The Butterfly Button
אני גמורה ובלי כוחות משנים של שידוכים

שאלה מקטגוריה:

שלום, אני בחורה בת עשרים וחמש, חמש וחצי שנים בשידוכים. אני גמורה. מיואשת. כבויה.מדוכאת,
קשה לי להעביר את הימים והלילות. ולא מעודד אותי לשמוע על רווקות מבוגרות ממני. אני מודה לה' על כל מה שנתן ונותן לי, בריאות, כשרונות, עבודה ומשפחה טובה. אבל אני מרגישה כל כך כפוית טובה שאני בעצם כזאת בלי תקווה, בעצם בלי חיים. אולי אני לוקחת קשה אבל זאת האמת. אני לא מצליחה להשלים עם החסר, עם הרצון העז להקים בית, לאהוב, להיות שותפה. אני מנסה כל הזמן להתחזק, להגיד תודה, הרצאות של אמונה לביטחון וכו' אבל דוגרי לא מצליחה. מה שפעם היה מחזק אותי לתקופה היום מצליח לחמש דקות. אני גמורה, אין לי כח.

תשובה:

שלום יקירה,

פותחת בהתנצלות על התשובה שהתעכבה, תקופה כל כך מבלבלת ולא שגרתית,

שלאסוף את עצמי לענות, בבין הזמנים, היה פרוייקט מורכב בפני עצמו.

סליחה, מעומק הלב.

כל כך כואב לי לקרא את הבדידות והיאוש שזועקים מכל מילה שלך,

אני רוצה לחבק, לעטוף, לנחם…

אני יודעת שכל הכלים של השכל, שאני כל כך רוצה לתת ולהעניק לך כרגע ייזרקו לפח במהירות,

חשבת כבר על הכל, ניסית כל מה שיכולת,

והכאב, הוא עדיין כאן, בועט, משתולל ואולי אפילו גדל

המשקפיים דרכם את מביטה, כנראה מבליטים ומעצימים את החסר,

אני בקלות יכולה להתחבר לחסר שלך, לצורך בזוגיות, שותפות ובנייה בחיים בכלל,

אבל,

ויש כאן אבל משמעותי,

כל כך חשוב לבנות קודם את המדרגה של השמחה, הבחירה בחיים, התשוקה לחוויות,

וכדי לבנות את המדרגה הזו, את זקוקה להכוונה מקצועית, בגלל שהקושי שלך שואב מטה מטה.

קטונתי מלאבחן את הקושי, לתת לו שם ועוצמה,

אבל מרגיש לי, במעט שזכיתי ששיתפת, שישנה שם התחלה של דכאון,

כמובן, יש צורך לפגוש מטפל מוסמך, שיכול לאבחן על ידי פרמטרים ברורים בשיחה איתך, את הכיוון והעוצמה,

אבל יש לחושך הזה, שעוטף וצובע כל חלקה טובה, מענה.

יש טיפולים מצוינים, שמעודדים ונותנים כלים לראיה בגוונים אחרים, לבחירה בחיים, בערכים הנכונים והמדויקים לך, שדוחפים לעשייה משמחת, מחזקת, מעודדת

טיפולים אלו מאפשרים להתחבר מאוד ל"אחרי המעשים נמשכים הלבבות", ומשלא לשמה יבוא לשמה,

זה מתחיל בקושי, במלאכותיות, אבל מאפשר תנועה, קלה ועדינה בנפש, לכיוון התרוממות וחיות,

אני יודעת,

אפילו לקרא את מה שאני כותבת לעיתים יכול להיות קשה, מכביד, מעייף. הדיכאון, מחליש, שואב, מבודד, משתלט ומוריד למטה בקצב אכזרי ובעוצמות טוטליות ומייאשות.

אבל לצערי, אין פתרון קסם, ולשמחתי, יש פתרון באופק וזה כבר מעודד.

עבודה קשה, אבל בע"ה יתברך, שכרה בצידה.

הבחירה הזו, לבחור בעצמך, כל כך לא מובנת מאליה, אבל היא היא זו שתאפשר לך להתמודד עם החסר, תאפשר לך להציב מטרות בחיים, לגלות שיש עוד חוץ מזוגיות, ואני לא ממעיטה בערכה כלל.

השמחה שבע"ה תעלה ותציף, תאפשר לך לראות, לחוות ולהשתוקק לעוד חוויות החיים,

להתמודד עם הבחירות שלך, להיות שלמה במקום שאת,

ולחיות.

פשוט לחיות.

מאחלת בהצלחה מעומק הלב, ונמצאת כאן בשבילך,

שירה.ח.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

דיכאון אחרי פרידה מבחור- איך מקבלים כוחות להמשיך במסע?
אני בת 28 ותקופה ארוכה בשידוכים. יצאתי עם בחור חודש וחצי, והיה לי קשה להמשיך באיזה שהוא שלב, וסיימתי. אני 3 שבועות אחרי ועוד לא שלמה עם ההחלטה שלי, מרגישה תקועה קשה לי לחזור אליו, וקשה לי להמשיך הלאה, או לראות איך אני ממשיכה הלאה. בד"כ יש לי קושי בקבלת...
איך אני יכול לצפות שה׳ ישלח לי את השידוך שלי אם עד היום זה לא קרה?
אני רווק מבוגר בן 30 וקרוב ל-8 שנים בשידוכים אני מרגיש תסכול עצום מהדרך אל היעד הנכסף (הקמת בית נאמן בישראל) אין לי הרבה הצעות ועד שהצעה עולה לוקח הרבה זמן (כשבועיים בממוצע) עד שמגיעים לפגישה ואח״כ זה יורד או שזה יורד לפני פגישה בשלב של הבירורים הכאב לצד התסכול...
אף אחת לא מתאימה לי – כי אני לא בטוח מי אני באמת
קודם כל תודה רבה על ההזדמנות והפלטפורמה, ממש משמח שזה עם ישראל שלנו. אני תלמיד ישיבה כמה שנים, ובשנים האחרונות עברתי תהליך של התחזקות, יותר מקפיד על המצוות, לומד תורה מתעניין יותר בעומק החיים ושאלות מהותיות. מה שבעיקר מטריד אותי זה ענייני הדייטים, אני מרגיש שהמצב הרוחני שלי לא מתאים...
משבר זהות לאחר אובדן
רוצה לציין שזו לא הפעם הראשונה שאני נעזרת בכם, תודה רבה על כל העזרה והאוזן הקשבת… אני מגיעה מרקע משפחתי מורכב. ומאחר שכן, מעולם לא היה לי דוגמא אישית לחינוך ודרך רוחנית בחיים. בבית אפשרו לנו כמעט הכל: סרטים, אינטרנט פתוח וכו'. לא היה מי שישגיח עלינו הילדים. משכך, המקום...
איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
מפחד שלא אתחתן לעולם
היי אני בן 21 ואני מודע לזה שזה יחסית גיל צעיר, אבל יש בי פחד עמוק מאוד שאני לא אתחתן כבר הייתי בזוגיות למשך שנתיים אבל חזרתי בתשובה והפערים יצרו את שלהם בחלק מהנושאים. אני רוצה להתחתן כל כך, מתפלל על זה כל יום וזה לא יוציא לצערי מהראש לפעמים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן