שלום לך,

אתה מתאר מצב עדין ומורכב. אתה מדבר על פער בינך לבין אשתך מבחינת המחויבות לתורה ולמצוות, כאשר בעיניך היא שומרת יותר על מנת לרצות אותך ופחות מתוך עומק נפשי, ואתה חש שבמהותה היא עדיין חילונית. בנוסף, גם ללא קשר לעניין הדתי, קשה לך עם חוסר הסבלנות של אשתך ועם הביקורת שלה, אתה מרגיש שהיא לא מכבדת אותך ואת הבחירות שאתה עושה בחיים, ובאופן כללי אינך שמח בחיי הנישואין שלך וחש שגם היא אינה שמחה, או בלשונך: "לא כיף לה ולא כיף לי". נקודה נוספת שאתה מעלה קשורה לכך שאתה חש ירידה ורפיון בעבודת ה' והדבר טורד את מנוחתך. אדם אחד בודד מול הרבה חזיתות… קשה.

השותפות שבחיי נישואין צופנת בחובה הבטחה גדולה. בעל ואשה שחיים יחד הרבה שנים יוצרים מבנה נפשי מורכב. אלפי נימים נקשרים, נימים של חיים בצוותא, של שמחה משותפת, של עצב, של אתגרים ושל התחככות יומיומית, ויוצרים קשרים ויחסי גומלין עמוקים בין שני בני זוג. הרבה מהקשר הזה נמצא מתחת לפני השטח ולא תמיד אנו מודעים להשפעות ההדדיות של החיבור בין איש לאשה. פן אחד של הקשר הזה יכול להתבטא בכך שבני זוג משלימים אחד את השני. החוזקות של אחד משלימים את החולשות של האחר, זווית הראייה של האיש חוברת לזו של האשה ויחד הם יוצרים עמדה חדשה מול העולם, ראייה מיוחדת ודרכי תגובה מחודשים. אולי ההבנה הזו עומדת מאחורי מה שאמרו חז"ל שאדם איננו שלם ללא אשה. פן נוסף קשור לנתינה הדדית שמפרה והופכת את האדם מיצור אגוצנטרי לאדם גבוה יותר שמבטא את מותר האדם מן הבהמה. יש עוד פנים רבות לקשר הזה אבל לצורך העניין אבקש לדבר על פן מיוחד מאד שנוגע לעניינינו והוא השיקוף.

עומק הקשר בין בני זוג גורם לכך שכל אחד מהם משמש מראה עבור השני. לא מדובר במראה נייטרלית שרק מחזירה את האור במדויק אלא במראה רגישה ומשוכללת שקולטת, מעבדת נתונים ומפרשת אותם מתוך התייחסות למכלול, מתוך היכרות ומתוך אכפתיות עמוקה. בדרך כלל מדובר בתהליך בלתי מודע, מה שדווקא נותן לו ערך מיוחד. מה שחוזר מהמראה הזאת מציב בפנינו זווית ראייה על עצמנו שאיננו מסוגלים להגיע אליה בעצמנו. אבל אדם צריך להיות מוכן לקבל את השיקוף הזה למרות שלעיתים הוא מגיע בעטיפה קוצנית.

העובדה שאשתך איננה שמחה ואיננה מרוצה יכולה לשמש עבורך תמרור אזהרה לגבי המקום בו אתה עומד בחייך. אשה מטבעה שמחה כאשר בעלה שמח וטוב לו, היא אוהבת אותו ומכבדת את בחירותיו. מתי המצב הזה מתערער? לפעמים האשה מתמודדת עם קשיים גדולים של פרנסה או קשיים אחרים והיא חשה שבעלה אינו עושה את המצופה ממנו. אפשרות נוספת היא כאשר לבעל לא טוב עם עצמו. במקרה כזה חוסר שביעות הרצון העצמית הזו עשויה להשתקף בתגובות ובהתנהגות של האשה. לפעמים אדם חי ומתנהל בתוך מסגרת מוגדרת ומתקשה להתרומם ולהסתכל על דברים מנקודת מבט אובייקטיבית גם כאשר דברים מתחילים לחרוק. דווקא אז מגיעה האשה שקולטת ומעבדת את מה שקורה בכלים המשוכללים והעדינים שלה ואחר כך משקפת את החריקות הללו במצב הרוח שלה.

אתה כותב על חוסר שביעות רצון עצמית ממגמות שמתרחשות אצלך, על ניסיונות ועל כשלונות. אין בידי מתכון כיצד לעמוד בניסיונות, אבל אפשר לומר בביטחון שאדם שטוב לו בחיים, ששלם עם דרכו ומוצא בה סיפוק, יתקל בפחות נסיונות וגם באלה שיקרו בדרכו הוא יעמוד ביתר הצלחה. האם אתה נמצא היום במקום שמתאים לך? האם אתה עושה את הדברים הנכונים? אינני מכיר אותך ובאופן כללי אין לי היכרות מעמיקה עם עולם החזרה בתשובה ולכן לא אומר שום דבר בצורה החלטית אלא רק כהצעה לכיוון חשיבה. קח את הדברים, תתייעץ עם אדם חכם שמכיר אותך ותוודא שאתה ממלא את חובותיך כלפי משפחתך כראוי ושטוב לך בחיים. אם יהיה לך טוב, אם תהיה שלם על עצמך, תוכל לצפות שההשתקפות מכיוונה של רעייתך תשתנה גם היא, ושהיא תהיה מוכנה יותר לקבל ולהכיל.

ובינתיים יש גם נקודות אוניברסליות שאינן קשורות לחוזרים בתשובה אלא לכל זוג בעולם. פער שנוצר בין בני זוג, שימוש בסגנון דיבור מזיק, ביקורת לא בריאה, זלזול, אלה בעיות אוניברסליות. חיי הנישואין אינם חסינים, וגלים שחוזרים ומתנפצים עליהם מערערים את היסודות שעליהם הבניין מושתת. התעלמות מהמצב לא תעזור ואדם שיטמון ראשו בחול עלול לגלות יום אחד כאשר יואיל בטובו לשלוף את ראשו מהחול שהבניין כבר קרס ואיננו. חיי נישואין אינם קו ישר ותמיד יש עליות וירידות. המטרה לא צריכה ולא יכולה להיות לפתור את כל הקשיים והבעיות אלא להשתמש באמצעים ידועים כדי להאריך את התקופות הטובות, לעשות אותן טובות יותר, ולמנוע שקיעות ארוכות אל תהומות של תרעומת וכעס. הניצחון לא יהיה בנוקאאוט אלא בנקודות. אני בטוח שאתה יודע מה מלבה את האש, מה משכך אותה, אלו מילים גוררות זלזול וביקורת ואלו מחזקות את הקשר ונותנות סיכוי לכך שיהיה "כיף לה וכיף לך".

ואגב, אשתך לא חייבת להתקדם באותו קצב כמוך. היא אדם עצמאי והיא תעשה את דרכה בחיים בעצמה. יש זוגות שחיים יחד כאשר אחד שומר מצוות והשני כלל לא, אז אני מאמין שאפשר למצוא דרך לגשר על הפערים ביניכם. תקשורת טובה הכרחית לשם כך, וגם פה כאשר טוב לאדם בחייו באופן כללי, קל לו יותר לתקשר ולמצוא פתרונות. חזרה בתשובה היא תהליך שפורט על כל כך הרבה מיתרי נפש עדינים. הדרך לעולם איננה חלקה, יש בה מעלות ומורדות, חיבוטי נפש והתמודדויות, וכל אדם שבחר בדרך זו פוסע בשדה זרועה אבנים ומגבש בעצמו את העומק ואת הקצב של החריש האישי שלו. כאשר בני זוג עוברים את התהליך יחד זה יכול להקל אך יכול גם להקשות כאשר הקצב והעומק של כל אחד מהם שונה, והם אינם צועדים בשווה. יש מפרשים את הטעם של האיסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו בגלל שהשור חזק יותר מהחמור וכאשר שניהם רתומים לאותה מחרשה, הרי שהחמור סובל מכך שהוא נאלץ לעמוד בקצב שלא מתאים לכוחותיו.

אני מקווה שתצליח לחשב את דרכך, למצוא את האדם הנכון להתייעץ אתו ולעלות על מסלול שבו יהיה לך טוב, וכאשר לך יהיה טוב, הדבר יקרין על כל אלה שסביבך.

בהצלחה,

גרשון

[email protected]