The Butterfly Button
יש לי הכל אך אין לי דבר

שאלה מקטגוריה:

אני בת יחידה שני ההורים שלי מבוגרים מאוד וחולים ובנוסף לכך גרושים..

כל החיים אני טיפלתי בהוריי המבוגרים והלא בריאים ולא להיפך,
לפני כשנה וחצי אבא שלי עבר ניתוח קשה ומורכב והיה בסכנת חיים של ממש, הרופאה ממש יצאה ואמרה לי בפנים “אל תשארי פה לבד, אין הרבה סיכויים שהוא ישרוד את הלילה..”
רצה השם ועשה איתנו חסד – אבא שלי שרד את הניתוח.. האמנם יש לו קשיים קלים בתפקוד עקב המצב הקשה אך תודה לאל הוא בריא ושלם..

חשבתי שהלחץ, החרדה והדיכאון ליוו אותי בתקופה הזו רק כי המצב היה טרי.. וכך היה.. חלפו להם מספר חודשים שבהם הכל “כביכול” היה תקין..
אך לא כך היה המקרה.. כעבור מספר חודשים קמתי בוקר אחד ללא חשק לחיות.. בלי רצון לדבר, לאכול, לראות אנשים, לעבוד.. ואפילו לתקן את זה..
חודש ימים חייתי כמו מת מהלך, ההורים שלי היו מבוהלים חברים שלי היו מבוהלים, אף אחד לא הבין והאמין איך אני שהייתי חזקה כל חיי למען אחרים התמוטטתי ככה.. עברתי חודש שלם של גיהנום עלי אדמות.. ירדתי במשקל, התפטרתי מהעבודה, זנחתי את עצמי ואת הסובבים..
הלכתי לטיפול פסיכולוגי שקבע כי אני סובלת מפוסט טראומה חמורה עקב מה שעברתי עם אבי..
סירבתי לקבל כדורים והכרחתי את עצמי להתאושש אט אט.. הצלחתי לעשות זאת חלקית..
כיום אני עובדת ומרוויחה טוב, מאורסת טריה,  במצב יחסית תקין.

אבל משהו בי לא חזר לעצמו.. איבדתי את שמחת החיים.. את החשק לשמוח לצחוק.. שומדבר כבר לא מרגש אותי לא מלהיב אותי.. דברים שאהבתי לעשות כבר לא נוגעים בי.. אני עושה הכל כי חייב ולא כי אני רוצה.. יש לי חרדה קיומית ברמה קשה ביותר של למה אנחנו פה בכלל אם מתישהו כולנו נמות.. לא מוצאת ענין וטעם בכלום.. המצב הנפשי גורר גם פיזי אני כל הזמן עייפה, חלשה, מסוחררת, החרדות תוקפות אותי יום וליל, אני בוכה המון.. כל הזמן חושבת על דברים רעים כמו המוות ומחלות ומה יקרה ביום שהאהובים עלי ילכו לעולמם.. המצב הזה יוצר לי ניכור וריחוק מכל הסביבה הקרובה אלי.. האמנם תומכים בי אבל גם לא מבינים על מה ולמה אני ככה כשעל פניו יש לי הכל ולא מבינים שמבחינתי אין טעם בכלום..

זה היה ממש על קצה המזלג, אשמח לקבל עזרה ויעוץ אני מרגישה אבודה…

תודה.

תשובה:

לשואלת החכמה והמיוחדת

היטבת לתאר את הרגשתך גם מבחינת החוויה והטראומה, גם מבחינת אי הבנת הסובבים שיש לך הכל ואת מרגישה כלום.

למרות שלא מקובל ולא מעודד שיגידו לך עברתי משהו דומה ואני כ”כ מבינה אותך בקטע של על קצה המוות של היקירים לנו והחרדות שלופתות לאחר מכן וההסתכלות הכ”כ שונה על העולם כקליפת שום.

ובכל זאת בחרתי לציין לך את העובדה הזו, כדי שתדעי שאני חשה אותך עד כלות ומבינה אותך גם בפרטים שלא הארכת. אבל יחד עם זאת מבטיחה לך שהחיים עוד לפניך ותסתכלי עליהם כשליחות, כממשיכה השלשלת של ההורים שהביאו אותך למרות שכל החיים את טיפלת בהם…

דווקא העובדה שניסית להתמודד לבדך, ללא תרופה, וכעת חזרת על פני השטח להיות נורמטיבית, עובדת עם בן זוג וכו’ מראה שיש לך את הכח לטפל באבחנה הרפואית P.T.S.D

לאור כל תיאוריך האבחנה נכונה, אבל גם הסברת שאינך רוצה טיפול תרופתי וגם משתמע מבין השורות שאינך מעוניינת באיש טיפול כלשהו מן התחום [ במידה וכן יש לי משהו מומלץ בחום]

לאור כל זאת ישנו כלי טיפולי שעובד על הטראומה שלא הרבה בארץ עובדים בו וזה הכלי PE של עדנה פואה, להיט בארה”ב. בשיטה זו הרבה הלומי קרב יצאו לחופשי. = שווה לך

הרעיון של הכלי עובד בעיקר בשני מישורים:

דיבור על הריחות, הצבעים, הטעמים, הקולות שליוו אותך בחוויה הטראומטית ומדידת רמת המתח בגוף בזמן שאת משוחחת ע”כ.

במקביל את מתרגלת סוג נשימות שקל לך להתחבר אליהן להרפיה.

ואז מגיע החיבור בין שני הכלים הנ”ל – ועם הזמן יורד רמת המתח בגוף ואת גם מתרגלת זאת בזמן אמת כאשר את מתעוררת בסיוטים בפלשבקים שיש במשך היום ועוד.

דרך נוספת מומלצת – היום ישנה אופנה של קבוצות טיפול, המעלה של הקבוצות האלו , במיוחד לאנשים שחוו P.T.S.D שלפתע הם מוצאים אנשים קרובים שמבינים אותם באמת, שמדברים בשפה של החוויות שלהם, שגם החשיבה שלהם וההסתכלות על הדברים בעולם היא כמו שאת חווה אותם. וזה נותן גם מזור.

מקווה שהקלת מעליך מעט

מברכת אותך בחופש ודרור

לכל פרטים נוספים שהנך מעוניינת בנושא אני לרשותך

ברכה

4117br@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
ראש השנה עבר נורא אז מה יהיה עם יום כיפור?
קשה לי ממש המחשבה שיום כיפור הולך להגיע. ראש השנה עבר עלי גרוע. נרדמתי ולא התעוררתי לתפילה לא הספקתי להתארגן ,הרגשתי כל החג תחושה של הפוך מחג..המשפחה שלי לא תורנית מה שהביא שלא היתה פה אוירה מתאימה בכלל ליום הדין.. ואני מדברת בעדינות.. בכללי אני מרגישה גרוע עם עצמי, שומעת...
כשנדמה שאי אפשר ליפול יותר אלוקים מוכיח לי אחרת
מאז שהייתי ילד עברתי ייסורים לא שגרתיים אני בן 26 ומרגיש בן 70 ממש צרה רודפת חברתה ולא אני לא מפונק ולא מדבר על כסף או דברים שמעסיקים בני נוער אני מדבר על דברים קשים שהמעט שכן ידעו מה אני עובר פשוט היו בהלם שדברים כאלה קורים. עם זאת אני...
בלגן בחיים - בבית בחברה ובלב...
אני בת 18 וחצי הכל התחיל לפני לפני שנה וחצי כשאחותי שאיתי בחדר התחילה לסור מהדרך . הרגשתי שאם אני רוצה לשמור על עצמי אני צריכה לצאת מהחדר אז עברתי לישון בסלון כי לא היה לי חדר אחר ואחותי הגדולה (אחרת)לא הסכימה שאעבור להיות איתה בחדר וכמובן שזה היה ממש...
איך נגמלים מההתמכרות לעישון?
לפני תקופה הפסקתי לעשן סיגריות וקנאביס שהייתי מכור אליהם ממש בעקבות לחצים גדולים שהיו לי בחיים וכעת ברוך ה התאזן מצבי יחסית למרות שעדיין יש חודשים שאני מתקשה אבל יותר טוב ממה שהיה ואני כעת מוצא את עצבי עם לחצים וחרדות בצורה שמעולם לא היה לי ואולי זה משהו שתמיד...
מתוסכל מכל מה שלא השגתי עד עכשיו בחיים שלי
אני מתוסכל מההשגים שלי אני כבר בן 50 ותמיד דמיינתי שבגיל הזה אהיה לאחר השגים מרשימים, אך עתה אני מוצא את עצמי בפני שוקת שבורה אני לא יודע ש”ס, אין לי משרה שהייתי מעניין בה, כסף אין לי ב”ה יש לי משפחה וילדים ועל כך אני מאושר ומודה לה’ מאד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן