שלום יקירה,

הרגישות שלך, האכפתיות והמסירות ממש מרגשים ומעידים על אישיות חמה, עוטפת ואחראית.

אני מצליחה להבין את התחושות שאת מתארת, מעין תחושת פחד, שאת ערה למציאות שחברתך פשוט עיוורת אליה, את, בתחושת הבטן שלך, ביכולת הקליטה המהירה שלך לאופיים של אנשים הצלחת להרגיש את האגרסיביות שלו והתרחישים לאלימות פיזית ומילולית אך צפויים.

אני מניחה, שהרצון שלך לעצור את המהלך לפני שיהיה מאוחר מידי ברור ואחראי,

אבל,

ויש כאן אבל גדול,

אנו צריכות להיזהר ולשים לב לשני מובנים,

האחד – במקרה ואת אינך צודקת

השני – במקרה ואת הנך צודקת

לגבי המובן הראשון, האם ייתכן שחברתך שוגה בתחושות הבטן שלה עד כדי כך? האם המשפחה שלה, שאמנם התהליך לא התבצע באופן הסטנדרטי, הצעה, בירורים ושידוך, אבל האם בכל זאת זה הפך הפקרות מוחלטת ומשפחתה לא ביררה עליו כלל?

האם חברתך הטובה, אינה בעלת תפיסה בריאה וידיעה מה היא רוצה ובוחרת, עושה רושם, שהדרך שהיא פעלה על מנת להתחבר לאותו מיועד, מעיד יותר מאלף מילים, כי היא יודעת לעשות ולהשיג את אשר היא בוחרת ורוצה. מדובר באדם בוגר, בוחר ועצמאי ולכן, סבירות גבוהה שהיא התרשמה מחלקים נוספים ומורכבים יותר ממה שנחשפת את במפגש היחיד שלכם.

האם מה שאת חושבת שמתאים לה כבן זוג אכן מתאים לה? אני יכולה לשתף אותך כאשת מקצוע, כמטפלת זוגית ומדריכת כלות, שישנם זוגות, לצערי הרב, לאחר שערכו בירורים מקיפים, התרשמו באופן מיוחד, המשפחות נפגשו ונשברה הכוס, ולאחר מכן הבינו שזה לגמריי לא מה שחשבו.

מפח הנפש במצבים הללו, כפול ומכופל, כל ההשתדלות שנעשתה לא הועילה, ההורים לא הצליחו להבין ולגלות את המציאות לאשורה. והכלה או החתן, ממורמרים וכואבים.

וכן להיפך, זוגות שהיו בתהליך של ספיקות מרובים, חוסר השלמה ולאחר ההחלטה להינשא, הם עשו עבודה משותפת וגילו שהשידוך היה מאוד מוצלח, מעבר למצופה.

ולא הייתי פוסחת על הסעיף, שמעלה שאלה פנימית, כנה, שמנסה לברר למה ראית, דווקא את, ורק את בתכונות האופי שלו אגרסיה ועוד שהוא מצליח להסתיר אותה כל כך טוב, מה אפשר לך לראות ולהיות רגישה כל כך לפוטנציאל אלים, שאחרים מפספסים.

יקירה, אפילו לאנשי מקצוע מיומנים, יש צורך ביותר ממפגש אחד אינטימי ובוחן על מנת לאבחן אישיות אגרסיבית ואלימה, כאשר היא מוסתרת ולא באה לידי ביטוי בפועל, ולכן, המסקנה שלך, שאת מרגישה בכל ישותך שעלולה להסתיים רע, אינה נתמכת במציאות ברמת סבירות אצל החברה הסובבת בכלל ואצל חברתך בפרט.

כל זה, אינו מקל על תחושתך, אני בטוחה.

לא יודעת עד כמה זה יכול להועיל, אבל ננסה להאיר זוית נוספת להסתכלות, דווקא מאחר והוא מתאמן מאפשרת לו לעבוד על פריקת אגרסיות, פעילות גופנית שמאפשרת ויסות מתח, ונראה שדווקא נמצא אפיק לתעל את האנרגיה האצורה בו, בהנחה שאכן מדובר בצורך גופני בלבד.

ואם, מה אם חלילה את אכן צודקת, ותחושות הבטן שלך נכונות,

מה ניתן לעשות?

לצערי, בהרבה מהמקרים בשני במובנים הללו קשה לעזור, אבל ננסה טיפה לראות יחד איך בכל זאת אפשר לבחון את המצב ואולי להעלות למודעות, לבחינה משותפת את המצב הרגיש,

מלבד לומר לך, שדווקא אני נוטה להאמין שזה בדיוק תפקידה של חברה טובה, להיות שם עבורה, לשמוע את סיפור ההתרגשות ובד בבד לברר בעדינות אם היא שמה לב לאותם ניואנסים שהרגשת, ראית וחשת.

אם בשיחה ישירה, רגישה ועדינה עימה לא חשת מובנת, ברורה ומעוררת מחשבה לפחות,

ניתן לפעול במישורים יותר אחראים ו”בוגרים” ואולי לשוחח עם אחד ההורים שלך שיוכל לשוחח עם ההורים שלה, או אולי תוכלי לפנות ישירות לאמה, אני איני יודעת את טיב מערכת היחסים המורחבת שלכם, ולכן האפשרות הזו קיימת, גם אם נראית מאיימת ועלולה להביא לקץ את החברות שלכן.

אני חייבת לסייג, בכאב גדול, שאת אכן יכולה להרגיש מחויבת להשתדלות, ואם חלילה היה מדובר בבת שלי, הייתי מעוניינת לשמוע, לבחון ואם ניתן כמובן לבחור מנוע את הקושי הצפוי. אבל, לא יפתיע כלל, אם תיסגר בפנייך הדלת, ולא תקבלי הכרה לתחושותייך.

לעיתים קרובות, אשה הבונה את ביתה בתמימות והתרגשות המהולה בהצפה של אהבה, אינה ערה בחושיה החדים לאלימות שהיא חווה, למהירות שהיא מסלימה ולמחיר הכבד מנשא שהיא משלמת בכל רגע נתון. לעיתים נדרשים אירועים קיצוניים וכואבים להעיר ולהאיר לה את המציאות באור חדש ולעיתים, הנורא ביותר קורה וזה כבר מאוחר מידי.

אחדד ואוסיף, שאפילו אם היא חשה בתחושות הבטן שאת תיארת, והיא מזהה בבטן התחתונה שלה מיחושים של חוסר נוחות, משהו שם מרגיש לה לא נכון, לא בטוח כלל שיהיה לה אומץ לעצור את המחול שמתחולל סביבה.

צריך אומץ מיוחד ומודעות גבוהה מאוד לעד כמה חשוב לעצור את הסחף בזמן.

זה לא קל.

כחברה כל כך טובה, אם תתקלי בחומה בצורה, תדאגי להיות שם עבורה בכל מצב, קשובה ואוהבת,

ואם תגלי שהתבדית, אני בטוחה שתשמחי ואם חלילה לא,

תוכלי להיות שם עבורה ולהושיט את היד לעזרה.

ותזכרי, לא ניתן לעזור לאיש שאינו מעוניין בה.

בפרט, שלא בטוח שצריך.

בהצלחה

שירה ח.

shironhasson@gmail.com