שלום לך
לפעמים דיי בקריאה של כמה שורות שאדם כותב כדי לעמוד על אופיו. בשורות קצרות ניתן להבין את הקו הכללי של האישיות.
חושב שמבין מילותיך ניכרת היטב אישיותך הזוהרת. תכונותיך הטובות, מתקשות להסתתר בין האותיות.
אתה איש של הישגים! איש שדורש מעצמו להתקדם. איש שלא דורך במקום!
קשה לך להרגיש כי אתה לא מטפס, וכשזה קורה, אתה חש מצוקה.
זה לא מובן מאליו.
לכל כך הרבה אנשים שפונים לכאן היה הרבה יותר קל אם היו מרגישים שהעמידה במקום היא נזק עבורם. שכדאי לנסות ולהתקדם ולא לדרוך במקום. אך אצלך ב”ה זה פשוט זועק מאליו.
כשאתה נח אתה עייף. כשאתה מתאמץ, זו מנוחת הנפש אמיתית.
הבט נא:
מחד, שמחתי מאוד לקרוא על כך שבעבר הצלחת להתמודד עם מצוקות רגשיות, אני מניח שזו הייתה התמודדות מורכבת ולא פשוטה, אך בס”ד הצלחת לצאת מזה מחוזק.
אך מאידך, טבעי מאוד, שאחרי שאדם הצליח במשימה מסוימת, הוא חש קצת ריקנות. פתאום הוא מוצא את עצמו ללא אתגר, וזה מביא אותו לתחושת חוסר תוחלת אותה אתה מרגיש כעת.
חשוב שתדע מהיכן זה מגיע משתי סיבות:
א. כדי שלא תיבהל. אם תבין שתחושת ה’אפס מעש’ שלך היא רק תוצאה של שחרור לחץ ומתח של עשייה בה היית שרוי, זה יבהיר לך כי זהו מצב בריא וטבעי שאין לך מה לחשוש ממנו כי הוא יעבור.
ב. זכור כי הסיבות לתחושה הלא פשוטה האופפת אותך, היא בגין סיבה טובה מאוד. ב”ה זכית לצאת מתוך המצוקות הרגשיות שלך, וזה דבר מבורך. אנשים רבים שסובלים ממצוקות כאלו, לא מצליחים לצאת מהם.
לפעמים כשאדם ניצל מתאונה קטלנית, ויוצא בשריטות בלבד, דווקא הצלקות שנותרות, מהוות בעיניו סיבה לשמחה. הסיבה היא כי הן מזכירות לו מה רח”ל היה יכול לקרות, וכיצד ה’ הטוב, שפך את חמתו על דברים שאינם בליבת הנפש.
גם אצלך נכון אמנם יש קשיים, אך אם תתבונן בחצי הכוס המלאה, ותזכור שזה תופעת לוואי בשל הניצחון על האתגר הקודם, הרי שתוכל לראות זאת באופן חיובי, מה שיקל עליך משמעותית.
אך אין ספק כי אין דיי בכך, ועליך לא להשלים עם תחושת הדשדוש, אלא להיפך לנצל את הקושי בתחושת הדשדוש, לצמיחה מחודשת ולבנייה עצמית גדולה.
אתה כותב על כך שאתה לא מרגיש חיבור רגשי ללימוד, מה שמביא אותך להרהר האם כדאי לחפש את הדרך להתחבר ללימוד, או לחפש פרויקטים אחרים.
כבר מצורת ניסוח הדברים שלך יש בסיס לתשובה. אתה צריך פרויקטים. לא משנה מה שתעשה, הדבר צריך להיעשות באופן שיטתי, כך שתרגיש שאתה יוצר משהו בעל ערך.
וכאן עליך לשאול את עצמך האם להמשיך במה שאתה עושה היום – בלימוד התורה, או לחפש לך פרויקטים אחרים.
גם את התורה ניתן ללמוד באופן שיטתי, כך שהלמידה תהיה פרויקט משמעותי, ומצד שני אולי תחליט כי אתה רוצה לעסוק בפרויקט פיזי יותר ופחות אורייני.
אנסה לחדד קצת את ההבדלים השונים:
תוכל להחליט כי אתה מחפש את ההישגיות בלימוד התורה. יש דרכים רבות כיצד לעשות זאת, כל אחד כפי נטית ליבו. אתן מספר דוגמאות: אם אתה אוהב ללמוד בעיון, תוכל להחליט כי כל שבוע אתה כותב ‘חבורה’ על הסוגיא הנלמדת בישיבה. אם אתה פחות מתחבר לעיון ‘כבד’ תוכל אולי לקבל על עצמך לימוד של דף יומי. בנוסף יתכן שדף יומי בהלכה של ‘דרשו’ יהווה עבורך אתגר הולם.
כך או כך, תוכל למצוא כיוונים רבים בהם תוכל למצוא אתגר וסיפוק בתחומי לימוד התורה.
יש אמנם אנשים, כי זה לא יספק אותם. לא משנה איזה צורת למידה תבחר, האתגר לא יצליח לגרום להם לשבת יום שלם מול הספרים. מדובר באנשים בעלי נטייה פחות אוריינית, והם זקוקים לעשייה יותר פיזית כדי למלא את סיפוקם.
זה יכול לנוע בספקטרום נרחב מאוד:
יש מי שיצטרך פעילות פיזית מינימאלית. עבורו ניהול עובדים, או פרויקט בהייטק יגרום לו לסיפוק למרות שהוא מבלה במשרד ממוזג.
יש מי שירצה פעילות בשטח ממש, כמו מורים שלא יושבים במשרד, אלא מחנכים תלמידים בכיתה על כל הפעילות הפיזי שזה כרוך, ויש מי שירצה עבודה פיזית עוד יותר, כמו גננים, טכנאי מחשבים, או נגרים.
חושב שעליך לבחון היטב את נטיות לבך ולבחור היכן תוכל למצוא פרויקט שיהלום את רוחך באופן מיטבי.
חשוב לדעת שבמידה ויש לך נטייה אוריינית, זו תהיה זכות עצומה בשבילך למצוא את הסיפוק באהלה של תורה. מי שזוכה להימנות על בני לוי ולשקוד בתורה, הרי שדרגתו רבה לאין שיעור. לכן הייתי ממליץ לך לבחון היטב לפני שאתה מחליט לחפש פרויקטים מחוץ לישיבה, כדי לנסות וכן להתחבר לדברים המופלאים שאתה עושה היום.
אך במידה ותשתכנע כי אתה מוכרח לעסוק במשהו פיזי, אכן לא מן הנמנע כי תוכל לחפש אתגרים גם בעולם המעשה.
כמובן שהדבר אינו דיכוטומי. תוכל לנסות לשלב, בין הלימוד למעשה, כי לפעמים דווקא יגיעת שניהם משכחת עוון.
דבר נוסף:
דע לך כי תחילת שנות ה20 לחיי האדם, הם תקופה מאוד מבלבלת בהיבט של חיפוש עולם התוכן והעיסוק.
בשלב הזה, האדם כבר בוגר דיו והוא מחפש משמעות אמיתית לחייו. מאידך, כיון שהוא רק בשערי העולם, וטרם התנסה באמת בכישוריו, הוא מוצא את עצמו לעיתים רבות נבוך ומבולבל בהקשר לעתידו.
באיזה מקצוע כדאי לבחור? איזה אשה אני מחפש? מהם האמונות שלי?
אלו רק חלק מהשאלות שהצעיר מתמודד איתן, וכפי שנראה זו גם מנת חלקך.
זה אולי מבלבל, אך זה תהליך טבעי ובריא של פילוס הדרך, והתוויה של דרך חיים, אותה האדם מבנה לעצמו.
אין לי ספק כי אם תחשוב היטב לפני הצעדים שאתה עושה, ואם תשקול את צעדיך בפלס, תוך כדי שתביא לידיי ביטוי את המוטיבציה הגבוהה שלך, ואת הכוחות שלך, הרי שבעז”ה תצליח מאוד, ותמצא לך את הדרך המיוחדת שלך בעולם.
כמובן ש’הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל’, ותמיד כדאי להיוועץ ברב שמכיר אותך היטב.
מאחל לך בהירות רבה, ואושר אמיתי של חיי תורה ומצוות מלאים בעשייה מבורכת וממלאת.
מזמין אותך לשוב ולשוחח בכל עת שתחפוץ.
דניאל.
דלג לתוכן
