שואלת יקרה,

ראשית, אנא קבלי את התנצלותי על העיכוב בתשובה.

ברשותך אתחיל דווקא מהסוף (החלק הקל), מבחינה הלכתית הולדת ילדים והציווי "פרו ורבו" הוא ציווי שניתן לגבר, כלומר חובת הולדת הילדים מוטלת על כתפיו.

זו מצווה כמו כל מצווה אחרת שאנו מכירות וכן ביטולה, אך בכך אני בטוחה שלא חידשתי לך דבר.

וכעת לחלק החשוב יותר בעיני, לשם כך קראתי את שאלתך כמה וכמה פעמים ולא הצלחתי להבין מה עומד מאחורי העמדה של בעלך וכן מה הרגשתך בנוגע לכך.

הרצון להעמיד דור המשך הוא מושא חייהם של בני אנוש באשר הם, ללא קשר לדת או מוצא.

עם זאת, יש אנשים המחליטים להימנע מהולדת ילדים מסיבות מקצועיות (קריירה), בריאותיות (תורשה פגומה)  או אחרות.

נכון לציין כי עדיין מדובר ברצון בסיסי מבחינה נפשית וגופנית, לכן לדעתי השאלה החשובה שאת צריכה לשאול אותך ואת בעלך (כל אחד בנפרד וגם יחד כזוג) מה עומד מאחורי הרצון שלא להביא ילדים לעולם?והאם אתם שלמים עם ההחלטה?

בוודאי שאין טעם "ללדת ילדים בכוח", אך בכל זאת כדאי לנסות להבין מה המניעים שהביאו להחלטה, האם מדובר בהחלטה זמנית או קבועה והאם יש בכם רצון וכוח לנסות לשקול מחדש החלטתכם בעזרת חשיבה נוספת באופן עצמאי או בעזרת איש מקצוע.

אם תחליטו שאתם מעוניינים לנסות לפתוח את הנושא לדיון, אשמח לעמוד לשרותכם ולסייע.

הרבה הצלחה

יעל