שלום לך יקרה,

המחשבה על כך שאולי איני נשואה לאדם הנכון- היא מחשבה מייסרת.

והתחושה שאיני אוהבת את בעלי-עשויה להיות מבלבלת, מכאיבה ומטלטלת.

העובדה שאת שואלת את השאלה- חשובה מאד, ומעידה על כך שאת רוצה את הדבר האמיתי, ומוכנה לבחון את המציאות.

הייתי רוצה להציע לך שתי נקודות הסתכלות שעשויות להאיר את הסיטואציה בזוית אחרת.

הראשונה היא אהבה.

מהי בכלל אהבה?

האם אהבה היא משהו ש"או שיש אותו או שאין אותו"?

האם רגש האהבה הוא תנאי לנשואין שמחים ובריאים?

בעברית השורש אהב משמש גם כתאור של רגש וגם כפעולה,

רגש האהבה, כמו כל רגש, אינו סטטי.

רגשות מתנהגים כמו גלים, הם באים והולכים,

הם עולים ויורדים…..

ולכן קשר ארוך טווח, קשר בר קיימא לא יכול להיות תלוי בקיומו של הרגש.

אם הבסיס לקשר הוא רגש האהבה הרי שהקשר עצמו לא יציב,

ואם נעמוד עם ברומטר, עם מד-אהבה ביד ונמדוד על בסיס קבוע

כן אוהבת? לא אוהבת? כמה אוהבת?

יום אחד נגלה שאוהבת מאד- ונהיה בעננים, ויום אחר נגלה שפחות וספקות וחששות יחלו לנקר במוחנו.

עם מד- אהבה ביד קשה מאד לחוות בטחון ויציבות בזוגיות.

אז מה כן מהווה תשתית לזגיות יציבה ובטוחה?

נשואין הם התחייבות. התחייבות מוחלטת אחד לשני.

התחייבות הדדית לנהוג אחד בשני בדרך של כבוד ואהבה.

אדם לא יכול להתחייב להרגיש אהבה בכל רגע נתון,

מהסיבה הפשוטה שהדבר בלתי אפשרי, וגם לא בהכרח רצוי…

אבל הוא בהחלט יכול לקחת על עצמו לפעול פעולות של אהבה.

לנהוג בשני כדרך שנוהגים באהוב…

האהבה עוורת, כך אומרים-

לאהוב זה לבחור בעוורון הזה.

לבחור לראות את המעלה, היופי והגדלות שבשני.

לא כי אני באמת עוור לחסרונותיו. כי זה מה שאני בוחר.

לזה אני מתחייב. וזה גם האופן בו אני רוצה שהשני יביט בי…

האוהב רוצה בטובת אהובו-

לאהוב זה לתת. זה לרצות שיהיה לו טוב ולפעול מה שבכוחי למען טובתו.

אני מאמינה שאת יכולה למצוא עוד ביטויים והנהגות של אהבה…

כאשר שני בני הזוג אוהבים זה את זה במובן של פעולה-

נוצרת הקרקע להתפתחות ולצמיחה של רגש האהבה.

כשכל אחד מרוכז בטוב וביפה של השני (מבלי להתעלם ממקומו וצרכיו שלו)

ועסוק בנתינה מבחירה ולא מכורח כלשהוא- הרי שהנתינה מולידה אהבה.

אז נכון, יש התאהבות ראשונית,

ויש רגש של קשר ומשיכה,

ונשיאת החן הזו חשובה מאד לתחילת הדרך,

אבל חשוב לזכור שהם רק ראשו האדום של הגפרור.

הוא ניצת בלהבה יוקדת- לזמן קצר מאד.

כדי להגיע ללהבה יציבה לאורך שנים,

צריך להזין את האש בפעולות של אהבה.

מתוך ההבנה הזו תוכלי להתבונן בחייך ולבחון מה את מעריכה בבעלך, מה מיוחד בו בעינייך,

מה עושה לו טוב, מה את יכולה לעשות בשבילו…

העובדה שאינך חווה רגש של אהבה- אינה בעיה בפני עצמה,

המדידה, הבחינה וההרגשה שהנשואין האלו יהיו שווים רק אם האהבה תופיע-

הם אלה שמעכבים את ההתפתחות שלה.

האהבה לא תבוא אם לא תפעלי למענה.

ולא בגלל שהיא היתה חסרה בתחילת הדרך.

גם כאלה שחווים אהבה גדולה בתחילת הקשר- עשויים לאבד אותה אם לא ישקיעו בה.

וגם בין אלה שהתחתנו כמעט בלי להכיר- מוצאים אהבה עצומה.

והשאלה שמובילה אותנו אל הנקודה הבאה היא:

מה מצאת בבעלך שהוביל אותך לרצות לחיות איתו עד זקנה ושיבה?

את כותבת:

"כי ראיתי שהוא ממש מאוהב בי ואמרתי לעצמי שניתן לזה הזדמנות. לאחר כחצי שנה הוא הציע לי נישואין… לא ידעתי מה לעשות והסכמתי.."

השקול המרכזי שנשמע כאן- הוא הרגשות שלו. ניתן לזה הזדמנות כי הוא אוהב אותי. האם היתה סיבה משלך?

ההסכמה לנשואין- בגלל מי?

"מרגישה שאני לא באמת אוהבת אותו ורוצה להיות איתו כמו שאני בשבילו".

האם מתאים לך לבדוק מה את באמת רוצה?

מה את בשביל עצמך?

לתת משקל גם לרצונות ולצרכים שלך?

להיות בשביל עצמך?

"קצת מלחיץ אותי לפגוע בו "

איזה מחיר את מוכנה לשלם כדי לא לפגוע בו? באחרים?

מה עלול לקרות אם לא תשביעי רצון, אם לא תעמדי בציפיות,

אם לא יהיו מרוצים ממך, אם יכעסו, יתאכזבו, יפגעו?

אם לא תהיי שם בשבילו, בשבילם?

יתכן שבתשובות לשאלות אלה תוכלי לפגוש קול פנימי שלך שכנראה נוכח לא רק בקשר הזה.

מה הוא אומר הקול הזה?

אולי הוא מפחד, אולי הוא מרגיש לא ראוי, אולי הוא לא בסדר, ואולי משהו אחר….

מה שחשוב הוא שתקשיבי לעצמך, לקולות שמדברים בך,

לחלקים שמספרים לך שאם מישהו אחר רוצה משהו- את אמורה להיות שם בשבילו…

שתקשיבי, תביני, תכבדי ואפילו תחבקי,

אבל את שרביט הנהול.- תחזירי לאני האמיתי שלך .

ל"את" שמבינה שיש משקל לרגשות שלה, לרצונות ולצרכים שלה,

לזאת בתוכך שכתבה את השאלה מתוך ידיעה ברורה שלא מתאים לה למצוא את עצמה לא שמחה בעוד חמש שנים…

ולסכום-

האם יתכן שהמילים "אף פעם לא באמת הרגשתי שאני אוהבת אותו …..כל התקופה ניסיתי להדחיק את ההרגשה שאני לא באמת אוהבת אותו "

מבטאות את תחושת האי נוחות שאף פעם לא בחרתי אותו? שלא נתתי מקום לעצמי? שלא הענקתי משקל למה שחשוב לי, למה שאני רוצה, למה שאני מרגישה?

יתכן שהדרך בה קבלת החלטה, לא שיקפה את רצונך שלך, אבל אין בדבר עדות על החלטה לא טובה או לא כדאית….

את מתארת רגעים מרגשים שהיו ביניכם, בעל שאוהב אותך ומסור אליך מאד, רק שלא באמת בחרת בו…

אולי הגיע הזמן לבחור מחדש? לבחור לחיות איתו? לבחור לאהוב אותו?

לאפשר לרגש להכנס למקום בו את שלמה עם הבחירה שלך. למקום בו את משתחררת מן הספק ומחויבת לקשר של אהבה….

מברכת אותך בשלמות הלב, בידיעה שאת ראויה לכל טוב, ובהרבה אהבה- בעיקר לעצמך.

איתך,

זלטי