שלום יקרה
את מתארת מצב שהוא באמת מבלבל. מצד אחד את מאד רוצה לצאת ולמצוא קשר שיוכל להתפתח, ומצד שני את כאילו לא נותנת לעצמך להיפתח לשם.
בנוסף לזה את אומרת שאין לך הנאה מהפגישות, ואת לא מצליחה להבין מה קורה לך בתוך זה. בואי נחשוב על זה קצת.
אני רוצה לשאול אותך באופן כללי, האם היתה לך חוויה שבה פגשת בחור, אפילו לא במסגרת השידוכים, שבה הרגשת שאת נהנת מהשיחה? ואולי אפילו לא עם בחור, אולי פשוט עם מישהי שאת לא מכירה, שיצא לכן להפגש ולדבר שיחה שהיא יותר משלום וביי?
אם כן, בואי נחשוב מה עושה לך את זה בשיחה כזאת: אולי זה הפורמט – רשמי או יותר קליל? אולי זה נושאי השיחה – להתחיל ממקום יותר אישי או יותר מקצועי? אולי המקום, האווירה, הבגדים, הסגנון דיבור? אולי זה סוג האנשים שאת נפתחת איתם? קודם כל הייתי הולכת לחשיבה אצלך פנימה: מתי את נפתחת, מה משחרר עבורך? אולי שיחה רצינית עושה לך את זה? אולי דוקא מקום קליל ואמצע היום ובכלל לא שעות ערב?
הרעיון הוא קודם כל להכיר את עצמך. את מה שעושה לך טוב ורגוע. לתוך החויה של השחרור והפתיחות יותר קל לחבר מישהו נוסף.
אם את לא מכירה את עצמך ככה – שווה לעשות עם עצמך מעקב כזה למשך שבועיים – מתי מרגישה נח ומשוחרר ומי פחות, ומה משפיע על זה. אני בטוחה שיעלו לך דברים מענינים למחשבה.
במקביל – שווה לך לבדוק עם עצמך, ואולי אפילו עם יעוץ מקצועי שמיועד בדיוק לזה – למה בעצם את רוצה להתחתן? מה את מצפה להרגיש עם בן זוג? מה זה בשבילך ‘להרגיש מחובר’? מה זה בשבילך להתקדם ולהתקרב? הרבה פעמים יש לנו בראש תפיסות מסוימות, איזה תמונה של ‘ככה זה צריך להיות’ וכשהיא לא מתרחשת אז אנחנו חסומים. זה לא מה שתכננו… שווה לבדוק מה התמונה שעומדת לך בראש לקשר זוגי. או בכלל לתהליך של התקשרות ופגישות. מאד יכול להיות שברגע שתשבי עם מישהו (זה יכולה להיות יועצת, חברה קרובה, אחות גדולה או כל מישהי חכמה עם נסיון חיים) ותדברי איתה על זה – תוכלי להבין למה את מצפה, מה את רוצה שיקרה כדי שתרגישי בנח.
אני בטוחה שכשתביני מה עומד לך בראש ותשימי את מה שמתרחש תוך כדי פגישה עם בחור בתוך התבניות שבנית לעצמך -תוכלי גם לראות מה חסר או מה מפריע לך כדי להתקדם.
מאחלת לך מאד שתמצאי בקרוב את בחיר ליבך, ושתרגישי כמה שיותר מהר את החיבור האמיתי ואת התשוקה שאת מיחלת לה!
אשמח להיות בקשר גם בהמשך, ואם תרצי הפניה ליעוץ אז בשמחה..
אודליה
[email protected])