תשובה:

שלום לך בחור יקר!

מה שאתה מתאר באמת נשמע מורכב, צריך להיכנס לנבכי הנפש ולהבין מה קורה שם.

אני מעריך אותך שיש בך את העוז לבחון את המצב.

ונתחיל דווקא מהסוף.

אתה מעלה צד שאולי חזרת לחווית השידוכים הרגילה שלך.

יש משפט בעולם שאומר שההיסטוריה לא חוזרת על עצמה. כלומר, זה נראה דומה, זה מרגיש כמו, זו תחושה של דה ז'ה וו, אבל זה לא אותו דבר. אין אותו דבר!

במבט מלמעלה בלי העומק כבר נוכל לראות שזו לא החווית שידוכים הרגילה. למשל, אינך באותו גיל שהיית אז, גיל 22 הוא לא גיל 26, עם כל המשמעות של זה.

התובנות הן אחרות, ההסתכלות היא אחרת, הרצון לפעמים שונה, הסגנון שונה, בכללי… החיים שונים.

אך השינוי הכי מרכזי הוא, שההווה תמיד הוא עם המטען של העבר, מה שהיום הנך מי שאתה היום – זה תמיד בגלל השפעת העבר, בכל תחום בחיים.

נראה שאותה חויית שידוכים שהיתה לך אינה חוזרת על עצמה. לא רק בגלל שכבר אינך אותו אחד בדיוק שהיית אז, אלא בגלל שחוית חוויות והפנמת אותם לתוך נפשך.

6 שנים בישיבה נכנסו לתוך נפשך, 6 שנים בשידוכים עברו בליבך, הלימודים שלמדת, החגים שעברת, הבין הזמנים שנפשת, הכל היום הוא חלק מאישיותך.

ומכאן נלך לנושא שלנו, אותה בחורה שנפגשת איתה הרבה פגישות.

עצם שאלתך מוכיחה שאינך באותה חווית שידוכים שהיית קודם. שאלתך בחלקה הגדול נסובה סביב אותה בחורה, והאם כדאי לנסות להחזיר אותה או שמא לא.

נראה לי, שבכל אופן אתה מושפע ממה שהיה, עצם זה שמעסיק אותך המחשבה האם להחזיר או לא והאם זה קשור להמשך החויה בשידוכים או לא זה כבר אומר שזה אצלך בלב.

ומשכך כדאי לתת על זה את הדעת ולהיכנס לזה.

טוב, אם כנים דברינו וזה מעסיק אותך, קשה לחשוב שאפשר להתקדם בלי לתת לכך פתרון.

כלומר, אם תחליט שנכון לך הבחורה ההיא ונכון לך לנסות להחזיר אותה, אז ודאי שתתעסק עם זה.

מה שנראה להוסיף הוא, שגם אם זה לא נראה לך פתרון, וגם אם הצד השני הוא הנכון, שאין טעם בכך,

אבל להמשיך הלאה כרגיל אי אפשר, כי זה לא להמשיך כרגיל, זה מונח לך בראש חזק, וצריך לפתור את הנושא בתוך עצמך, ולהבין איך אתה מתנתק מזה.

זה נראה כך מכיון שאתה מציג את הדברים בצורה כזו שזה כביכול תוקע אותך.

[חשוב להדגיש, גם אם זה נכון שלפני אותה בחורה היית בשידוכים ולא התקדם שום דבר. ועכשיו שוב לא מתקדם כלום, וזה נראה לך אותו דבר, זה לא אותו דבר!

כמו שהקדמנו, חוית חויות והושפעת מהם, ופה במיוחד זה נראה שהנך מושפע מהחויה ההיא, וזו סיבה מספיק טובה לחשוב שיש שם נושא לא פתור. אף שיתכן ויש עוד נושאים, כמו שהיו לפני אותו סיפור. אך כעת הסיפור ההוא זה הנושא!].

(במאמר המוסגר נוסף, יתכן ואותם נושאים שיכולים להיות שבגללם לא התקדמת בשידוכים, יבואו על פתרונם כאשר נפצח את הסיפור שעומד לפנינו, ואולי כל זה סיבב ריבון העולמים כדי שיפתח לך פתח לנבכי הנפש בענין השידוכים).

פה נחלק את הדיבורים לשנים:

אם יתכן ותחזור אליה, ואם יתכן ואין זה נכון, או ריאלי, או פרקטי שתחזור אליה.

ונתחיל דווקא מהסוף. ונעמיק.

יש מושג שנקרא 'דמיון'. הדמיון חי ופועל בתוכינו כל הזמן. כח הדמיון פועל עלינו במגוון אפשרויות, שבחלקם זה מבורך, למשל, להתכונן לשבת, מדמיינים את התוצאה ומתחילים להכין. למשל טיול, מארגנים מתכננים מדמיינים והנה זה קורה….

לדמיון אין סוף ואין גבול, ותמיד המציאות תגביל אותו בסופו של דבר.

כאשר אתה נפגש עם בחורה ואתה חושב שזו מי שראויה להיות אשתך נוצר קונפליקט.

אם והיה, ובאמת התארסת והתחתנת ואתה חי במציאות, או אז למציאות יש את הפרופורציות והכלים הנכונים לקבל את המצב. כלומר, יש חסרונות ויש מעלות, יש עבודה ויש לימוד, יש מסגרת ויש חופש. סה"כ יש מצב קיים שחיים בו.

כל השאיפות, והרצונות, והחלומות, וה'דמיונות', מקבלים צורה. מקבלים קיום והגשמה מעשית.

אך והיה וכל זה לא קרה, וירד אחרי מספר פגישות רב, נשאר לנו רק המחשבות והדמיונות והרצונות והחלומות, בלי מימוש, ובלי מציאות קיימת.

בעיקרון אילו היינו משלימים עם המצב, מבינים שנגמר הסיפור, וסוגרים את האירוע בעבר, אז הכל טוב. אך זה לא כך. אם לא השלמנו עם המצב שזהו! והחלומות נגמרו, והשאיפות (כלפי אותה בחורה ספציפית) נמגו, יש בעיה. כי הדמיון ממשיך לחיות בשיא העוצמה, לפעמים אפילו הרבה יותר מכפי שהוא היה קודם (ותיכף ניגע גם בזה), אך המציאות רחוקה מאוד משם, ויש התנגשות בין הדמיון למציאות.

כאשר יש בראש, שהנה זו מי שתהיה אשתי, קשה מאוד לפתח קשר ורצון להתחבר עם מישהי אחרת. גם אם במציאות בחורה אחרת יכולה אולי להתאים ויכול להיוצר קשר. אך אין לה כניסה לראש, כי הראש תפוס, יש בו משהו כבר. ואפילו עם כעת המציאות היא חזקה וקיימת, והנה יש פגישה ויש בחורה והכל מתאים, אבל הראש מחזיק סיפור אחר לגמרי.

ונצעד עוד שלב.

זו כבר סיבה מספיקה לכך שעם שאר בחורות לא יתקדם מדי. אך זה לא חד משמעית כי תמיד יוכל להיות הפתעות ויהיה מקום כניסה לעוד.

אך לפעמים ההתנגשות בין המציאות לדמיון היא אף יותר מזה.

כמו שהזכרנו, לדמיון אין גבול. אפשר לדמיין מה שרוצים, איך שרוצים, כמה שרוצים, מתי שרוצים. למציאות יש גבול, מתוחמת מאוד וברורה מאוד.

ובדמיון אפשר לקחת את המציאות ולהגדיל אותה. ונמשיך תיכף מה זה מייצר.

אך נחזור להתחלה:

הדבר הראשון שכדאי לבדוק הוא, האם באמת אפשר להפוך את הדמיון למציאות.

כלומר, האם באמת יש סיכוי שתחזרו להיפגש, והאם יש היתכנות מצידה. (מה אכפת לך לנסות? היה נראה בין השורות שלך שאתה חושש מכך. תנסה לזכך את החשש, מה יושב שם, ולדעתי כדאי להתגבר עליו. כי מה שלא ננסה להציע הלאה, יש חשש קל שתרדוף אותך מחשבה – "אם רק הייתי מנסה אולי הייתי מתחתן איתה… ואני כותב חשש קל, כי למעשה אפשר להתגבר גם על מחשבה זו).

הניסיון הזה יגרום שתוכל להבין האם זה חלום או שאיפה. אם זו שאיפה יתכן והיא טובה, ואולי לא כדאי לשבור אותה. אך אם זה חלום, כיון שאין היתכנות, כדאי ללכת למישור השני והוא 'להתעורר מהחלום'.

מה שתעשה אם תקבל תשובה שלילית, זה כמו לשמוע מחר בבוקר שהבחורה התארסה (או התחתנה). כלומר, שאז ודאי יהיה המישור השני. זה כבר יהיה רק חלום שבור שלעולם לא יקרה. לסיכום אני מנסה להציע לך, לבחון אם המצב הוא שיש סיכוי ואז אנחנו במקום אחד, לבין אם אין סיכוי ואז אנחנו במקום אחר לגמרי, והדרכי פעולה שונים לגמרי.

טוב.

והיה והתשובה שלילית. והחלום לא יתממש. יהיה כעת (כעת אחרי שעשית את הבירור הזה. גם אם הוא בירור קשה ולא נעים) קל יותר לעבוד.

האמת שתיכננתי כעת לכתוב לך את הדרך השניה. מה הדמיון עושה למציאות ואיך זה מתנגש.

אבל המחשבות בכיוון הזה הם לגמרי הופכות את האירוע, עד כדי שיתכן ולא תחשוב שטוב לך אותה בחורה, ואינני יודע אם זה נכון. כי כעת אנחנו לפני הבירור אם יש סיכוי.

ואם היא מתאימה לך אז חבל. רק אם ודאי המהלך הוא שהיא רק בראש בלי יכולת מימוש, יהיה כדאי להתחיל לעבוד על ניפוץ החלום.

אני מציע שכעת תלך למהלך של בדיקה. והיה ויש אפשרות להחזיר – מה טוב. (גם בדרך זו כדאי להתייעץ איך לגשת ממקום נכון אל הבחורה בפעם השניה).

ואם לא, תכתוב לי שוב, ונדבר אז על הדרך….

בהצלחה גדולה

שמעון