The Butterfly Button
כדאי/אפשר להיות פתוחה יותר בשידוכים?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב ותודה רבה על האפשרות לשאול קודם כל!
אני בחורה חרדית בת 25 ומתקשה בשידוכים כי אני כנראה מיוחדת…
אני לא אומרת את זה כיתרון. למרות שאני חברותית וכולם אוהבים אותי בלב אני מרגישה זרות ובדידות כמעט בכל מקום כי בכל מקום אני שונה וחריגה בנוף…
האמת שאני חושבת שאני אדם רגיל לגמרי ומתעקשת שאני לא שונה/חריגה אבל מסתבר לי כל פעם מאחרים שהסביבה תופסת אותי באופן שונה ושאני לא חרדית “קלאסית”. זה מתבטא בעיקר בכך שהראש שלי פתוח ושאני מנסה כל מיני דברים לא שגרתיים ואולי אפילו נועזים (למרות שעבורי הם נראים דברים של מה בכך), ומצד שני אני אדם שמרן מאד במעשים שקשורים להלכה. אז לדוגמה אני יכולה ללבוש סרבל חצאית ולהיות עם טלפון חכם, מצד שני ללמוד הלכה, לצטט השקפות גרסה דינקותא מבית יעקב, ולרצות שהילדים שלי יגדלו במוסדות האלה, לא להכניס ספרים עלילתיים שאינם חרדים הביתה (בספרות מקצועית זה שונה, לא אכפת לי , מצד שני, הם לא ישבו יחד עם ספרי הקודש בסלון כי זה יצרום לי).
פעם בתיכון אמרו לי שאני בסגנון דתי-לאומי, בזמנו זה היה כינוי נחמד אבל זה פשוט לא יעבוד… גם בגלל ההשקפה וגם בגלל הערבוביה המגדרית, השירות הלאומי/צבאי והשיח הפתוח מדי על כל נושא שם וכל מיני דברים.
מצד שני, אם הבן שלי ירצה מצידו לשרת- לא אתנגד כי כשלעצמו אין זה חטא. וגם אני עצמי יכולה לדבר ולחשוב פתוח על כל דבר שבעולם אך באופן מבוקר ועדין, למי שצריך ולא תמיד בריש גלי.

תקופת השידוכים היא קשה, כי בסמינר היה טוב, כי יש מסגרת כללית ואם יוצאים ממנה קצת בעדינות אפשר לבטא את האופי ועדיין להיות “בתלם” כמו כל בחורה רגילה.
אבל כשיוצאים לשידוכים מגלים דברים אחרים…
בתחילה לא חיפשתי משהו ספציפי, רק בחור ירא שמים, בלי קשר לעדה, לרקע חרדי/חוזר בתשובה וכולי ואז גיליתי שהבדלים ברקע/מנטליות לא פשוטים בכלל, במיוחד לאנשים שמקיימים מצוות באופן עקרוני ולא לפי תכתיבי החברה.
בנוסף, אם בתחילה היה ברור לי בתור ילדת בית יעקב צדיקה לשעבר שמה שאני מחפשת זה אברך ולכן באופן מעורפל חיפשתי , גיליתי שלמרבה הצער אני לא שם.. השלמתי עם זה שאורח החיים הנ”ל סגור מדי עבורי. אולי זה היה האידאל שלי פעם אבל מבחינה מעשית אני לא מצליחה לבטא את עצמי במקום ההוא. אני צריכה להרגיש שמישהו שותף לי בעשייה בחוץ ובכלכלת הבית, יותר בפן הרגשי מאשר הכלכלי. אני מחפשת יותר מישהו שדומה לי, שיכול להבין אותי ומה אני עוברת.

ההורים שלי מנסים לברר בשבילי אבל הם בעלי תשובה שהתחרדו עוד לפני שנולדתי ולא אוהבים את זה, אז כן נפגשתי כמה פעמים אבל מעט וגם אין הרבה הצעות, ולי אין עם מי להתייעץ. המורה בסמינר תירתע מהפתיחות שלי לדוגמה והטלפון החכם.

אבל אני רוצה להתחתן.
אז בתקופה האחרונה מתגנבת לראשי מחשבה שאולי אני צריכה לצאת מחוץ לקופסה בתהליך השידוכים…

זאת אומרת לתת צאנס גם לסגנון חיים שונה משלי כל עוד מדובר בבחור ירא שמיים, להסתכל בעצמי ולא דרך ההורים על הצעות שידוכים ששולחים ואולי אפילו לצאת לפגישות עם מבוגרים יותר בהפרש של יותר מ10 שנים (35, 40) .

אבל אני לא יודעת אם זה נכון עבורי.
אני לא יודעת אם הויתור על סגנון חיים שאני גם ככה לא מצליחה לגבש לעצמי (וניסיתי, הוא כל פעם משתנה, אני פשןט חרדית שלא נכנסת לשום תבנית אחרת כולל לתת התבניות של החברה החרדית) הוא התגמשות מבורכת של ראש פתוח או ויתור על עקרונות חשובים,
אני לא יודעת אם בדיקה בעצמי של הצעות היא מעשה חכם כי ככה אני יכולה לדייק את הרצונות ואולי ההורים פוסלים דברים רלוונטיים (כי הם לא אוהבים את הקטע של שידוכים וכל פעם שאני מנסה להסביר להם מה אני רוצה ומה לא הם משום מה זה לא מתבטא בסלקציה/דיס סלקציה שהם עושים להצעות), או שזה רעיון גרוע כי אני גם ככה מבולבלת ואני עלולה סתם להסתנוור בגלל תמונה ולוותר על דברים חשובים. (פעם לא הייתי מסתכלת בכלל על התמונה, כיום מסתכלת בהסתייגות)
גם לגבי נישואים למישהו מבוגר ממני בהרבה, מצד אחד זה מלחיץ, אבל מצד שני אני מסתדרת עם האנשים האלה הכי טוב במסגרת משפחה ועבודה, מרגישה הכי בנוח, ודווקא בחברת צעירים/צעירות קשה לי יותר. גם לגבי חברות. איך שהוא אני ממש מרגישה זקנה, “יורמית” ואיטית לידם, לא מצליחה להדביק את הקצב ואת ההווי החברתי.. ודווקא עם אנשים מבוגרים יותר אני מרגישה טוב, חדה ובטוחה בעצמי. אבל זה נשמע גרוע, אני לא מעזה להגיד לאמא שלי את זה ומפחדת לחשוב על זה ברצינות כי לפער גילאים יש אתגרים משלו, אבל בדיוק היום ראיתי הצעה של מישהו מבוגר שראיתי פעם במציאות כי הוא העביר טקס תורני בלי לדעת בכלל שהוא רווק ומאד התרשמתי ממנו והשקפתו.

בקיצור, אני מרגישה צורך לעשות משהו עם עצמי בנושא השידוכים כי מרגישה ששום דבר לא זז ושאולי בתור מישהי שאולי עקרונית אבל לא הולכת בתלם חוץ מלנסות להיות יהודיה צדיקה בלי כותרת אולי מצופה ממני לנקוט דרך שונה גם בנושא השידוכים.

האם זה נכון וראוי לנסות לנסות לנקוט שיטה אקטיבית יותר לגבי שידוכים בסיטואציה שלי? עד עכשיו הייתי פסיבית מאד ופשוט חיכיתי למה שיבוא ולמה שלא.
אני לא אדם כזה בדרך כלל בחיים, אני פעילה מאד בדברים שאני אוהבת, מאד אקטיבית וביזמנסמנית כזו, ורק בנושא הזה של שידוכים אני חולמת ורדומה.
האם זה נכון?
האם נכון עבורי לשבת בחיבוק ידיים כמו בחורת סמינר רגילה מקסימה וטובה וסטנדרטית שנצמדת למסגרת וההורים מנהלים עבורה את השידוכים ביד רמה, או שהמצב שלי בגלל הראש היותר מדי יצירתי ושונה שלי+ הורים שאין להם חשק לשמוע הצעות ולבדוק אותן שונה ?

*חשבתי אולי באתרים המיועדים לשידוכים של חרדים/דתיים אבל משמועות שגונבו לאןזניי זה זר לי ממש וצורם, גיליתי שאני ממש ממש חרדית “דוסית” ו”יבשה” בשביל זה ושהאוכלוסיה שם לא מתאימה לי.

*לגבי ההורים, הם מנסים ומבטיחים לעשות ככל שביכולתם, וגם כנראה שהאתגר המהותי ביותר הוא פשוט אני, בגלל שאני כזו “חיה מוזרה”

*אני כנראה לא חושבת להכיר ספונטני כי אין לי איך גם ככה, רק אולי להסתכל בעצמו בהצעות ששולחים לאמא שלי עבורי (שכוללות תמונות…) והבעיה היא שאני מוצאת את עצמי “מתאימה את עצמי” להצעות במקום הפוך. מצד שני אני לא מצליחה לגבש “עצמי” כי שום דבר לא מוחלט והכל מלא סתירות.

אני מצטערת שאני מנג’סת עם שאלה כל כך ארוכה ופרובוקטיבית כביכול, תודה רבה!

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה,

תקופת השידוכים בהגדרתה היא תקופה של חיפוש. אנחנו מחפשות אחר בן זוג מתאים, אבל לא רק. התקופה הזו מזמנת חיפוש נוסף – חיפוש אחר מי שאנחנו. השאלה מי בן הזוג המתאים עוברת בהכרח דרך השאלה מי אני. כי כדי לחשוב על התאמה, יש להכיר היטב את שני הצדדים – אותי ואותו.

מהשאלה שלך נראה שאת אכן מצויה עמוק בתהליך של חיפוש. חיפוש ובירור שלך מול עצמך וחיפוש אחרי המשודך המתאים. השאלות שאת מעלה הן מעולות! הן משקפות תהליך של ליבון, של הבנה ושל הבניה מחדש של מי שאת. זהו תהליך מרגש, מלא קסם אבל ללא ספק גם מאתגר. תהליך שמתאפשר בעיקר עכשיו כשכבר אין לך את המעטפת המחבקת של הסמינר שסיפקה לך הגדרות ברורות וחד משמעיות.

כאנשים, אנחנו שואפים להגדרות ולאמירות חד משמעיות. זה עושה לנו סדר. מכניס את המציאות הכאוטית לתבניות. כל זה נכון לשלב בהתפתחות בו קשה לנו להכיל מורכבות. אבל כעת, כשאת בוגרת מספיק והנפש שלך בשלה, המציאות מזמינה אותך להתעמת עם מורכבות. מזמינה אותך להכיל את היותך מורכבת. את היותך גם וגם. תפקידך להשכין שלום בין החלקים השונים, כדי שתוכלי לחיות בהרמוניה. ולהשכין שלום לפעמים זה אומר לתת מקום לחלק מסוים על חשבון חלק אחר. או להבין שדברים לא בהכרח סותרים האחד את השני. לדוגמה: אם את גם רוצה להיות חלק מחברה שלא שולחת לצבא וגם מאמינה בלשלוח לצבא, אז התפקיד שלך הוא לתעדף. להחליט מה מגיע על חשבון מה.

ההבנה שאת מורכבת, צריכה לבא יחד עם ההבנה שהמציאות גם היא מורכבת ושכל בחור שתפגשי גם יהיה מורכב. אין אדם בעולם שתצליחי להכניס לתבנית. כל אחד חורג מהשטנץ בדרכו שלו. לכל אחד הצבעוניות הייחודית לו – ככל שפרצופיהם שונים.

ייתכן שתפגשי בחורים שלא יכנסו לך לאף תבנית שאת מכירה – בחור שגם לומד שלושה סדרים וגם מחזיק בטלפון חכם, או בחור שמשכים לוותיקיו אבל לא מעוניין להיות אברך, או בחור נדיב במיוחד אבל כזה שמתקשה ליזום, או בחור כריזמטי וחברותי שמתקשה להיות חלק מקהילה-ממוסד.

בסוף, צורת חשיבה תבניתית עשויה להיות בעוכרינו. אם תמשיכי לנסות להיכנס לתבנית או להכניס אחרים אליה, תאבדי בדרך את כל מה שלא נכנס פנימה, וחבל. לכן אני מציעה לך לנסות לאמץ צורת חשיבה שונה מעט – במקום להתייחס למעטפת להתייחס למהות. זה מאתגר ודורש גמישות מחשבתית, אבל את נראית לי אחת שבהחלט מסוגלת לכך. לדוגמה: אל תחפשי בחור מבוגר (מעטפת), אלא תחפשי בחור שהוא בוגר (מהות), וכן על זו הדרך.

בנוסף, אני רוצה לציין משהו מאוד חשוב לגבי שידוכים – התקופה הזו יכולה מאוד לתסכל, כי לא תמיד למעשים שלך יהיה קשר לתוצאות. כלומר, ייתכן שאת עושה הכל כמו שצריך – מבררת, נפגשת עם הבחורים המתאימים, אבל מה לעשות שאלוקים חושב שהמסע שלך עוד לא תם. שיש לך עוד כמה בחורים בדרך לבחור המיועד.

ונקודה אחרונה שאני רוצה להאיר – את בחורה בוגרת ומודעת, וכן לחלוטין את יכולה לקחת את גורלך בידייך ולהחליט שאת שותפה פעילה בחיפוש הבחור. את יכולה להתקשר לשדכניות, לדבר עם האנשים שעשויים להכיר לך בחור ולהיות מעורבת בשלב הבירורים. הכל כמובן מתוך כבוד למקום של הורייך.

לסיום, אני רוצה לסכם – את מצויה כעת בתהליך של בירור שהוא מקסים וגם מאתגר. זהו השלב שמזמין אותך להכיל את המורכבות שלך כמו גם של האחר. המטרה היא ליצור הרמוניה בתוכך כדי שתוכלי להיות שלמה ומחוברת למי שאת (זה אגב תהליך שנמשך כל עוד יצר החיים פועם בתוכנו). בחיפוש אחר בחור, תתמקדי במהות ולא במעטפת. תאמיני ששלך בדרך, ובעיתו ובזמנו זה יקרה!

הרבה הצלחה, דבורה.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. בנוגע להאם שייך שתהיי מעורבת בתהליך ההצעות/בירורים של השידוכים שלך – למה לא? זה הדבר הכי הגיוני בעולם שקבלת ההחלטות בנושא הכי דרסטי בחיים שלך תתבצע במעורבות מלאה שלך.
    יכול להיות מאוד שההורים שלך, עם כל הרצון הטוב, לא מקושרים נכון או לא יודעים הכי טוב להזיז דברים במערכת המסובכת הזו של שידוכים. כמו כן הגיוני מאוד שהם לא באמת יודעים להבין את הנימים העדינים יותר של תכונות אישיות ודברים ספציפיים שאת מחפשת ולא יודעת להגדיר ככה במילים, או שלא רוצה ולא מספיק פתוחה לשוחח איתם עליהם.
    מההתרשמות שלי מהשאלה שלך את בוגרת בצורה יוצאת דופן, את יכולה בהחלט לקחת את החיים שלך בידיים ולעשות קצת דברים בעצמך.
    בנוגע לתמונות זה כבר שיקול אישי שלך, גם כאן כמובן אפשר לקחת את זה בצורה מאוד נייטרלית ולא להחליט על פי זה וכו’.
    שימי לב שמרוב שהעניינים לא זזים אצלך בשידוכים את כבר מתחילה לחשוב על הפרשי גילאים מופרזים וכו’ (לא שזה דבר פסול, כל אחד מה שמתאים לו, וברור שיכול להיות נישואין מושלמים עם הפרשי גיל) כאילו שאת ‘בעייתית’ שיש איזה חסרון שצריך לחפות עליו. כשכמובן שזו גישה ממש לא בריאה לשידוכים ולחיים בכלל, את הפגמים שלך תחפשי בתוכך ולא באנומליות שלך מול תכתיבים של המערכת.
    אנחנו כמובן מאמינים שהכל משמיים ובשידוכים בעיקר, והקב”ה יושב ומזווג זיווגים וכו’ ובסופו של דבר כל שידוך יגידו לך שזה פשוט נס וכו’ אבל תכלס צריך לעשות את ההשתדלות, ואם לא זז אז כדאי לטפל בזה מיוזמתך מאשר לשבת בחיבוק ידיים ו’לפטור את עצמך’ שזה לא אחריותך וכדו’
    בתפילה שתמצאי את האחד שלך בקרוב ממש..

  2. וואו שאלה ממש יפה ורק שתדעי שאת לא היחידה
    אני מכירה עוד בנות כאלה וגם אני כזאת אני למדתי בבית יעקב וכל מי שרואה אותי חושב שאני חרדיה קלאסית רק שלא תמיד אני חושבת שאני ככה כי יש לי טלפון חכם והשקפות שלי לא כולם אני מסכימה עם החרדים כמו ללכת לשירות לאומי או מכללה שמבחינתי זה בסדר..
    וסתם שתדעי שאני יוצאת עכשיו לשידוכים עם דתי לאומי והוא ממש מדהים הוא ממש מה שחיפשתי ההשקפות שלו מלכתחילה כמו שלי הוא מאד מכבד את זה שאני עדיין קוראת לעצמי חרדיה ואת המשפחה שלי ומכבד את הקצב שלי וגם תהשקפות שלי כי יש השקפות שאני כן מסכימה עם החרדים
    מה שרציתי להגיד שכן תנסי ללכת לשידוך עם הציבור הדתי לאומי יש שם אנשים מדהימים שפתוחים יותר לקבל השקפות אחרות( לא שחרדים הם לא, פשוט הם שחור או לבן או שהם מקולקלים על גבול הערסים או שהם דוסים קשה למצוא את האמצע שהם כמונו כזה 😉)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

נפילות בעניינים שבקדושה-יש מה לעשות עם זה?
אני בחור ישיבה בתקופת שידוכים לא קצרה ולא קלה, הכל אצלי רגיל, אני ברוך ה’ יושב ולומד ויחסית שמור, אבל יש בעיה אחת שמעיקה עליי ולא נותנת לי מנוחה – שוב ושוב אני נופל בעניינים שבקדושה שוב ושוב כך שכל החלטה שאני מקבל בנושא הזה וכל גדר שאני מציב לעצמי...
להתחיל שידוכים בתקופה שאני עם קשרים אחרים?
אשמח לעזרה וייעוץ, מקווה שזו הכתובת הנכונה. אני ב”ה בחורה חרדית בת 20, מיינסטרים פלוס, בעיני החברה והמשפחה שלי, נחשבת לבחורה חזקה (או צדיקה) אולי יותר מהרגיל. לצערי בחודשים האחרונים נחשפתי לפורומים בהם תקשרתי עם גברים בנושאים שונים, ככה שגם כיום אני בקשרים “ידידותיים” עם כמה. (כמעט רק בצ’אטים, לא...
כדאי/אפשר להיות פתוחה יותר בשידוכים?
שלום רב ותודה רבה על האפשרות לשאול קודם כל! אני בחורה חרדית בת 25 ומתקשה בשידוכים כי אני כנראה מיוחדת… אני לא אומרת את זה כיתרון. למרות שאני חברותית וכולם אוהבים אותי בלב אני מרגישה זרות ובדידות כמעט בכל מקום כי בכל מקום אני שונה וחריגה בנוף… האמת שאני חושבת...
איך הגעתי לגיל הזה ואני גרושה ללא ילדים?
תודה על כל העזרה שלכם ..ועל התשובות החכמות והיפות . שהייתי בת 26 התארסתי עם בחור שאחרי האירוסין התייחס אליי נורא . ואז ביטלתי. בגיל 29 התחתנתי עם בחור אחר, ואז הסתבר שהיה חולה נפש ולקח כדורים פסיכיאטריים קשים והתייחס אליי מזעזע והתגרשתי. כיום אני בת 34 גרושה בלי ילדים....
אני ספרדיה והוא בחור חסיד זה יכול לקרות ביננו?
אני בקשר עם בחור חסיד ואני בחורה ספרדיה מכירים ועכשיו מדברים על חתונה כן כיף לנו כן שומרים עלינו אבל מהצד שלי אני מפחדת ולכן לקחנו הפסקה של חודש לא מדברים אני לא יודעת מה לעשות אני מפחדת לאבד אותו מצד אחד מצד שני זה לשנות את החיים שלי לגמרי...
איך לשכוח בחור מהעבר?
קודם כל תודה ענקית על עצם קיומכם! תודה על ראיית הצורך והענקת האפשרות להיעזר ולקבל אוזן קשבת (גם אם אוזן ווירטואלית ;). האפשרות לשתף באנונימיות היא כל כך חשובה ונחוצה בתחומים רבים, והעזרה שלכם יכולה להציל נפשות כפשוטו. ועכשיו לענייננו, אני נמצאת שנתיים בתקופת השידוכים. במהלך התקופה הספקתי לחוות כמה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן