שלום לך בחורה יקרה ואמיצה
קראתי את פנייתך. היא אמנם קצרה במילים אך מלאה בכאב וסימן שאלה מהדהד מקצה העולם ועד סופו. הרשי לי כן לכאוב וכן להזדעזע. הרשי לי לא לאבד עדיין את הרגש הקשה שמתעורר בי כאשר אני שומעת על עוד בת ישראל, צנועה וכשרה, טהורה ומתוקה שנאלצת לעבור דברים שאף אחד לא אמור לעבור. ייתכן ואת אינך מסוגלת לחוש את הכאב, שמא הוא גדול מדי, צורב מדי, שמא נפשך ממתינה בחכמה למרחב בו היא תוכל לפרוק את הכאב הזה בביטחון ובאמפטיה, מחכה לרגע שיאמינו לה, שיחבקו אותה , שיביטו לה עמוק בעיניים ויגידו לה: אנחנו מאמינים למה שאת מספרת והוא נורא!
בתורתנו הקדושה מתוארים מעשים מתועבים של אונס ופגיעה בנערה כרצח של ממש, הכאב של בחורה אשר פוגעים בה ובכבודה למרות שהיא מנסה לספר ולנופף לעזרה מתואר בספר דברים: "צעקה הנערה… ואין מושיע לה".(כב,כה).
זהו כאב עצום שבזמן התורה היה "מזכה" את העושה זאת בעונש מוות.
אם כך, לעולם לא הייתי מקלה בקושי ובצער של מי שעוברת חוויה מסוג זה, ואני ודאי מאמינה לך בלב שלם שהצדק והאמת בידייך.
ועכשיו נחזור אלייך, מה איתך? מה את מרגישה? ומה את מבקשת? מעצמך, מחייך, מעתידך?
אינני מתעלמת מהשאלה השניה שהעלת לגבי הדרך המעשית להתמודד, לגלות או לא, להפליל או לא, יש בזה צדדים רבים ומורכבים.
אני כאן כדי להגיד לך : אני מאמינה לך, וצר לי מעומק הלב על מה שנאלצת לעבור, אני פה בשביל שלא תתני לו מתנה בכך שתשקעי בעצב או בחוסר אמון בעולם סביבך, בפרט בחלק הגברי שבו.
אני כאו כדי להגיד לך שזו התנהגות חריגה, בזויה ולא נורמטיבית, לא כל הגברים ככה, והרבה מאד ממי שנחשב צדיק – הוא באמת כזה.
קשה ללכת בעולם המבלבל הזה ולהפריד שחור מלבן, יהלומים מתוך הבוץ, העולם מבלבל, ומקרה אחד או שניים יכולים לגרום לנו להאמין "שככה זה" ולהרים ידיים. אבל העולם הוא לא כזה, הוא גם כזה, אבל הוא גם מלא בטוב, באהבות נקיות וטהורות ובקשרים קדושים ובריאים ,מלאי צחוק והנאה.
הייתי מקווה בשבילך שהדיון הפנימי שלך לא יוסט רק למה צריך לעשות , אלא בעיקר בעיקר: "איפה זה פוגש אותי", "מה זה גורם לי להרגיש", כך שלפחות מתוך הכאב תהיה אפשרות ללמידה, לצמיחה מחודשת. ללמוד מחדש שאת שווה וראויה, ונקיה וטהורה,
בגלל שזו המהות שלך, המהות של הנשמה שלך, וזה לא משנה הנסיבות החיצוניות, תמיד יש לך מבצר קטן בתוכך שבו אי אפשר לגעת. פך שמן טהור.
והייתי רוצה שתעמיקי בתוכך לחשוב מה את היית רוצה שיקרה, איזה תיקון את מבקשת לסיפור הזה , איזו סגירת מעגל?
את ראויה לסגירת מעגל שמדויקת לך, חוויה של ריפוי ותיקון. זה יכול להיות פעילות שתגרום לו להפסיק לפגוע ולהטריד עוד נשים , וזה יכול להיות התכנסות פנימה, לפנק את עצמך בטיפול מיטבי, מקצועי, לפנות את האנרגיות והכוחות נפש לבירור פנימי של עמדות וערכים לגבי כל מיני נושאים כ"כ חשובים, כמו למשל היחס ליצר, תשוקה, גוף, יחסים שבינו לבינה, אילו נושאים מהותיים מאד וקריטיים להתנהלות נכונה ובריאה בתוך חיי נישואים תקינים בעז"ה.
ואולי , אני מציעה בעדינות, כדאי לך לעצור רגע ולברר מה קורה שם בפנים , עם הסוגיות העדינות האלו, איך מה שעברת בחיים השפיע על החוויה שלך אותן.
אני מייחלת ומקווה עבורך שבמקום לקרוא למארג הקשר העדין והקסום בין גבר לאישה דבר כעור ומטונף, תוכלי למצוא בתוכך תקווה מחודשת ומילים יפות לתאר אותו.
נכון זה מורכב, במקום של פגיעה/הטרדה וכו' זה בהחלט עובר לדבר שהיופי והנקיות רחוקים ממנו, אבל, וזהו אבל גדול, כאשר זה נעשה בהקשר הנכון, בזמן הנכון עם האדם הנכון, הרי שזהו אחד הכוחות העוצמתיים היפים ביותר שהבורא טבע בבריאתו.
יכוליות מאד שאת קוראת את המילים הללו כרגע ובזה להם, מלגלגלת על הנאיביות שלי וכד', ואת צודקת! מהמקום שבו את נמצאת כרגע, קשה להסכים איתי, אבל את יודעת מה מילת הקסם בעיניי?
כרגע! אם רק נוסיף אותה לכל אמירה נחרצת שלנו, כבר עשינו משהו גדול . כרגע את רחוקה מהתפיסה הזאת, כרגע את בחוויה אחרת לגמרי, אבל זה בר שינוי, ייתכן מאד ובעתיד הלא רחוק בכלל, דעתך תתקרב לדעתי יותר ממה שהעזת לדמיין. חבל שבחורה צעירה וחכמה כמוך תפספס את הנקודה הזו רק בגלל שאדם עם יצרים שפלים בחר לגרום לך לחשוב כך.
ועל אלה אני בוכיה- חלק גדול מהפגיעה הוא לא הפגיעה עצמה אלא תופעות הלוואי שלה, חוסר האמון בבני אדם, בעצמנו, ייאוש , מחשבות רעות ומלוכלכות על ההיכלות הכי עדינים ומקודשים , כל אלו הם פגיעה משנית, והיא לא חייבת לקרות! בידינו הבחירה לעצור אותה בכל רגע ורגע! אני מחזקת אותך יקירה, לקום ולצאת למסע אישי משלך, לגלות מחדש את הנשיות שלך , את התפיסות שלך , את הקשר עם עצמך, עם בוראך, עם הורייך, אני מזמינה אותך להתחיל בדרך של ריפוי ותיקון, לצאת ממעגל האשמה , הייאוש והמרמור ולפתוח דף חדש.
אם תהיה לך שאלה נוספת, בירור או דיוק, אני כאן עבורך בשמחה!
נועה