בס"ד

שלום אמא יקרה וכואבת,

כמה גדול הקושי כשהפרח שגידלת מעל 20 שנה תופס כיוון רחוק ושונה. בת שכה חזק היה רצונה להקים בית ולממש את מה שיש בה בפוטנציאל, מתאכזבת שוב ושוב עד שנשברת. השבר שלה הוא השבר שלכם. הבחירה שלה כואבת לכם ונראה שידכם קצרה מלהושיע. החשש לגורלה, הפחד לאבד אותה…אין מספיק מילים לתאר את מה שעובר עליכם. אם רק יכולתם לשלוף אותה משם, לטפל בה, לרפא את כאבה, לתת לה את השלווה שהיא כל כך מחפשת. תחושה קשה שהמאמצים שלכם בקבלות רוחניות ובפעולות מעשיות לא נשאו עדיין פרות. ליבך, לב אם, שרוצה בשביל הבת שלה את הטוב ביותר, לא מוכן לקבל את המציאות הקשה אך נראה שהידיים כבולות.

מה עושים? איך מוציאים אותה משם? איך מכוונים אותה להגשמת חלומה – להקים בית נאמן, בית שיש לו קיום ופרות?

קודם כל, אני רוצה לחזק את ידייך. עם כל הקושי, את רואה מבעד לכל הכיסויים, רואה דרך ההסתרה את ביתך שהיא פרח, שמה שמניע אותה הוא רצונותיה הטובים – לבנות בית, למצוא מנוחה אשה בית אישה. כאם מנוסה, שעברה בחייה כברת דרך, את רואה את הטעות ולאן, חלילה, הדברים מובילים, אך את לא מתייאשת ופועלת בכל הדרכים שאת רואה לנכון כדי להחזיר אותה אלייך. את שומרת על ערוצים פתוחים שיאפשרו לה לחזור אליכם, בשיחות טלפון ובמפגשים ומשתדלת בכל כיוון אפשרי.

אכן, חיזוק הקשר של הבת עם ביתכם הוא משימה ראשונה במעלה. אני רוצה לחשוב איתך מה עוד ניתן לעשות כדי להרחיב את הערוצים שדרכם תוכל ביתך לחזור הביתה ואיך ניתן לחזק את החוטים שקושרים אותה אליכם, שישמרו אותה קרובה, שיראו לה, בעת רצון, שהבית הוא המקום הבטוח שכדאי לחזור אליו, שבו תוכל לשקם את השברים ולהתחיל מחדש.

כרגע הקשר עם הבת הוא לעתים בטלפון ובביקורים קצרים. זה מה שעומד לרשותך. את הזמנים האלו חשוב לנצל כדי להרחיב את ערוץ התקשורת ולעבות את החוט המקשר ביניכם. לשם כך, חשוב שתעשי עם עצמך עבודת הכנה.

למה אני מתכוונת?

חשוב לזהות את הצרכים הפנימיים של בתך, אותם צרכים שהחיפוש אחריהם הביא אותה לעשות מעשה כה קיצוני ולעבור לגור עם גבר שפגשה. את כותבת שבתך, כנראה, חפשה שלווה וייתכן שברחה.

מהם הדברים שנותנים לה שלווה? מה הבריח אותה? אלו שתי שאלות שחשוב לשאול ולהוסיף ולשאול: מה עוד היא מחפשת וצריכה – שייכות, הקשבה, קבלה? אני מזמינה אותך לחשוב עם עצמך איך את יכולה לתת לבתך שלווה ואת שאר הדברים שהיא צריכה. מה את יכולה לחזק אצלך? מה כדאי לשנות – בגישה, בדיבור, במעשים?

תחשבי על מערכת היחסים שלך עם בתך.

מה תמיד חיבר ביניכם? אולי הבעת רגשות כנה, אולי הקשבה נקייה שלך ללא ביקורת, אולי ביטויי הערכה שלך כלפיה, אולי התפעלות שלך ממי שהיא?

תיזכרי ברגעים נחמדים שהיו לכם ביחד. מה עשה את זה נחמד? אולי רגעים של צחוק משותף, אולי התעניינות כנה שלך בעולם שלה ושיחה על מה שמעניין אותה (כל דבר שהוא – אופנה, מוסיקה, בישול, ספרים, טיולים…).

תיזכרי ברגעים לא נעימים. מה עשה את זה לא נעים? אולי התנגדות שלה לערכים שחשובים לכם (רמת הצניעות, נושאים דתיים אחרים…)? אולי ביקורת שהבעת עליה?

את זה תוכלי לגלות מההתבוננות שתעשי עם עצמך.

הכלל הוא – לעשות הרבה את מה שמקרב אותה ולהמעיט עד כמה שאפשר את מה שמרחיק אותה. זה יכול להיות מאוד קשה, לפעמים, אבל זה מחזק את הקשר ומרחיב את ערוצי התקשורת וחשוב להתאמץ שם. חשוב להתאמץ ב:

מחשבה

לייצר בתוכך גישה פנימית מקדמת קשר וחיבור כלפיה. הדרך לכך היא ע"י חיפוש וכתיבה של כל מה שטוב בה באישיות, בתכונות, במעשים. לרשום את כל מה שאת אוהבת בה ומה שהיא חזקה בו, את ההתמודדויות שלה ואילו כוחות זה גילה בה.

דיבור

לומר לה מילות הערכה, להביע כבוד, להקשיב המון, להתעניין מתוך אכפתיות ורצון להתקרב אך לא מתוך רצון לשנות אותה (קשה, אני יודעת). לדוגמא, אם את יודעת שמעניין אותה תחום כמו אופנה ולאו דווקא צנועה ומבחינתך זו בעיה, עם כל הקושי, חשוב שתשימי את עצמך ואת ערכייך בצד ותשימי אותה ואת נושאי ההתעניינות שלה במרכז. תחמיאי לה על הבגד שהיא לובשת (גם הלא צנוע), על הצבע היפה שלו, על הבד הנעים, על הטעם הטוב שלה. תתמקדי במה שאת אוהבת בו ותתאמצי למצוא בו את זה. תשאלי אותה מה בשלה או אפתה ואיך זה יצא. תקחי ממנה מתכונים. בזמן שאת מדברת איתה, תנסי להוציא מהראש את המחשבה "מה יהיה עליה" ועוד מעין אלו ותתחברי לדברים הטובים שאת רואה בה. תספרי לה על מה שקורה בבית עם האחים והאחיינים. כך את משאירה אותה בעניינים.

מעשה

תזמיני אותה לעשות ביחד דברים שהיא אוהבת ורצוי שגם את אוהבת לעשות. אולי תצאו ביחד לקנות לה דברים שהיא רוצה, אפילו לבית. תנסי למשוך אותה לקשר עם אחיה וגיסותיה ועם האחיינים שלה. תראי אם היא מוכנה לעזור בבית או עם האחיינים (כמובן בהסכמת ילדייך הגדולים). תראי לה כמה עזרתה טובה לכם.

חשוב שכל זה יהיה מתוך כנות וללא מניפולציה. כלומר, המילים שתאמרי, באמת תחשבי אותם ותהיי מחוברת לעשיה שאת עושה ביחד איתה ושתבקשי ממנה עזרה במקום שאכן יש בו צורך.

במקביל, תדאגי לעצמך שיהיה לך טוב. תעשי דברים שמשמחים אותך, בכל התחומים. תראי מה מוסיף לך חיות ונותן לך אנרגיה ותלכי על זה. אמא שמחה היא אמא שילדיה רוצים להיות בחברתה.

צריך הרבה סבלנות ואורך רוח. הבחירה היא שלה ולא בידייך הדבר. את עושה את מה שנכון מצידך ומתפללת שתבחר בטוב. בכל מקרה ובכל בחירה שתבחר, חשוב שתדע שיש לה הורים ומשפחה שיקבלו אותה ויהיו שם בשבילה.

בתפילה לבשורות טובות וישועה לבתך, לך ולכל משפחתך

פנינה