דלג לתוכן
אני כבר נשואה שנים אבל עדיין הקטע של הטהרה משבש את חיי.ניסיתי טיפולים שונים וללא תועלת.
בשביל לעזור לעצמי אני נכנסת לפעולות ואז לספקות.
בשביל שלא אבדוק שוב ושוב אמרתי לעצמי שאם אבדוק שוב לא יהיה הפסק.ובדקתי כי זה החרדות.האם עלי להתיחס לאמירה שלי?בדקתי ועשיתי הכל.אבל כל הזמן אני בספקות אם ההפסק תקף או שהמילים שלי פסלו אותו.מה עושים?
שואלת טהורה ויקרה.
מעריכה אותך כל כך וחושבת עליך רבות.
חושבת על הסבל שאת עוברת.
חושבת על המסירות שלך להשקיע למרות הקשיים.
על יום ועוד יום של מלחמה בלתי פוסקת במחשבות. וממש עולות דמעות בעיניי.
את כל כך מתאמצת, כל כך רוצה. ומשהו בך נלחם מבפנים ואת לא יכולה לו.
כמה זה מתסכל.
אני בטוחה שאת יודעת שמבחינה הלכתית את יכולה להקל ולא לחשוש.
אין לי ספק ששאלת כבר רב על החששות שלך.
אני מאמינה שברורה לך ההלכה שאין המחשבות החרדות פוסלות את תהליך היטהרותך.
לגמרי לא ובודאות.
ובכל אופן למרות הכל ,משהו בתוכך לא נרגע ותוסס ואוכל וצובט .
והכי קשה היה לי לקרוא, שהמצווה שיכולה להיות שמחה והיא ייחודית לנו כנשים הפכה עבורך לקושי גדול.
ימים של שמחה והכנה הפכו לחרדה גדולה.
כמה זה קשה.
אני רוצה לשלוח לך חיבוק עוטף ומעריך,
אשרייך שאת עומדת במצוה זו למרות הקושי.
אין לי ספק שבורא עולם רואה את הרגעים האלו שבהם את כמעט נכנעת ולמרות הכל נלחמת במחשבות וממשיכה בתהליך ההיטהרות. והוא סופר כל רגע של קושי ומחשיב עבורך את כל אותם רגעים שלחמת בכח עצום.
חשוב לי לומר לך שמצוות הטהרה לא נועדה להכניס את האשה למערכת של פחדים וחרדות.
לגמרי לא.
היא נועדה לתת כלים מעשיים פשוטים מאד להפרדה בין זמני טומאה לטהרה.
ממש עניינים טכניים פשוטים שדומים להפרדה שאת עושה בין חול לשבת.
מסדרת שעון שבת, מכבה את הנורה של המקרר, מניחה את הפלטה והמאכלים ומדליקה נרות.
וזהו.
גם אם תחשבי בשבת שאולי היום לא שבת.
זה לא יחלל את השבת נכון?
גם אם תחשבי אולי לא סידרתי את שעון השבת, זה לא יהפוך את המציאות משבת לחול.
נכון?
אפשר גם להשוות את זה להפרדה בין חלב לבשר.
כיור אחר, כלים נפרדים.
ואם חשבתי שאולי הנחתי בכיור הבשרי מזלג חלבי, רק חשבתי. זה הטריף את הכיור?
ממש לא.
זה עניינים טכניים בלבד.
אין כאן עסק בכלל עם מחשבות.
מחשבות קשורות למצוות של אמונה, תפילה וכו’
לא של טהרה וטומאה.
ההפרדה בין טמא לטהור היא טכנית מאד.
נסי להביט על הבדיקות כמו שאת שמה כפית חלבית בכיור חלבי וזהו.
אני מקווה שצורת ההסתכלות הזאת תוכל להקל מעלייך.
אינני מכירה אותך ולכן לא יודעת האם מחשבות של ספקות ממלאות עוד תחומים בחייך?
איך ניסית לעזור לעצמך?
קראתי בתמציתיות שניסית כבר את כל הטיפולים, אני מקווה עבורך שבאמת היית אצל רופא מומחה לחרדות וניסית לקחת תרופה להפחתת החרדות. כי כפי שאת מתארת החיים בצל החרדות הם יאוש גדול.
ואני מקווה בשבילך שחשבת גם על פתרון כזה.
אל תאשימי את עצמך.
המחשבות הן לא תמיד מתוך בחירה.
הרבה פעמים זהו מנגנון של חומר מסוים המופרש למח ומייצר בתוכו מחשבות כפייתיות.
האם ניסית כל דרך רפואית למזער את הבעיה?
האם הבנת שאת לא הבעייתית אלא ישנה פעילות מסוימת במח שמשבשת את מחשבותייך?
לא פירטת אילו טיפולים ניסית ולכן אני רק מציעה ללכת לאבחון רפואי טוב.
אבל אם גם זה כבר אחרייך.
לא נותר לי אלא לשלוח לך מילות הערכה וחיזוק למלחמה התמידית שאת מנהלת,
מילים של תקווה שתצליחי למצוא לך את התרופה המדויקת למניעת המחשבות הטורדניות.
ושורות של תפילה עבורך שתצליחי לראות את האור במצוה זו.
שתוכלי לחוות את השמחה שביום ההיטהרות.
שתצליחי להפריד בין המחשבות שלא קשורות כלל לעניןן הטהרה ולסיים את ההכנות הטכניות בקלות ובפניות.
מיחלת בשבילך לשלווה ורוגע.
אסתי
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
