לבעלי משמעות גדולה.
ההנאות הגשמיות נותנות לך כח לעשות את תפקידך טוב יותר, גם מיצוי הכשרונות שכתבתי עליו קודם הוא חלק בלתי נפרד מעבודת ה', כתוב במשלי- "כבד את ה' מהונך"( ג', ט')- ורש"י מבמקום מפרש "מגרונך- מכל מה שחננך- אפילו מקול ערב"- בכל המתנות שהקב"ה חנן אותנו אנחנו צריכים להשתמש כדי להרבות את כבודו בעולם ובכל מעשה פשוט ניתן למצוא משמעות וסיפוק גדולים אם נשנה מעט את נקודת המבט.
ומנקודת המבט האישית-
הדברים שכתבתי עד כה נוגעים לשאלה כללית של חיפוש אחר סיפוק, ומתאימים באופן כללי לכל פונה. אך באופן אישי לא כתבת על עצמך ועל מסלול חייך יותר מדי, אין לי מושג באלו תעסוקות עסקת, באיזו חברה את מוקפת, מה הציפיות שלך מעצמך ומה חווית בהסטוריה האישית שלך. גם אם היית כותבת כדי להכיר ולזהות אלו מקומות אצלך מחפשים מילוי נדרשת הכרות ארוכה יותר, יתכן שנתונים אישיים שייחודיים לך בהשוואה לבנ"א מקשים עליך למצוא סיפוק או להרגיש טוב עם מה שאת עושה.
לצורך הבנה של עצמך וכדי שתצליחי לעזור לעצמך בצורה המיטבית, הייתי ממליצה לך להיעזר באדם חיצוני שמכיר אותך, או שיכיר אותך לעומק ויוכל לעזור לך למצוא את מה שאת מרגישה חסרה. כוונתי היא למבוגר משמעות/ יועצת או איש טיפול שתוכלי להיעזר בו. אני חושבת שהדבר חשוב כי יכולים להיות נתונים כ"כ רבים ומשתנים שמשפיעים על הסיפוק, ותחושת הבדידות שלך. ומגיע לך מענה שיהיה מותאם לך ולסיפור חייך האישי. התהליך יכול להיות קצר או ארוך- הכל בהתאם לצורך שלך, בדרך הכ"כ חשובה הזו.
חשוב לי להעיר שלא תצפי שחיפוש כזה יסתיים בתשובה אחת גדולה וחד משמעית, מציאת המשמעות והסיפוק היא משימת חיים, וחלק מעבודתנו היומיומית, אך הציפיה הבסיסית היא שתהיה לך תחושת סיפוק ממלאת בהווה, לפחות בחלק מתחומי החיים כדי שתהיה לך הרגשה כללית טובה יותר.
מאחלת לך את הטוב ביותר!
ושתהיה לך של שמחה, בריאות, טוב והרבה סיפוק!
בהערכה גדולה-
חנה
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
