האם ניתן לחיות חיים מלאים ושמחים גם לאחר גירושין??
הגרושין שלא באשמתי
דלג לתוכן
האם ניתן לחיות חיים מלאים ושמחים גם לאחר גירושין??
הגרושין שלא באשמתי
שואלת יקרה,
דומה היה עלי שאת השאלה שלך לא קראתי קריאה פשוטה. היא פשוט נשמעה באוזני. מצטלצלת באלפי גוונים של קול. מספרת, כמעט ללא מילים, על כל אותם חלקים מורכבים ונוגים שנושא איתו התהליך הזה, הפרידה הזו, הכריתה הזו, ששמה גירושין.
תהליך שגם אם נעשה כי זה המעשה הנכון להיעשות- הרי שזו כריתה באיבר חי.
האם אפשר לחיות חיים מלאים ושמחים לאחר גירושין שלא באשמתך? את שואלת.
ובכן, יקרה,
זוהי שאלה גדולה וכואבת. התשובה עליה, גם היא, מורכבת מעט ואיננה פתרון קסם.
בפשטות-
התשובה היא כן.
אפשר ותגיעי לתחושה של מלאות ושמחה גם לאחר הגירושין. בהחלט.
ימים אחרים עוד יבואו. ימים של השלמה פנימית עמוקה. ימים של מחילה. ימים של תקווה וקשר יקר עם עצמך.
ימים בהם תוכלי להביט נכוחה אל תוכך ולנשום עד אפס מקום את מלא האוויר המגיע לך.
ימים בהם תוכלי להביט במראה ולדעת שעברת את אחד המסעות הגדולים בגבורה.
אמנם לא אותו האדם כי אם האדם החדש שצמח ממך בעקבות המסע המאתגר הזה.
ימים יבואו.
אבל כעת.
כעת, מן הסתם, את עדיין באבלך.
אבל על אובדן של חיים שהיו ומה שהיה בהם.
עם כל כמה שהיו דברים בהם שלא אהבנו הרי שחלקים גדולים מהמציאות של עצמנו היו מושקעים בהם. דמנו. בשרנו.מרצנו. זמננו- זמן חיים.
גירושין כמוהם כמוות של חלקים מאיתנו. הם אינם רק פרידה מבן הזוג כי אם פרידה מכל מה שהיה חלק מחיינו ולא יהיה עוד. זהו סוג של אובדן.
חלק ממנו הן תחושות שונות כמו אי וודאות הן לגבי העבר, הן לגבי העתיד, תחושת כשלון ואי הצלחה ופעמים רבות אשמה או חוסר הבנה מספקת לדינמיקה שהביאה עד לגירושין. שאלות כמו "מה היה לא בסדר?" טוב ולא טוב שמשמשים בערבוביה ואיזשהו צורך לצבוע את המשחקים במגרש בשחור ולבן רק בכדי לחוש במעט סדר והקלה.
כל אחד מהחלקים בנפרד מבקש את ההתייחסות שלנו. הנפש שלנו זקוקה לזמן, להכלה ולעיבוד של כל חוויה כזו.
חווית האובדן בגירושין היא רק דרגה אחת בלבד אחרי שכול והיא עוברת דרך אותם השלבים שהנפש עוברת אחר חוויה כזו. הכחשה, כעס, מיקוח, אבל והשלמה. גם שאר התחושות עוברות דרך תהליך עיכול, התבוננות וניתוח ומבקשות את שלהן- נשימה ארוכה, הכלה, הסכמה להיות עם הכאב ולא לטאטא אותו וכמובן מעגל תמיכה אמיתי ובונה.
עיתים חשוב מאוד להתבונן ולהבין מה היה, אם בכדי ללמוד את עצמנו, לעשות סדר פנימי או כדי להיפרד באמת לשלום ממערכת היחסים הקודמת.
פעמים רבות, כשהדברים לא פתורים- הם הולכים איתנו. בלי משים אנחנו עלולים למצוא את עצמנו גוררים את מערכת היחסים הזו שנגמרה באופן חיצוני- אל תוך החיים העכשווים. גם אשמה או חוסר הבנה עלולים להביא אל אותו המצב וכמובן כמובן לקיחת עמדה של שחור ולבן "השטן והמלאך".
אז נכון. החיים, כרגע, אולי מלאים אבל עדיין לא פנויים בכדי להיות מלאים באמת ושמחים באמת.
זהו מצב זמני.
מצב זמני שהזמן יבריא אותו, מטבע הדברים, אך לא רק.
תהליך ההבראה שלך ממנו, העיבוד והתובנות, המעבר בין השלבים עד להשלמה מלאה ויותר מזה-
למקום שבו את יכולה לשחרר ולסלוח,
התהליך הזה זקוק ליד תומכת ולדרך סלולה.
בסופו של דבר, בסופו של התהליך, אחרי שתחושי חזקה וברורה מבפנים, ברגע בו תוכלי להתבונן לאחור, לראות את החלקים הטובים אותם את לוקחת איתך, את החלקים מהם את נפרדת, בהשלמה, לשלום, ברגע בו תחושי שאת מתבוננת לעבר בעיניים מפויסות ושלמות תחושת החוזק שבך, העוצמה והשמחה ימלאו אותך מבפנים ותחושי הקלה גדולה.
ולבנתיים.. לבנתיים נסי להבין את עצמך. כל מה שעובר עליך הוא נורמלי, טבעי וזקוק לחיבוק שלך אל עצמך ולסבלנות.
נסי למצוא אשת מקצוע תומכת ומכילה. כזו שיודעת להקשיב ועוזרת לך למצוא את התשובות לשאלות בתוכך אך גם לאפשר לך להיות בדיוק במקום בו את נמצאת כרגע.
נסי גם לזכור.
לזכור יקירתי, שבוודאי אינך אשמה.
חבקי את עצמך מבפנים והיי שם. לא שיפוטית. מבינה וחומלת.
איננו אשמים בדברים שקורים לנו בחיים אלו. מוטלת עלינו אחריות, לבדוק את מעשינו ולהשתדל לעשות את המיטב שבידנו לעשות. להיות ענווים מספיק כדי להתבונן על החלקים שאנחנו אחראיים להם ובעלי אמונה מספקת כדי להחזיק חזק שמפי עליון לא תצאנה הרעות והטוב.
סופו של דבר- כך ורק כך יגיעו חייך למקום השלם אליו הקב"ה- המוביל כל רע לשורש הטוב חזרה- מוביל אותם.
אני יודעת שאני פונה כרגע אל הראש שלך בעוד הנפש יתכן ולא מאמינה למילים האלו ובכל זאת חשוב לי שתשמעי אותן.
את מושגחת ומונהגת, יקרה.
יש אבא אדיר בשמים ובארץ שאינו נוטש לעולם.
הוא נמצא איתך בימים אלה יותר מתמיד.
מודע לקשיים שלך ואוסף את דמעותייך.
הקשר איתו הוא הדבר הבטוח ביותר אותו יש לך, באופן בלתי מעורער, בחיים מלאי התהפוכות.
וימים אכן עוד יבואו.
ימים של נקיון וסליחה. ימים של חיוך ורוד על שפתיך והרבה תקווה.
"כל ההולכים בחושך, יראו אור גדול"
מתפללת עליך מכל ליבי.
מתפללת שהמסע יהיה קל ומיטיב.
שתחושי עטופה ונשענת. שיהיו לך אוזניים קשובות באמת לצידך.
שתמצאי את התשובות לכל השאלות ותצליחי לסגור את המעגל הזה בחייך, בעיתו ובזמנו בשלמות והשלמה.
שאחרי מנהרת הכאב יבצבצו אורות של שמחה מתוך תהליך מודע ומגדל. שתוכלי לזכור ,בכל עת, שיבוא גם זמן אחר.
אני יודעת עד כמה זה לא קל ושולחת לך כתף לשאת אתך את המשא הזה.
השם איתך.
בהערכה גדולה
באמונה גדולה עוד יותר,
איתך,
דקלה
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
תגובה אחת
שואלת יקרה,
שאלת את שאלתך בצורה הכי ישירה, אמיתית ופשוטה ובכן כאחת שעברה גירושין אחרי 3 חודשי נישואין, אני יכולה לומר לך בפה מלא שיש חיים אחרי הגירושין אבל
והאבל הוא גדול – זה לוקח זמן !!! במיוחד מאחר ואת לא האשמה אז יש עוד קושי.
אני לא יודעת לפני כמה זמן התגרשת אבל אצלי בימים הראשונים אחרי הגירושין הייתי כל כך שמחה, הרגשתי הקלה שסוף סוף יצאתי מהמשוגע הזה, ואחרי שבוע שבועיים היתה לי נפילה, כל כך כעסתי על עצמי איך לא שמתי לב, אכזבתי את ההורים , המשפחה, איזה בושות להסתובב עם כיסוי ראש כשאת לבד, כמה כסף הלך לפח ועוד ועוד המון דברים שרק גרמו לי צער ובכי. אבל הבכי הוא טוב אל תעצרי אותו תבכי עד שיגמרו לך הדמעות במקביל תנסי כמה שיותר להקפיד על שיגרת חיים תקינה – עבודה, חברה, לא להסתגר ולהזניח את עצמך, תקני לך בגד חדש לחג, או משהו חמוד לחדר שאת אוהבת, ומה שלי מאוד עזר זה היה לדבר לקחתי חברה טובה וסיפרתי לה הכל שוב ושוב ושוב ובכינו ביחד ובסוף בסוף גם צחקנו . זו תקופה קשה מאוד אני יודעת את זה לצערי , אך דעי גם התקופה הזו תעבור , תני לעצמך זמן ל"התאבל" ואחכ לאט לאט תצאי מזה ובעזרת השם לא ישאר מזה זכר בליבך בעזרת השם. אם השם בחר בך ובי לניסיון הקשה הזה אז כנראה אנחנו נשים חזקות ובוודאי שיש לנו את הכלים להתמודד, מותר להרגיש קושי אבל תמיד לזכור – המטרה הסופית היא השמחה ואהבת הבורא יתברך.
אם תרצי לדבר או להתכתב – צרי קשר למייל [email protected]
וזיכרי תמיד – את בת של מלך ואת גדולה ותוך תוכך יש המון כוח השתמשי בו !!
בהערכה ובתפילה
יפית