שלום לך כלה יקרה!
ראשית – מזל טוב! איחולי לשפע ברכה ושמחה מכל הבחינות!
ממכתבך ניכר שהמצב הנוכחי די מעיק עלייך, מעצבן ומלחיץ. המון סידורים, המון פרטים שצריך לזכור… לא קל. מצד שני שמחתי לקרוא שארוסך כן מוצא חן בעינייך (רוב הכלות, רוצות מידי פעם בתקופת האירוסין שהחתן ומשפחתו “יעלמו” קצת או הרבה. אז העובדה שאצלך זה לא כך – היא נדירה ונפלאה).
הבה נחשוב מה עברת בחודשים האחרונים:
פגישות – התרגשות ומתח עצומים!
הרגע בו היית צריכה להחליט – לחץ אדיר.
וורט, ואירוסין – התרגשות שיא, הכרות עם המשפחה שלו, רעש והמולה. אירוח חברות ושכנות שבאות שואלות שאלות ומצפות לתשובות…
שבת שהוא אצלך – אירוע משמעותי הצופן התרגשות רבה (והתרגשות היא דבר מעייף).
שבת שאת אצלו – אירוע משמעותי וסוחט….
הכי מתבקש והגיוני שכעת תרצי קצת שקט, טיפה רוגע, אבל – הזמן דוחק! את חייבת לעשות המון ארגונים לקראת החתונה!
כלומר: המצב שלך טבעי ביותר: עברת בתקופה קצרצרה הרבה ריגושים וטלטלות, את רוצה מעט רוגע ומנוחה ומשאינך משיגה זאת – מתעוררים בך רגשות לא טובים. (אגב, מאד ייתכן, ואני מנסה להיות זהירה במילותיי, שלמרות מה שכתבת – יש בארוסך כמה דברים שמציקים לך. זה גם דבר טבעי מאד ובטח שאין מה להילחץ. כיוון שהצהרת שזה לא כך – לא אמשיך לדון בזה אלא רק ממליצה לך לקחת בחשבון שאולי זה בתת המודע שלך ומזה נובעים חלק מהלחצים, כי עצם המודעות כבר עוזרת).
אבל ‘טבעי’ זה לא אומר ‘נעים’, המצב הנוכחי לא נעים לך, את מרגישה ‘לא קשורה’ וזה מעיק.
אני מציעה לך לענות לעצמך על כמה שאלות:
1) האם יתכן שזה נובע דווקא ממקום טוב בנפשך? מקום של בגרות בו את מתרכזת בעיקר: במה שיקרה אחרי החתונה ולא במה שלפניה? יש הרבה כלות שמאד נהנות מהמדידות של השמלה הלבנה ומבחירת הפרחים לזר, אבל השמלה הלבנה והפרחים – הם טפלים ועוברים אחרי לילה אחד בעוד הדברים המשמעותיים – נשארים… אם זה אכן נובע ממקום טוב – אז כבר אפשר להוריד את מינון הלחץ.
2) האם יתכן שאת מבולבלת מכך שאת לא “כלה רגילה”? הקלישאה טוענת שכלה צריכה ליהנות מהסידורים לחתונה. האם יתכן שחלק מהלחץ זה שאת לא כמו כולם? אנא שאלי את עצמך: ממתי להיות ‘כמו כולם’ זה דבר אליו את אמורה לחתור? את טיפה שונה, מה רע?
3) האם ייתכן שזו השקעה עבור העתיד? ייתכן שבעוד עשר או חמש עשרה שנה מאד תיהני ותתרגשי להתבונן בתמונות היפות, תראי אותן בעז”ה לילדייך וגם הם יתלהבו מהן, זה יהווה לך מקור לזיכרון מאושר. זיכרונות הם אחד הדברים המשמעותיים שלנו בחיים ולכן כדאי להשקיע בהם.
4) התוכלי לעשות זאת למען הורייך? לכולנו כדאי לתרגל נתינה כי זה בסיס נפלא לחיים. אמנם הטיימינג לא הכי מוצלח אבל כדאי להפיק ממנו את המקסימום האפשרי, אם זה המצב – נצלי אותו כדי לאמן את שריר הנתינה להורייך: אמא ואבא גידלו אותך בהרבה עמל וזו גם השמחה שלהם (וכמובן גם לחתן ולמשפחתו שאף להם מגיע…). נכון שהיה יותר נחמד אם היית עושה את ההכנות באמת מתוך גילה וחדווה, אבל כרגע את לא במצב הרוח המתאים. אם תנסי לעשות את זה עבורם – גם תזכי בכיבוד הורים וגם – יתכן שזה ישפיע עלייך לטובה כי “אחרי המעשים נמשכים הלבבות”.
5) את מי את יכולה לשמח? אחת העצות הגדולות להחדיר שמחה לליבנו – זה לשמח אחרים. יכול מאד להיות שאם תמצאי מישהו שאת יכולה לשמח אותו (נניח לקחת חברה קצת ‘מסכנה’ ולהתייעץ איתה. או לתת תשומת לב טלפונית לסבתא שבבית האבות, לא דברים שדורשים הרבה כוח אלא בעיקר מחשבה) זה יחדיר גם בך שמחה.
את נשמעת בחורה ערכית מאד ומאוזנת.
ואסיים שוב בברכת מזל טוב, שתזכו להקים בניין עדי עד באושר בשלווה ובשמחה.
יעל ר.
yaelrotenberg2@gmail.com
דלג לתוכן
תגובה אחת
תקשיבי ….את ממש לא חייבת להץלהב מהחתונה . תגידי תודה שיש לך בחור כלבבך והקשר טוב. ותתפללי שככה יישאר. יש אנשים כמוני שלא מרוצים בכלל כלל מהקשר .
את צריכה לכשות את החתונה כמצווה של הבורא אם זה לא מלהיב אותך.
לפחות תזכי לאהבה.
יש כאלה שלא זוכות.