שלום לך מתלבטת יקרה.

קראתי את מכתבך כמה פעמים ובכל פעם צדה את עיניי התלבטות אחרת שלך.

זה לא קל, את מתארת קריעה שלך בין שני עולמות שאליהם את משתייכת. רצון עז מצד אחד והרגלים מבית מצד שני.

ראשית אני חייבת לומר לך שאת לא מייקרת את עצמך על כל הצעדים והפסיעות האלה שעשית בשביל רמה רוחנית יציבה.

כל הכבוד לך על הצניעות.

מחיאות כפיים על הקפדה על קלה כבחמורה.

זה בכלל לא ברור מאליו שאת שומרת ומקפידה על זה . אלו צעדים שעשית בהמון כוחות פנימיים.

אני מרגישה שאת לא מספיק נותנת את הדעת על העוצמה שיש בך, על הכוחות שאת משקיעה בחשיבה על החיים שלך ועל התקדמות בדרך שאת בחרת בה מבחירה פנימית ואמיתית.

כשקראתי את המכתב שלך מצאתי המון ביקורת שלך כלפי עצמך, את מכנה את עצמך עצלה, חוששת לקחת אחריות ועוד כל מיני…

למה?

האם בחורה שבחרה בדרך אחרת מבני משפחתה, דרך שמחייבת המון התמסרות והרבה יציאה מאזורי נוחות, דרך שהיא כולה מחויבות, כל רגע ורגע, האם בחורה כזו היא עצלה שלא מסוגלת לצאת מאזור נוחות?

אז קודם כל הניחי לעצמך, נישמי עמוק והתחילי להביט על עצמך כראויה להרבה מאד הערכה.

הרבה מאד מאד.

ורק אחרי שאת מבטיחה לעצמך שכבר היום את עורכת רשימה של המון מעלות שלך, הרבה דברים שראויים לשפע הערכה. הרבה צעדים שעשית בחיים ועד היום פשוט דילגת עליהם, ומהיום את בוחנת אותם ומחמיאה לעצמך, כן זו ההתחיבות הבסיסית שלך כלפי עצמך. זה הדלק להמשך.

דלק שנראה לי שהוא אזל לך כרגע,

יתכן שאת לא נמצאת בסביבה שתומכת ומעודדת אותך על כל ההתחיבויות והמאמצים שאת עושה למען הרמה הרוחנית שלך, ואם אין אני לי מי לי.

תני לעצמך דלק של חשיבה חיובית על עצמך.

אל תאשימי את עצמך בחומרה כל כך.

ורק כשאת יודעת להעריך את עצמך תוכלי להפנות את המבט קדימה, לעבודה, לשידוך ולאתגר של משמעת עצמית.

את עסוקה הרבה בתסבוכת שלך סביב המדיה והסרטים.

אני מציעה לך לשאול את עצמך, האם היציאה לעבודה, מילוי היום שלך באתגרים יגרמו באופן ישיר לפחות צורך במילוי הזמן בצפייה.

האם הצורך הזה של תלות במדיה יפחת אם תהיה לך מסגרת שנותנת מענה לצרכים המנטליים, רגשיים שלך שכרגע הם די בבלבול ובשממון.

לפעמים במקום להרוג את הג’וקים כדאי להתחיל לשתול פרחים בגינה.

או בלשון חז”ל ה”עשה טוב” יביא עימו “סור מרע”.

במקום להציק לעצמך בביקורת עצמית חותכת ובגינויים על התלות שלך תתחילי להפנות את המשאבים בחיפוש עבודה הולמת.

וכאן תתקלי בצומת שיתכן שתצריך ממך התגמשות והתפשרות לא על עקרונות אלא על תנאים וחלומות שרקמת.

אני קוראת את מכתבך ומוצאת קצת נטיה לצבוע את העתיד בשני סוגי צבעים. או שחור לגמרי או לבן.

עבודה בחינוך מיוחד היא מפחידה.

חיי תורה הם חיי עוני וקושי של פרנסה.

אם אני לא אחיה עם בעל שכולו תורה, איזה עולם הבא יהיה לי?

בואי ונקרא שוב את המשפטים האלו שציטטתי אותם ממכתבך וננסה ביחד לשים בסופם סימן שאלה.

האם באמת עבודה בחינוך מיוחד היא מפחידה? אולי היא מאתגרת?

האם בית שיש בו חיבור לתורה הוא בית של קושי כלכלי בהכרח?

האם מתאים לי להינשא לאדם שהוא רק לומד, או אולי לבעל עם אישיות ערכית שמחוברת לחיי תורה?

השארתי כמה שורות ריווח כדי לתת לך טווח נשימה והרפיה קצת.

חשבי על המוסכמות האלו ה”שחורות” שעכשיו יתכן שהן בהירות יותר.. אולי אפורות? לא לגמרי קודרות?

האם הן מחלחלות לתוכך? את מסכימה לקבל את המציאות כשהיא לא מוחלטת? שיש בה גם סיכון וגם סיכוי?

לפעמים החשיבה המוחלטת הזו פשוט פוטרת אותנו מלבחור, כי אם הכל כל כך קשה ושחור אז אין לי ברירה אלא להימנע ולהישאר מהצד.

אבל זו גם בחירה.

את בוחרת לא להפסיד…

והיום את שואלת את עצמך-

מי שבוחר תמיד לא לנסות ולא להפסיד, הוא בעצם מפסיד.

מפסיד  את החיים ואת כל הכרוך בהתנסות, כישלון , נפילה, צמיחה ובניה.

וכל כך אהבתי את משפט הסיום שלך-

האם אני בן אדם כל כך מורכב?

זה לא את.

זה החיים.

הם לא טוב ורע טוטאלי .

הם מורכבים מתורה ופרנסה והליכה עדינה ביחד על החבל הזה, עד למציאת הנוסחה המתאימה לי ולבן זוגי.

ממקום עבודה מאתגר שלפעמים נופלים שם ונזהרים יותר, ומקבלים ביטחון (כי אי אפשר ללמוד שחיה ביבשה… בטח שמעת על זה כבר…)

מהתחייבות על מסגרת רוחנית וויתור על הנאות מסוימות והרגלים מסוימים ומציאת תחליפים, לפעמים טובים יותר ולעיתים קרובות מתאימים יותר לאישיות שנבנית- מבחירות.

ויש לי תחושה שעצם כתיבת המכתב, מעידה על צורך פנימי בבחירה אחרת מהבחירה בהימנעות,

את בשלה להיכנס למים, יש בך כוחות ליפול ולקום חזקה יותר.

כי מי שיודע שהוא טוב ויש לו ערך פנימי, לא מפחד להיכנס למקום שבו יתכן ויפסיד , יש לו את הביטחון הפנימי לומר לעצמו- משהו טוב בוודאי יצא לי מלהתחיל.

מאחלת לך הרבה הצלחה בפסיעות שלך במסע החיים.

זכרי את הפסיעות הראשונות כבר עשית- הביטי בהן, הן היו נהדרות. הן יתנו לך כח להמשיך לפסוע.

דרך צלחה

אסתי

5381293@gmail.com