שלום יקרה.

ראשית, סליחה מעומק לב על המענה המאוחר.

הסתובבתי ארוכות עם שאלתך, ואני מבקשת להציע לך כיוון הסתכלות מסויים.

את כותבת שעברתם למקום ממש "דוס" ושאת סובלת מגברים שיורקים עליך וצועקים.

עוד את כותבת כי "אין מצב לעבור דירה עכשיו" וכן "אין אפשרות לעשות כלום".

אני למעשה שומעת אותך נמצאת בסיטואציה מאד לא נוחה, אבל לפי מה שאת כותבת, את לא ניידת, את לא יכולה לעבור, לא לא מעזה להשיב להם חזרה, וכמו שאת למעשה מסכמת "אין אפשרות לעשות כלום".

את מתארת מצב מאד לא נעים בו אין שום יכולת תנועה, בלי אפשרות לעשות דבר. זה קשה מאד.

אני רוצה להציע לך להתבונן על הסיטואציה, כמו אדם שגר במקום בו מזג האוויר ממש לא נוח. קר מאד מאד.

לאדם קר מדי בוקר כשהוא יוצא מביתו, קר כשהוא שב אל הבית, קר בנסיעות באוטובוסים. רמת הקור כל כך כואבת שהוא חושב כל היום על זה שקר לו.

מה היית מייעצת לאותו אדם?

אני הייתי מציעה לו לבחון אופציה של רכישת מעיל מאד מאד מחמם, נעילת נעלים סגורות הרמטית. אפשרות לבחון לימודי נהיגה ורכישת רכב (עם אופצית חימום נאותה), כדי למזער את הקור ברחוב ובזמן ההמתנה לאוטובוס. אם זה לא היה מסייע לו להתמודד מול הקור הגדול, הייתי מציעה לו אולי לעבור למקום אחר, חם יותר.

אני מסכימה עם מה שאת כותבת לגבי אופציות המענה שלך למול אותם גברים שיורקים (!) וצועקים. לצערי, אם כמו שאת מתארת המקום מלא בכאלו אנשים, לא חושבת שזה חכם שאת תצאי נגדם במלחמות.

מה כן?

איזה לבוש חם ונעים את יכולה להציע לעצמך מול "מזג האוויר" הקר הזה שבחוץ?

האם יש לך יכולת פנימית למצוא משאבי רוח שימנעו מה"קור הגדול" שבחוץ לחדור אלייך?

את כותבת שאת מתלבשת צנוע מאד, אם כן, את לחלוטין לא הבעיה. אלא התפיסה המעוותת שלהם. האם יש לך אפשרות לחזק את עצמך פנימית שאת טובה, שאת ראויה, שאת בת של מלך והם, נעבך, סובלים, טועים ופוגעים וזה בעיה חמורה שלהם?

במידה ואת מצליחה לחזק את עצמך עד כדי אפשרות של הגנה על עצמך, מצוין.

אם לא, כדאי לך לשאול את עצמך איך את מסייעת לעצמך לא "לקפוא מקור" במצב כזה.

האם אופציה של לימודי נהיגה ורכישת רכב, שיחנה ממש מתחת הבית שלך, יכול לסייע? (בין השורות אני מבינה שהנסיעה בתחבורה הציבורית מהווה אתגר גם היא בנושא הזה).

יש מקרים מסוימים, שאם אין ברירה, והאדם כל כך סובל מהאקלים בו הוא גר, כדאי לו לבחון אופציה של לנדוד למקום חם יותר.

את כותבת שאת בת 33 ואת רווקה. אני מבינה שאת מתגוררת עם ההורים.

אולי החוויה הקשה שאת עוברת במקום המגורים הוא למעשה איזושהי קריאה מהקב"ה לקום וללכת?

למצוא כמה חברות ולהתאגד יחד למעבר לדירה משותפת?

אני בטוחה שצעד כזה אינו צעד קל בכלל, יחד עם זאת אני יודעת ומאמינה, שלא טוב לנפש לספוג קללות ונאצות באופן קבוע. אם את מצליחה להתעלם מזה ולתת לקולות האלו לעבור לידך מתוך הבנה שהם מסכנים, טועים ומטעים, עוד ניחא. אבל אם את בכל יום מתמודדת מול קושי של כאב, השפלה ופגיעה, זה הזמן לקום ולעשות מעשה.

ואם אין לך אפשרות לשנות את מזג האוויר, ובמקרה שלך את מזג השכנים, הייתי מציעה לך לבחון באופן מעשי לימודי נהיגה (במידה ורכב יכול לפתור את הבעיה). אם לא – אני מציעה לך לחשוב על כיוון של מעבר דירה.

ראיתי וקראתי בקשב רב שעברתם למקום המגורים הזה רק לפני שנתיים ולא ידעתם שכך יהיה, ואין לכם מצב שוב לעבור דירה. קראתי.

אני מציעה לך להניח סימן שאלה בסוף המשפט הזה. לבחון האם באמת אין לך אופציה להגן על עצמך ולעבור דירה?

במידה והתשובה שלילית, הייתי מציעה לך לחפש איזו הגנה אחרת את יכולה להניח על הנפש שלך, על מנת שלא תהיה חשופה מדי יום לקור הנורא הזה, למילים ולמעשים פוגעים ומשפילים.

במידה ואת מרגישה חוסר אונים בשאלה הזו (של "איך אני מגינה על עצמי") הייתי מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית, למטפלת איכותית שתסייע לך לתפור "מעיל מחמם ומשמעותי" לנפש שלך.

את כרגע נקלעת למצב בו את סובלת. עלייך לקום ולעשות מעשה כדי להפסיק את הסבל הזה.

בסיום דברייך את כותבת שהנסיון הזה מערער אותך בנושא הדת. אני מאד מבינה מה את כותבת. את מוקפת סביב באנשים שבשם הדת פוגעים ומשפילים אותך.

הרשי לי להזכיר לך את דברי הכתוב: "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ד' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם". התורה, תורת אמת היא. דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. אותם אנשים טועים ופוגעים, ובאמת בסיטואציה כזו קל להתבלבל ולחשוב שזו היהדות. אבל זו לא דרכה של תורה. התורה שלנו מזהירה מאד בכבוד הבריות, וגם ההיסטוריה שלנו עשירה וגדושה בסיפורים על זהירותם המופלגת של גדולי ישראל בכל הנוגע לבן אדם לחברו.

דרך היורקים עלייך והמשפילים אינה דרכה של תורה.

אני מזמינה אותך לחפש איזשהו שיעור רוחני, קבוע שבו את יכולה ללמוד את דברי התורה הקדושה, להתחבר אל האמת ואל העומק האינסופי שבה, ולשתות דברי אלוקים חיים.

איתך בחום ובאהבה

רבקי