The Butterfly Button
אני גמורה ובלי כוחות משנים של שידוכים

שאלה מקטגוריה:

שלום, אני בחורה בת עשרים וחמש, חמש וחצי שנים בשידוכים. אני גמורה. מיואשת. כבויה.מדוכאת,
קשה לי להעביר את הימים והלילות. ולא מעודד אותי לשמוע על רווקות מבוגרות ממני. אני מודה לה’ על כל מה שנתן ונותן לי, בריאות, כשרונות, עבודה ומשפחה טובה. אבל אני מרגישה כל כך כפוית טובה שאני בעצם כזאת בלי תקווה, בעצם בלי חיים. אולי אני לוקחת קשה אבל זאת האמת. אני לא מצליחה להשלים עם החסר, עם הרצון העז להקים בית, לאהוב, להיות שותפה. אני מנסה כל הזמן להתחזק, להגיד תודה, הרצאות של אמונה לביטחון וכו’ אבל דוגרי לא מצליחה. מה שפעם היה מחזק אותי לתקופה היום מצליח לחמש דקות. אני גמורה, אין לי כח.

תשובה:

שלום יקירה,

פותחת בהתנצלות על התשובה שהתעכבה, תקופה כל כך מבלבלת ולא שגרתית,

שלאסוף את עצמי לענות, בבין הזמנים, היה פרוייקט מורכב בפני עצמו.

סליחה, מעומק הלב.

כל כך כואב לי לקרא את הבדידות והיאוש שזועקים מכל מילה שלך,

אני רוצה לחבק, לעטוף, לנחם…

אני יודעת שכל הכלים של השכל, שאני כל כך רוצה לתת ולהעניק לך כרגע ייזרקו לפח במהירות,

חשבת כבר על הכל, ניסית כל מה שיכולת,

והכאב, הוא עדיין כאן, בועט, משתולל ואולי אפילו גדל

המשקפיים דרכם את מביטה, כנראה מבליטים ומעצימים את החסר,

אני בקלות יכולה להתחבר לחסר שלך, לצורך בזוגיות, שותפות ובנייה בחיים בכלל,

אבל,

ויש כאן אבל משמעותי,

כל כך חשוב לבנות קודם את המדרגה של השמחה, הבחירה בחיים, התשוקה לחוויות,

וכדי לבנות את המדרגה הזו, את זקוקה להכוונה מקצועית, בגלל שהקושי שלך שואב מטה מטה.

קטונתי מלאבחן את הקושי, לתת לו שם ועוצמה,

אבל מרגיש לי, במעט שזכיתי ששיתפת, שישנה שם התחלה של דכאון,

כמובן, יש צורך לפגוש מטפל מוסמך, שיכול לאבחן על ידי פרמטרים ברורים בשיחה איתך, את הכיוון והעוצמה,

אבל יש לחושך הזה, שעוטף וצובע כל חלקה טובה, מענה.

יש טיפולים מצוינים, שמעודדים ונותנים כלים לראיה בגוונים אחרים, לבחירה בחיים, בערכים הנכונים והמדויקים לך, שדוחפים לעשייה משמחת, מחזקת, מעודדת

טיפולים אלו מאפשרים להתחבר מאוד ל”אחרי המעשים נמשכים הלבבות”, ומשלא לשמה יבוא לשמה,

זה מתחיל בקושי, במלאכותיות, אבל מאפשר תנועה, קלה ועדינה בנפש, לכיוון התרוממות וחיות,

אני יודעת,

אפילו לקרא את מה שאני כותבת לעיתים יכול להיות קשה, מכביד, מעייף. הדיכאון, מחליש, שואב, מבודד, משתלט ומוריד למטה בקצב אכזרי ובעוצמות טוטליות ומייאשות.

אבל לצערי, אין פתרון קסם, ולשמחתי, יש פתרון באופק וזה כבר מעודד.

עבודה קשה, אבל בע”ה יתברך, שכרה בצידה.

הבחירה הזו, לבחור בעצמך, כל כך לא מובנת מאליה, אבל היא היא זו שתאפשר לך להתמודד עם החסר, תאפשר לך להציב מטרות בחיים, לגלות שיש עוד חוץ מזוגיות, ואני לא ממעיטה בערכה כלל.

השמחה שבע”ה תעלה ותציף, תאפשר לך לראות, לחוות ולהשתוקק לעוד חוויות החיים,

להתמודד עם הבחירות שלך, להיות שלמה במקום שאת,

ולחיות.

פשוט לחיות.

מאחלת בהצלחה מעומק הלב, ונמצאת כאן בשבילך,

שירה.ח.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מחפשת דבר שלא קיים?....
אני בחורה חרדית, קצת פתוחה, בגיל השידוכים, שאמורה להתחיל לדעת איך היא רוצה שהבית שלה יהיה ויראה, איזה בעל היא רוצה.. הבעיה היא שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. בהתחלה היו לי הגדרות מאד ברורות מה אני רוצה, מה אני מחפשת ואיזה בית אני שואפת להקים. ואז שהתחלתי יותר...
מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
מה צריך להרגיש כשנפגשים?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי מאד בנושא שידוכים השאלה היא: מה צריך להרגיש. כולם אמרו לי כשזה יגיע את תדעי. ולא. אני לא יודעת. אם נחמד לי זה נקרא שאני מרגישה? האם לחשוב עליו יום למחרת זה נקרא להרגיש? או שאחרי הפגישה צריך להיות פרפרים וכו? אני פשוט לא יודעת...
מתלבטת לגבי הבחור - האם יש בינינו פערים?
אני בת 26. חרדית בחורה ביישנית ומעט מופנמת. יצאתי לשידוכים בגיל מאוחר כי סיימתי סמינר בתחושה מאד מבולבלת – מי אני, מה אני מחפשת? חיפשתי את עצמי מאד. אפשר לומר שמצאתי. בשביל הרקע: גדלתי בבית פתוח אבל עד רמה מסויימת (רואים סרטים, שומעים מוזיקה ישראלית / לועזית), אבל הרוח וההלכה...
אכזבה עמוקה משידוך שירד
אני בחור ישיבה כבר תקופה ארוכה בשידוכים , נחלתי אכזבות רבות במהלך הבירורים פגישות וכו’. אבל בימים האחרונים קרה משהו ששבר את ליבי לגמרי, נפגשתי עם בחורה כמה פגישות, ופעם ראשונה שנהניתי מכל רגע, היתה זרימה, התחברתי, וכך גם היא נתנה את התחושה, שהיא נהנתה וכו’, לפני כמה ימים קבענו...
נעלמה לי המשיכה אחרי שהתחזקתי מהנפילות
אני בחור כבן 22 התמודדתי בעבר בנסיונות קשים של צניעות אחרי כל פעם שראיתי ברחוב מה שהו זה גרם לי להיכשל על בסיס יום יומי, עד שקראתי איזה ספר שפתחתי שסידר לי את הראש וגרם לי לחשוב ולהפסיק לקשר בין מה שרואים ברחוב לבן המעשים שנכשלים אח”כ, וככה יצאתי מזה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן