דלג לתוכן
אני בחור ישיבה בן 20 כרגע בשיעור ב'
אני באתי מבית דתי אבל בעקבות כל מיני דברים שעברתי בחיים אני הייתי חילוני ולא שומר שבת במשך כמה שנים ועל הדרך הכרתי הרבה בנות
היום ברוך ה' אני שומר שבת ואני דתי אבל הקשר עם הבנות נמשך עד עכשיו ואני לא מצליח להפסיק את הקשר איתם וגם לא מצליח להפסיק לשמור נגיעה למרות שיש בי רצון להפסיק עם הדברים האלה.. מה אני עושה במצב הזה?
שלום לך,
ראשית כל, אני מעריך מאד את ההחלטה שלך לא להתמודד עם הבעיה המציקה הזו בעצמך ועם עצמך בלבד אלא לפנות ולבקש עיצה גם מאחרים.
חז"ל כבר לימדונו : "דאגה בלב איש ישחנה"- יסיחנה מדעתו ואם לאו ישיחנה לאחרים.
אם פנית אלינו סימן הוא שאינך מצליח להסיח את העניין מדעתך ועל כן, טוב עשית שיישמת את עצתם השנייה של חז"ל.
עצם הפנייה שלך מעידה על עצמה שהדבר מציק וכואב לך עד מאד ברמה כזו שאינה נותנת לך מנוחה.
ועובדה זו מעידה כאלף עדים גם על כך שבשנים שבהם היית חילוני ולא שמרת שבת למרות שגדלת בביית דתי, הדבר לא נעשה מתוך זלזול מופגן בתורה ובמצוות ומתוך הפניית עורף, חלילה, לקדוש ברוך הוא אלא, מתוך קשיים גדולים כלשהם שבהם היית נתון.
תרשה לי בבקשה "לקרוא" את מחשבותיך- מן הסתם מתגנבת לעתים מחשבה לליבך האומרת לך- הרי כבר ניסית וניסית ושוב ניסית להפסיק את הקשר עם בנות גילך ואת הקרבה הפיזית איתן, ללא הצלחה עד כה. אז למה להמשיך ולנסות שוב ושוב ושוב ולהתאכזב כל פעם מחדש? אולי יותר פשוט להרים ידיים, להשלים עם המציאות, לחזור להיות כמו שהיית ופשוט לוותר?
אז דע לך יקירי שמחשבה זו היא לא המחשבה שלך אלא של היצר הרע השותף התמידי והנצחי של , שאגב, הוא גם השותף הנצחי של כל אחד ואחד מעם ישראל, עם קשייו וניסיונותיו הייחודיים.
ואם אתה חושב שניחונתי ביכולת קריאת מחשבות אז תנוח דעתך, לא ניחונתי בתכונה כזו.
אני פשוט יודע את מאמר חז"ל : "בכל יום ויום יצרו של אדם מתחדש עליו ומבקש להמיתו ואילמלי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו".
ואם הדברים אמורים לגבי מי שתמיד מצליח לשמור מרחק נגיעה מבנות ולא להיות בקשר חברי קרוב איתן, הרי שעל אחת כמה וכמה שהדבר אמור לגבי מי שכבר התנסה והורגל בכך ורוצה כעת להיגמל מכך.
ואחרי ההקדמה הארוכה הזו, הבה וננסה להבין יחדיו למה כל כך קשה להיגמל ממה שתיארת ולחשוב על עצות מעשיות בנדון.
אנו חיים כיום בדור פרוץ שהמתירנות המינית בו מאד גבוהה.
דברים שעד לפני כמה עשרות שנים בודדות היו "מחוץ לתחום" גם לאנשים חילוניים גמורים מבטן ומלידה, נעשו כיום לגיטימיים לגמרי, לצערנו הרב.
כמובן שגם את המצב הזה צפו חז"ל ברוח קודשם. עיין במשנה בסוף מסכת סוטה.
אבל, שתדע שדווקא עובדה זו אמורה לעודד אותך. ואם תשאל אותי הייתכן?? אכן כן. האריז"ל לימד אותנו שמדרגת עמידה של אדם בנסיון נמדדת ביחס לדור שבו הוא חי ולא ביחס למצב אידיאלי של דורות אחרים.
לכן, כל עמידה ואפילו קטנה שלך בנסיון נחשבת בשמיים לדבר גדול!
אדם שגדל כל חייו בסביבה דתית והתחנך רק במוסדות חינוך דתיים, מורגל מקטנותו לחיות בהפרדה בין בנים לבנות בכל מעגלי החיים, מלבד המעגל המשפחתי.
הרגל זה מונע, מראש, את החשש מקשירת חברות עם בנות בגיל הנעורים ואת הקרבה הפיזית איתן.
ואולם, אתה בעקבות נסיבות חייך הורגלת במשך תקופת זמן לא מבוטלת להיות בקשר חברי עם בנות גילך כאשר מטבע הדברים קשר חברי זה בשנות גיל הנעורים מוביל גם לקרבה פיזית.
"הרגל על כל דבר שלטון" לימד אותנו שלמה המלך בספר משלי.
ולעצות מעשיות- ככלל, העצה היעוצה לשמירה על קדושה ועל טהרת המחשבה היא עיסוק תמידי ביגיעה בתורה בבחינת "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין".
וכדברי הרמב"ם בסוף הלכות איסורי ביאה: "יתרה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה" (פרק כב' הלכה כא').
החכמה הזו יכולה להיות גם עיסוקים חיוביים ותחומי עניין שונים כמו לימודי מקצוע פיתוח תחביבים חיוביים התנדבויות ועוד.
אולם, הרי אתה מעיד על עצמך כפי שכתבת בכותרת השאלה שלך שאינך מצליח להפסיק.
לדעתי, העצה הטובה היא שתקיים בעצמך את עתו האחרת של שלמה המלך : "טובים השניים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם". שלמה המלך התכוון לומר שלגבי דברים שניתן לעשותם בשיתוף פעולה ולא באופן יחידי, תמיד התוצאה של שיתוף פעולה זו תהיה טובה הרבה יותר.
ואם כך, כלפי כלל הדברים בחיים הרי שלגביך, "טובים השניים" הוא תרתי משמע!
הייתי מציע לך לראות בקשר עם בת משהו רציני ומחייב. משהו משמעותי שלא עושים אותו רק בשביל ה"פאן" והכיף, אלא עם נטילת אחריות ורצון באמת לקשר אמיתי שיוביל לבנית בית משותף.
כלומר: אתה יכול להתחיל לחשוב ברצינות על אפשרות של חתונה והקמת ביית בישראל.
אומנם, כיום רוב רובם של הבחורים מתחתנים בגיל הרבה יותר מאוחר מ-18. עקב סיבות של לימוד תורה בציבור זה או צבא ולימודי תואר בציבור אחר.
אולם, אתה כותב שהינך כבר בן 20 ובנוסף, שאינך מצליח להישמר מנפילות רוחניות. לכן, לדעתי, זהו כיוון הפתרון שאתה צריך לחשוב עליו.
אם תרצה, אפנה אותך באופן אישי, לתשובות דומות שניתנו על ידי גדולי הפוסקים בדור האחרון למקרים דומים כשלך.
אני אסייג את דבריי בשניי סייגים חשובים:
1) אתה צריך לוודא עם עצמך שאתה בשל נפשית ורגשית להקים ביית בישראל על כל המחויבות והאחריות הכרוכה בכך. כלומר: שהסיבה לחתונה לא תבוא אך ורק בכדי לברוח מהנפילות הרוחניות שיש לך כיום אלא שהדבר יבוא מתוך רצון עצמי שלך להקים ביית בישראל כאשר אחד השיקולים לכך הוא גם האפשרות להינצל על ידי כך מנפילות רוחניות .
2) איני מכירך כמובן. אשר על כן עניתי לך כמיטב הבנתי בהתאם לנתונים שמסרת. אתה צריך להתייעץ עם רב /דמות חינוכית סמכותית שמכיר אותך היטב ואתה בוטח בו בטרם תקבל החלטה מעשית.
מקווה שעזרתי לך בעמידה האיתנה במערכה מול הייצר הרע.
אשמח לענות על שאלות נוספות באם תפנה אליי באופן אישי במייל.
ברכה והצלחה!
צבי
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
