שלום וברכה יהודי יקר!
מרשים לראות את הזהות החזקה שלך כיהודי שומר תורה ומצוות, זהות אותה אתה מעביר לילדיך, בפשטות, בתמימות ומתוך רצון אמיתי לעבוד את הקב"ה.
בטוחני שילדיך מקבלים בכך חינוך מעולה להמשיך להיות עובדי השם גם הם במהלך כל חייהם, ודווקא הפשטות שבה אתה אומר זאת, מנחילה להם חוסן אמוני חזק וביטחון בבורא העולם ובדרך שבה צריך לעבדו.
אבל מעבר לכך, יש כאן עוד נקודה, שכנראה בגללה הם שואלים אותך שוב ושוב לאיזה מגזר אתם שייכים.
אנסה להסביר נקודה זו ובעקבותיה גם להציע הצעה קטנה.
הרמב"ם בהלכות דעות כותב כך:
דרך ברייתו של אדם, להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, ונוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך, צריך אדם להתחבר אל צדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם. הוא ששלמה אומר: "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם"; ואומר: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב".
הרמב"ם מלמד אותנו כאן' שהאדם מחפש תדיר משמעות חברתית בחייו. הקב"ה ברא אותנו כיצורים חברתיים, כאלו התלויים בסביבתם ובאלו המקיפים אותם מבחינה חברתית. מכיוון שכך, יש השפעה גדולה של הסביבה עלינו, ועלינו לכוון השפעה זו למקום הראוי. לכן מבקש הרמב"ם מאיתנו על סמך דבריו של דוד המלך בספר תהילים, לשבת עם החכמים והצדיקים ולא ח"ו במושב ליצים. ההשפעה של אלו שסביבנו הינה משמעותית בעבורנו, ולכן אנו צריכים לדאוג שיהיו מסביבנו אנשים יראי שמיים ועובדי השם.
תכונה אנושית זו שהקב"ה טבע בנו, גורמת לכך שרובנו נוהגים לחיות בקבוצות. ייצרו החברתי של האדם גורם לו את הצורך לחוש זהות לקבוצה מסוימת, ולחוש שייכות לקבוצה מסוימת. הזהות והשייכות מסייעות לאדם להטביע בקרבו את תכונותיה של הקבוצה, את הנורמות שלה, את ערכיה, ולגלות קונפורמיות לאורח חייה. כך חי לו האדם במסגרת ברורה המאפשרת לו מיסגור של מטרות החיים, ההתנהגויות הרצויות ומה נדרש ממנו לעשות.
אנשים הנוהגים לחיות בבדידות ו/או "שוחים נגד הזרם", הם מצד אחד אנשים מוערכים העומדים על עקרונותיהם האישיים ומפתחים בעצמם את השקפת עולמם בה הם מאמינים, אך מצד שני הם חווים פעמים רבות בדידות גדולה. העובדה שאינם משתייכים לשום חברה, לשום קבוצה, גורמת להם לחוש בודדים, והצורך הטבעי שלהם כאדם לחיות בקבוצה שתסייע ותתמוך, לא בא על סיפוקו. לעומת זאת, אנשים המשתייכים לקבוצות שמרניות ומקפידים לשמור על חוקי הקבוצה ונורמותיה, חשים פעמים רבות עטופים ומאושרים, כאשר הקבוצה היא זו המנחה את דרכם ומסייעת להם בבחירת המשמעות בחיים.
גם אצל עובדי השם נוצרו קבוצות שונות. רואים אנו חסידים ומתנגדים (ליטאים), ספרדים ואשכנזים, קבוצות כאלו מול קבוצות אחרות. כל אחת מהקבוצות עובדת את הקב"ה בדרכה, ואף מבדלת את עצמה בדרך כלל מדרכיהן של הקבצות האחרות. הבדלה זו נועדה כדי שנוכל לחוש חלק מהקבוצה וגבולותיה יהיו ברורים.
קבוצות אלו נוצרו שלא בכדי, אלו ואלו דברי אלוקים חיים, אך כדי שהאדם ירגיש שייך לעבודת השם ויזדהה עמה, צריכים רוב בני האדם קבוצתיות, צריכים חבורה של עובדי השם להזדהות עמה.
יתכן שאתה אדם שונה. יתכן שאצלך האמונה ויראת השם חזקות כל כך, שאינך צריך להימנות על קבוצה של עובדי השם כדי להתמיד בדרכך האמונית. המצפן הפנימי שלך חזק דיו כדי לעבוד את הקב"ה בצורה אינדיבידואלית שאינה תלויה בהזדהות כזו או אחרת. אשריך שאתה כזה! אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא.
יחד עם זאת, לא רבים בני האדם המסוגלים לכך. מרביתנו זקוקים להשתייך לקבוצה מסוימת כדי למסגר לעצמנו את השקפת עולמנו ולהסתייע בקבוצתיות ובחברה שסביבנו כדי לעבוד את השם. יתכן שזו הקריאה שמפנים אליך ילדיך. תן לנו מגזר! תן לנו קבוצה להזדהות עמה! זאת כדי שנוכל לעבוד את השם בקבוצתיות ומתוך חברה.
אז מה בפועל כדאי לעשות?
ראשית, תכיר בכך שההשתייכות למגזר איננה מזיקה. לעיתים קרובות היא אף בונה את יראת השמיים ואת ההשתייכות לעבודת השם.
מעבר לכך, תראה איזה סוג של עבודת השם מדבר אל ליבך, ובחר בקבוצה המייצגת סוג זה יותר מכל. אם למשל, לימוד התורה האינטלקטואלי מדבר אליך, כדאי שתבחר להשתייך לליטאים. לעומת זאת עם עבודה רוחנית וחסידות מתיישבים על לבך, כדאי שתצא קבוצה חסידית המתאימה לך. גם אם אינך נזקק לכך, ילדיך כנראה זקוקים לזאת. תן לי לשער שעבודת השם שלהם תהיה הרבה יותר טובה כאשר תשתייכו לקבוצה מסוימת.
עם זאת ארצה להוסיף נקודה נוספת: יש אנשים לא קונפורמיסטים שלא תתאים להם השתייכות טוטאלית
ולכן גם אם יהיו בשייכות לזרם מסויים יקחו מוטיבים מתאימים וראויים להם מזרם אחר כדי לחיות בצורה היותר טובה…
בהצלחה
דניאל
[email protected]
2 תגובות
תחושת תלישות, חוסר השתייכות עומדת בבסיס תופעת הנשירה.
חוסר השתייכות למגזר, למשפחה, לערכים, לקצב הלימוד.
לא חובה "להתחתן" עם מגזר; גם קהילה חמה ועוטפת עשויה לענות על הצורך.
חשוב לומר למשפחה שעובדת את ה' בלי להשתייך – גם אם זה מתאים לכם, לא בטוח שזה מתאים לדור הבא. ילדים שהשתייכות היא צורך חזק אצלם, עלולים ח"ו לא למצוא לעצמם מקום וללכת לאיבוד.
כמו-כן, כשבוחרים השתייכות, זה צריך להיות מתוך מודעות לכך שמגזר=חבילה. מקבלים את כל החבילה: יש טובים ורעים בכל מקום; עקרונות שמתאימים לנו מאד ועקרונות שמתאימים פחות וכן על זה הדרך. לא בחרנו את החבילה המושלמת כי אין כזו; בחרנו את מה שהכי עונה על הצרכים האישיים שלנו.
כך גם לא נופלים לבור הריק של "אנחנו הכי טובים" וכו'.
יפה וחשוב!