בס"ד

שלום בן עליה,

כל כך נהניתי מהצורה בה כתבת את שאלתך – שאלת חכם חצי תשובה.

אולם אני, שלא כהחכם המשיב על ראשון ראשון אקדים ואשוחח עמך שיחה קצרה מעניין לעניין ובאותו עניין ובהמשכה של השיחה הזו נוכל אולי למצוא מזור לכאבך.

בתרבות העולם אנו מוצאים חכמה, יופי, רגש, אמת נוקבת, ולא ניתן לבטלה במחי יד. אמת היא כי עמוסי ערכי תרבות יהודית אנו, יכול אדם למצוא את שאהבה נפשו בספרות, בשירה, בפילוסופיה גם בכתבי היוצרים שלנו אך אין בזה כל סתירה לערכה של היצירה העולמית. אדם יכול לעזוב חיי שקר ולבחור בחיי אמת, אך כאשר שתי אמיתות מתחרות על הכתר לא ניתן להתנתק באבחת מקלדת מאחת מהן ולבחור ברעותה, בייחוד לא כאשר בסביבה הקרובה נמשכת ההערכה לאותה אמת, לאותה התרבות (ואולי אף זלזול בתרבות האחרת). צריך אדם לאהוב בכל ליבו נפשו ומאודו את החלופה בה הוא בוחר בתחליף לגירסא דינקותא שלו על מנת שיצליח להשתחרר מכבליה המוזהבים.

לא פירטת מה הנך קורא, באלו תכנים אתה צופה. כמובן, איש ההלכה מחייב בראש ובראשונה להלכה. אל יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה נאמר גם על מי שגדל בסביבה שמאפשרת ואף דוחפת לכיוון זה. הצפייה בחומרים שעלולים להביא לידי חטא, הקריאה בספרים המפתחים הרהורי עבירה אסורה. כל נפילה למחוזות אפלים אלה מעוררת בלב בן העלייה ייסורי מצפון והרהורי תשובה והוא שואף לחדול מכך. אך מכיוון שזה מושך, זה אפילו נעים, לפעמים האדם מצייר לעצמו תמונה הצבועה בעיוותי חשיבה שבסופו של דבר מאפשרים את המשך החטא וההנאה ממנו.

במה דברים אמורים? הבה ונתבונן מעט בסוגיה שהעלית, אתה מרגיש ירידה רוחנית ונכשל בשמירת העיניים, אתה מיוסר מכך ומחפש דרך להפסיק. אבל כנראה שקשה לך לוותר על ההנאה שיש לך מכך ולכן אתה עושה הכללה ואומר כל הספרים והמדיה הם פסולים, הם המורידים אותי לבאר שחת, אבל ברגע שאתה עושה את ההכללה הזו אתה כבר יודע שזהו מאבק אבוד מראש כי אתה לא יכול לחיות בבית שזהו אורח החיים בו, לנשום תרבות מסוימת ולא להיות מורעל מהרעלנים שהיא מפזרת וברגע זה אתה בעצם מאפשר לעצמך להמשיך ולקבל את ההנאות המייסרות הללו.

אשתף אותך במעשה רב שאירע עמדי כד הווינא טלייא כבר שיבסר או תמני סר. מאז ומעולם אהבתי לקרוא, בבית הורי הייתה תמיד ספרות משובחת. כשבאתי ללמוד ביש"ג נפגשתי גם בספרות שלא ראיתי בבית הורי,  ספרים שאין בהם כל תבונה וגם כזו בה מופיעים תיאורים מפורטים של מעשים שהצנעה יפה  להם. ואחרי שעתיים של קריאה חשתי ריקנות רבה . הרגשתי שזה לא טוב לי והחלטתי להפסיק לקרוא. כמובן שלא עמדתי בהחלטתי לאורך זמן ולאחר כמה סבבים כאלה פניתי למו"ר המשגיח זצ"ל ושיתפתי אותו בהתמודדות שלי. המשגיח חשב מעט וייעץ לי עצה נפלאה. אל תפסיק לקרוא – אמר לי, המשך לקרוא ותייחד לך מחברת בה תכתוב בסוף כל ספר איך הקריאה בו יכולה לקדם אותך בעבודת ד'. לא תמיד המלחמה החזיתית היא היעילה, בתחבולות תעשה לך מלחמה.

ממה שכתבת נשמע שגדלת על קרקע בריאה, יציבה, כזו המאפשרת לך להאמין בבחירות שלך ולנסות לחיות בצורה שמתאימה לך ולהשקפתך. לענ"ד כל החוויות המוקדמות שלך לא נועדו לרדת לטמיון, גם להן תפקיד בהמשך החיים שלך, הידע שרכשת בתרבות אחרת עשוי לשמש אותך בהמשך חייך דווקא להרבות חיילים לד' ולתורתו.

עם זאת, ימי הבחרות והשהות בישיבה מהווים את כור ההיתוך הבונה את האדם. התקופה בה אתה נמצא כעת נועדה כדי לצרוב לתוך הוויתך את הוויתו של בן תורה שכל רוחות שבעולם לא יזיזו אותו מהשאיפה להיות עבד ד' ולהסתופף בחצרות ד'. תקופה זו הינה שלב מיוחד בחיים, הישיבה הינה בועה המנותקת משאון העולם הזה לא מתוך מחשבה שאין חיים מחוצה לה אלא מתוך הבנה כי רק תקופה של ניתוק מהעולם תוך כדי שקיעה בהוויות דאביי ורבא, תוך כדי פיתוח יכולת החשיבה, תוך כדי עבודה מוסרית מאומצת עשוייה להצמיח אדם שיוכל להתמודד עם ים החיים הגועש, ולחזור תמיד למקור חיותו מכל מקום אליו הוא יתגלגל על ידי החיים וכמאמר חז"ל "זרוק חוטרא לאווירא – אעיקרא קאי".

צריכה של תכני צפייה פופולריים ובכלל, עשוייה לפוגג כל השפעה שאתה סופג בשהותך בישיבה.  צריך אתה לבחון עם עצמך מה הצורך הפנימי שלך בקריאה או צפייה. האם אתה זקוק להרפיה, האם חשוב לך להיות 'בעניינים' בשיחה עם בני המשפחה, האם גילך והבשלות המינית שלך שלא באה לידי מימוש כעת מושכות אותך מתוך סקרנות וחמדה. אחרי שתמפה את מפת הצרכים שלך שומה עליך לבחור בשום שכל ובעיקר בטוב טעם את התכנים שאתה צורך הן אם אלו שנועדו רק למטרות הרפיה והן אלו שנועדו על מנת לאתגר את המחשבה ולהרחיב את האופקים. קיימת ספרות עשירה מאוד המאתגרת את המחשבה ומרחיבה אופקים כמו למשל ספריהם של תלמידי הסבא מסלבודקה הרב ויינברג, הרב קפלן וכד', אם בכל זאת אתה חש כי רק צפייה בסרט תסייע לך יש סרטים איכותיים ובעלי ערך, ואם סתם בהרחבת אופקים במרשתת האינסופית חשקה נפשך עליך לוודא כי לא יאונה לך כל רע, אם על ידי גלישה רק כאשר אדם אחר לידך או כל דרך שתראה כי היא שומרת עליך מנפילות.

אשמח להמשיך ולשמוע ממך על התעלותך ועל התמודדויותיך,

בהערכה אינסופית,

אליעזר

[email protected]