The Butterfly Button
מה תפקידי כאמא כשקשה לבתי הקטנה?

שאלה מקטגוריה:

היינו בערב עם המשפחה בחנוכה, יש לציין שלא נפגשים לעיתים קרובות, הבת שלי בת 4 חזרה טעונה הרגשתי שהיה לה קצת קשה וממש איך שהגענו לבית פרצה בבכי ממש אמרה שלא אוהבים אותה שמה והיא הייתה לבד ורצתה לדבר ולשחק עם הילדות ולא היה כך. היא הסתכלה עליהן ולא דיברה , יש לציין שבגן אחרת לגמרי יש לה מלא חברות אהובה מאד ואומרת שבגן כולם רוצות אותה ומשגעות אותה ורוצות כל הזמן לשחק איתה… יש לציין גם כשרוצה דברים מסויימים ממש לא מתביישת ויודעת לעמוד על שלה ולהשמיע את קולה כשצריך. הענין שהיה לה ממש קשה כשהייתה לבד באותו ערב ופשוט לא דברה ורק הסתכלה על הילדות ורצתה מאד וגם ראיתי את זה מהצד שלי שמנסה להתקרב אבל לא יוזמת וממש משוועת לשחק איתן גם. מה עלי בתור אמא לעשות ולהגיב לה במקרה כזה? תודה רבה על המענה

תשובה:

שלום לך אמא יקרה,

כאשר הילד שלנו חש עצוב או דחוי זה עלול להבהיל אותנו, ההורים ולגרום לנו כאב,

למרות שבדרך כלל מדובר בתהליך טבעי שרוב הילדים עוברים באיזשהו רובד ואף יכולים לצאת מזה מחוזקים.

את מתארת ילדה שבדרך כלל מצליחה בסיטואציות חברתיות,

ואני מניחה שתסכימי איתי שלהיות פעם אחת מהצד השני, הפחות מקובל, רק יגדיל את האנטלגנציה הרגשית שלה ויעזור לה “לחזק מרפקים”.

הבת שלך ב”ה לא עברה חלילה סיטואציה של חרם או בריונות ממש, אלא לא קיבלה מקום של כבוד, חמימות ואהדה כזה שכולנו שואפים אליו,

וכאן היא באה ,נושאת אלייך עיניים ומחכה לאמא יציבה וחמימה שתוכל להוות לה משענת טובה ומנחמת.

זו מעין שעת מבחן בשבילך וייתכן שכדי לצלוח אותה ראשית צריך להשקיט את “רעשי הרקע” שבטח עולים בתוכך מול הכאב שנוצר בך מהסיטואציה,

ולזכור שבסופו של דבר יש בה את הכח לעמוד באתגר וזו יכולה להיות עבורה חווית למידה טובה ומחשלת. בהחלט כן צריך לשקף לה שאת מבינה שהיה לה לא נעים, אבל מצד שני לא להביע הזדהות יתר ולא להאדיר את הכאב שלה או את התחושה שנעשה לה עוול כדי שהיא לא תחוש שהיתה קרבן,

כי תחושת הקרבן היא תחושה ממכרת ומסוכנת שאיננו רוצים שילדינו ינכסו לעצמם. אם נראה לך מתאים – אולי תנסו לעשות הצגה או תיאטרון בובות בה את תהיי הילדה השקטה שלא מדברת והיא תהיה הילדות שמשחקות זו עם זו ולא שמות לב?

אחר כך היא זו שתציג את האמא ואת בקשי ממנה, ללמד אותך, “הילדה”, מה עושים במקרים כאלה.

יש כמובן מגוון עזרים להורים הרוצים לסייע לילדיהם לרכוש מיומנויות חברתיות אבל עושה רושם שכאן מדובר במקרה חד פעמי ולכן איני בטוחה שיש בכך צורך.

אגב, כתבת שבגן כולן “כל הזמן” רוצות לשחק איתה זהו מצב מאד נחמד ונעים אבל אם יגיע רגע שמצב זה ישתנה – אז זו עלולה להיות חוויה מאד לא נעימה ולפעמים אף טראומטית יותר מאשר ילדה שיודעת שיש תנודות בחברה ושהערך שלה הוא נצחי ולא מוגדר ע”י הזולת.

כלומר, הסיטואציה המאתגרת מחנוכה יצרה לכם הזדמנות פז להסביר לילדה שהערך העצמי שלה לא מותנה בכמות האהבה שהיא מקבלת מהסביבה אלא יש לה ערך עצמי בלתי מותנה. יש גבול דקיק בין להביע הזדהות עם כאבם של ילדינו לבין לא להאדיר אותו כשבנוסף להשתמש במקרה כדי לחסן ולחזק אותם…

יש צורך בהרבה סיעתא דשמיא ואינטואציה אימהית. אני מאמינה שבעזרת השם הילדה תצא מחוזקת מהעניין: עם אינטלגנציה רגשית רחבה יותר וארסנל כלים מלא יותר בעזרת השם.

יעל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הבן הנשוי לא רוצה בקשר איתנו
הבן הנשוי שלנו בתקופה האחרונה הפסיק קשר איתנו ההורים נשוי כבר 3 שנים ומתחילת הנישואין התגלו קשיים עם כלתנו כשנולדה להם בת לא ניתנה לנו ההרגשה לגישה חופשית לנכדה- תמיד הגבילה אותנו אם זה בשעות ביקור וגם כשהיינו מגיעים היו התניות של זמן איכות איתו כי היא צריכה לישון (באמצע...
בן ה-8 שלנו משקר
בני הבכור בן 8, פעמים רבות משקר עלינו ההורים. כבר תקופה ארוכה שאנחנו לא יודעים מה לעשות ואיך להגיב. כמו כן הוא תמיד דואג להוציא את עצמו “נקי” מכל מריבה שהייתה בכיתה וכד’. מספר לנו שהוא לא אשם והילדים התחילו איתו ולא הוא. שהחבר דיבר איתו ולא הוא דיבר. מורים...
איך לבנות חוסן נפשי לילדים שלי?
תודה רבה על אתר נפלא! אני בת 43 אמא למשפחה ברוכה בטווח גילאים 22-4 שנים. בעקבות קריאת כתבה בשולחן שבת באחד מעלוני פ”ש על תפקידנו ותיפקודינו בפועל כהורים התפתח דיון משפחתי על כך. בכתבה הועלו מספר פרמטרים לבחינת תפקודנו כהורים. אחד מהם היה בנית החוסן הנפשי של הילדים ותפקידנו כהורים...
בעיות עם בן ה10 שלנו
אני בת 34 ויש לי חמישה ילדים ב”ה. עם אחד הילדים – השני יש לי קשיים רבים. הוא כמעט בן 10. הקושי איתו הוא ההתנהגות שלו. הוא כל הזמן חושב שחברים בכיתה או בבית הספר מציקים לו ועושים לו ‘דווקא’, הוא חושב שאחים שלו עושים לו ‘דווקא’, זה גורם לו...
איך לנהוג עם הבן שלנו שמתרחק מקיום מצוות?
משיב/ה:דן|
יש לי בן מקסים בן 17 שעזב את הלימודים לא מזמן הילד מחלק את זמנו בין עבודה לכושר ובית. בסך הכל ילד עם ערכים, לא מסתובב בכלל בחברה רעה, קורא הרבה וכו׳. מבחינה רוחנית, הילד בהתרחקות הדרגתית מהדת. הוא לא מתפלל ולא מניח תפילין. לאחרונה גילינו שהוא יוצא לעבודה ללא...
הבן שלי לא רוצה ללכת לבית הספר
הנער שלי בן 13 לא רוצה ללכת לבית הספר ולא הולך כבר חודשיים חוץ מאשר פעמים בודדות. אני ואבא שלו גרושים בגירושים קשים משהוא היה ילד מגיל 11 וחצי הוא לא רוצה ללכת לאבא שלו ולא הולך אליו. כבר בכיתה ו’ הוא לא הלך באופן סדיר גם כי אבא שלו...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן