תשובה:

שלום לך יקרה,

איך את מרגישה?

השאלה שלך נגעה בי. הכאב שלך. זה הפיזי, ויותר ממנו זה שבנפש, הקצוות החשופים, ומעל הכל, תחושת הדחייה.

את מתארת מציאות בה את מבקשת שינוי, שינוי לטובה. את משקיעה בכך, מאמינה בטוב, ובמקום שייפתח לך שער, הכל הולך ונהייה חשוך וחסום יותר.

התחושה שעולה בך כתוצאה מכך היא קשה. תחושה כביכול ה' אינו רוצה בהתקדמות שלך, בהצלחה שלך. בעבודה שלך.

יקרה, תרשי לי לספר לך שאת לא היחידה שחשה כך, ולא במקרה את חשה כך. ויותר מכך, התחושה הזו שלך היא שלב מהותי בדרך לשינוי אליו את מייחלת.

רבי נחמן מברסלב, בתורותיו העמוקות, התייחס בדיוק למהלך הזה שאת חווה בעצמך…

ברשותך, בואי נלמד לרגע קטע קצר מתורתו, שמתייחסת בדיוק לתחושות שאת מתארת:

"וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁבָּא לִקְנוֹת אֲפַרְסְמוֹן. אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן וְכוּ', הַיְנוּ כִּי צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכְּשֶׁבָּא לִטָּהֵר וְלַעֲשׂת תְּשׁוּבָה אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן, הַיְנוּ אַף שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמַהֵר מְאד לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ לִבְרחַ מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יְבַהֲלוּהוּ רַעְיוֹנָיו כְּשֶׁרוֹאֶה רִחוּקוֹ מִתְּפִילָּה וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כִּי הַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתִקּוּן גָּמוּר וְלֵילֵךְ בְּהַדְרָגָה …כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכָּנֵס בְּפַעַם אַחַת אֶל הַקְּדֻשָּׁה". (לקוטי מוהר"ן ו', ד)

כל רצון לשינוי, להתקדמות, כל שאיפה למצב טוב יותר נכנסת לגדר של "תשובה", של עבודת ה'. הרצון שלך להשתפר, לשנות את חייך לטובה, הוא רצון של קדושה.

כולנו מכירים את מאמר חז"ל: הבא להיטהר מסייעין בידו… ולכן, כשאנחנו מעוניינים להטהר, להפוך לטובים יותר, נדמה לנו שאם רק נתחיל לפסוע בצעד קטן, יפתח לנו שער.

אלא, שלמרבה האבסורד, את המשך אותם דברי חז"ל, מעטים האנשים שמכירים. באותו מקום בו מובאת אמרה זו, מביאה הגמרא משל, אליו מתייחס ר' נחמן בקצרה בדבריו. הגמרא ממשילה משל לאדם שמוכר נפט ושמן אפרסמון. נפט הוא חומר עם ריח לא טוב. שמן אפרסמון לעומת זאת הוא בושם יקר בעל ריח ענוג ומופלא. כשאדם בא לקנות נפט, אומר לו המוכר: החבית לפניך, קח לך ממנו בעצמך. לעומת זאת, כשאדם בא לקנות שמן אפרסמון אומר לו המוכר "המתן", תמתין ותחכה עד שאמדוד לך וכך נתבסם גם אני וגם אתה.

הבא לקנות נפט, דומה להבא להטמא. הבא להטמא- פותחים לו, מאפשרים לו לבחור בדרך של טומאה.

לעומת הבא להטהר, הדומה לבא לקנות שמן אפרסמון. שם המוכר מסייע לו בקנייה, אבל הסיוע כרוך בהמתנה.

מהדברים האמורים, נוכל להבין אם כן, שההמתנה היא חלק מובנה בתהליך ההתקדמות. החווייה שלך של קושי או כאב דווקא בזמנים בהם את מתחילה לעשות שינוי, היא לא "באג" במערכת. היא חלק הכרחי בתהליך השינוי והצמיחה. לפי דבריו של רבי נחמן, החוויה הזו היא חוק שטבוע בכל התחלה של מהלך של תשובה או תיקון.

אחרי שהבנו שמדובר בשלב הכרחי בתהליך התיקון, ראוי שנתבונן ונשאל אבל למה? מה התכלית של כל זה? אחרי הכל, את רוצה להשתפר, את רוצה להתקדם. למה להקשות עלייך? למה זה מוכרח להיות כך?

טבעו של האדם לרצות למלא את מאוויו, ולהשיג את מטרותיו מהר ככל האפשר. אולם מה קורה כאשר הוא נאלץ להמתין?

אנשים שונים מגיבים באופן שונה למצבים של המתנה. האחד נתקף קוצר רוח ומוותר, ואילו האחר מתמלא רצון וחשק עז יותר ויותר להשיג את מבוקשו, ובלבו גומלת החלטה להשיג את מבוקשו ויהי מה, אפילו יצטרך להמתין ימים ושנים.

ההמתנה, אם כן, מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. רצון גדול יותר יבנה כלי חזק ומסוגל יותר להכיל את המבוקש.

נכון, הנטייה להישבר ולהתייאש היא טבעית. היא טבעית כשנדמה לנו שמרחיקים אותנו. אבל אולי הידיעה שזו לא דחייה או הרחקה, זה מבחן של רצון, תוכל לעזור לנו בזמני ההמתנה האלו ולבנות בתוכנו כלי יציב וחזק יותר לקבלת השפע הטוב שבוודאי ממתין לנו…

אנו נמצאים בימי החורף. ימים של קור ושל חושך. העצים עומדים במערומיהם, עולם הצומח נדמה בעינינו כמת.

אבל בפנים, מתחת לפני השטח מתרחשת תנועה, מתרקמים חיים חדשים. הזרע הקטן שכמעט ונרקב שם מתעורר ומתחיל לנבוט, ועם בוא האביב הוא יפרוץ החוצה בשלל גוונים של פריחה….

אהובה, מאחלת לך שתצליחי לא להתייאש, ולהרגיש שתקופות הריחוק האלה, הן תקופות הכנה לטוב שיבוא, וימלא את חייך במראות פריחה מרהיבים.

***

בשולי דברי, אני רוצה להתייחס באופן מעשי לתיאור של הכאבים שנגרמו לך כתוצאה מהדיקור.

יקרה, אינני יודעת לאיזה בעל מקצוע הלכת, ומה קרה שם.

את כותבת כי ניסית הכל כדי להעביר את הכאב, אך ללא הועיל.

אז, מעבר להבנה שלכאב יש תפקיד, וקבלה שלו שיכולה בעצמה להשפיע עליו לטובה, אני שואלת מדוע שלא תחזרי למדקר המקורי?

בד"כ בעלי מקצוע כאלה יודעים לקחת אחריות ולתקן או להקל על נזק שנגרם כתוצאה מהטיפול שלהם.

אם זו לא אופציה, תוכלי לפנות אלי במייל המופיע מטה, ואוכל להפנות אותך למדקרת מקסימה שאני מאמינה שתוכל בעזרתו יתברך להקל מעלייך.

רק אל תתייאשי, מגיע לך טוב, ובעזרת ה' הוא בא יבוא.

איתך

אפרת