שלום עופר!
ראשית, יישר כח על כך שבחרת להעלות את אשר על ליבך על אף הקושי שבדבר, ניכר מדבריך שהנך אדם בעל שאיפות לשלמות מבחינה רוחנית ואישית, שאיפות אלו הם הבסיס לכל התקדמות אשר תהיה, שמור עליהם.
היה עוזר לי להבין אותך יותר אילו הייתי יודע קצת יותר פרטים על התהליך שעברת, מאיזו נקודה התחלת מה הביא אותך להתקרבות למסורת, מה עברת בדרך והיכן אתה נמצא כיום ביחס לשמירת תורה ומצוות, אך בכל אופן אני מרגיש את אשר על ליבך ואשתדל בעזרת ה' להתחבר אל רגשותיך כך שנוכל ביחד על ידי שיחת חברים למצוא את מבוקשך בשאלתך.
אתה מספר שכבר כמה שנים אתה מתקרב למסורת, ומאמין בבורא העולמים ומצד שני קשה לך להאמין בו ולקיים מצוות בגלל הרגשתך ששום דבר לא השתנה אפילו שהוספת בחייך מצוות ומעשים שהיו אמורים להבנתך לשנות את חייך לטובה באותם הדברים שהיית רוצה שישתנו, אני מבין משאלתך שעיקר הקושי שאתה חווה הוא שעדיין לא מצאת את זיווגך ולא הקמת משפחה כפי שבוודאי היית רוצה, והדבר מביא עמו קשיים ורגשות של בדידות וחוסר מיצוי עצמי והרגשה שהכל סגור אצלך.
תהליך התקרבותך למסורת ולשמירת מצוות, ללא ספק, הביא אותך לקרבת ה' ולהתקדמות בחייך הרוחניים מאשר היית לפני כן ,ועל כך יש לך לשמוח משום שזו הצלחה וישועה בפני עצמה, ועדיפה לאין שיעור מאשר להיות באותו מצב חיים נתון כיום ללא קרבת ה' והתהליך אל התכלית והשלמות שלשמה נבראת.
האמונה בבורא העולם שברא את כל היקום ואותנו, ונתן לנו תורה משמים שאותה ציווה אותנו לקיים, היא יסוד לכל חיי היהודי באשר הוא, מסלול חייו של היהודי הוא בהשגחה פרטית ואין איש מאיתנו יודע מה הם חשבונות שמים ומדוע מסתובבים חיינו בצורה כזו או אחרת, אך אנו מאמינים בני מאמינים שכל הנעשה עמנו הוא ברצון הבורא והכל לטובה ומכוון אל התכלית שלשמה באנו לעולם, רק שאנו מוגבלים ורואים רק חלק מהפאזל ולא את כל התמונה.
כל הקורות את מסע חיינו הוא בהשגחה פרטית, וישנם דברים שאין ביכולת המעשים של האדם לשנות משום שזהו התיקון של האדם בעולם, כמו שאומרת הגמרא "בני, חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא" והביאור הוא ששלושת הדברים הללו, האם יהיו לאדם ילדים וכמה (אע"פ שהתחתן), מה אורך חייו, ומהי מידת פרנסתו תלויים במזל האדם שהוא בעצם השפע שגזר הבורא על האדם מיום היוולדו ובהתאם למטרה שלשמה הוא נולד וחי בעולם,
אין אנו יודעים מה נגזר על האדם ומה לא, כך שבמקביל אנו יודעים שיש בכח התפילה לשנות סדרי עולם, וכמו שמובא בשם רבי נחמן מברסלב שאם אדם צריך לדבר מסויים ואינו מקבל סימן שלא התפלל עליו בכלל או שלא התפלל עליו מספיק, משום שיש בשמים כמות מבוקשת של תפילות הנדרשת להכריע את הכף לטובה, כמו שמצאנו אצל משה רבינו שהתפלל 515 תפילות בשביל להיכנס לארץ ישראל עד שאמר לו בורא העולם, חדל מלהתפלל משום שעוד תפילה אחת והיה זוכה להכריע את הכף, אך גזירה היא מלפניו שלא יכנס.
ולכן מידת האמונה היא לדעת שהכל נעשה ברצונו יתברך הטוב והמטיב לכל בהשגחה פרטית עלי, והמציאות הזו היא הטובה ביותר עבורי.
כעת במצב הנתון הזה שאתה נמצא בו ,על מנת להבין מה הבורא רוצה ממך, במה אתה כן יכול להשיג שלמות, באיזו דרך אתה יכול להשיג שמחה אמיתית, תוכל להעזר בעצה להודות לבורא על הדברים הטובים שהוא נותן לנו ועל ידי כך אנחנו שמים לב על הטובות שהוא נותן לנו, ולכל אחד יש על מה להודות.
ועוד עצה חשובה והכרחית היא לקבוע זמן במשך השבוע ללימוד תורה ואו להשתתף בשיעור שממנו תוכל לשאוב כח רוחני ואולי גם להתחבר אל רב שעימו תוכל לשתף את אשר על ליבך ולקבל הכוונה, משום שאמונה היא דבר שצריך ללמוד ולתחזק אותה באופן תמידי, בכל קורות החיים, גם בדברים הטובים לדעת שהכל מאת ה' ולא מ"כוחי ועוצם ידי" ובפרט כשעוברים על האדם ניסיונות חיים לא קלים שאז צריך להתחזק באמונה שהכל מאת הבורא יתברך ולטובה.
לפי הבנתי, יתכן ותחילת ההתקרבות שלך למסורת משום שרצית ישועה לנצרך לך ועל כן חיפשת להתקרב לבורא עולם ולהוסיף במעשים שאתה מבין שהם רצויים לפניו ולאחר מספר שנים אתה רואה שלא השתנו דברים כמצופה ואז אתה מרגיש שאמונתך נחלשת ואין אתה מוצא כוחות או רצון להוסיף ולהחזיק באותם מצוות שכבר הורגלת בהם, ואולי זו הזדמנות להפוך את תהליך התקרבותך למסורת למשהו יותר עמוק, יותר פנימי, המקבל את רצון ה' ואת הנהגתו אותך בעולם, מתוך אמונה וקבלת רצון ה' בסבר פנים יפות, כבן המאמין ובוטח באביו שעושה ורוצה את הטוב בשבילו, ויתכן שדווקא ביטחון ואמונה בבורא העולם על אף הקשיים, דווקא מתוך החיזוק באמונה יביא את הישועה המיוחלת. אך חשוב לזכור שללא קשר לישועה המיוחלת, אנו שומרים את מצוותיו משום שאנו יודעים שה' אמת ותורתו אמת.
לסיום ברצוני לאחל לך שיתמלאו כל משאלות לבך לטובה ולברכה, וחשוב לא לאבד תקווה משום שלא קצרה ידו של אבינו שבשמים מלהושיע.
שנתבשר בשורות טובות
יוסף
[email protected]
2 תגובות
שלום
תודה על התשובה אצלי זה מעט מורכב.
אני באתי מבית דתי תמני דתי עם חנוך נוקשה לכן עזבתי את הדת לשנים.
איפה שאני גר אין לי שום רב ושום בן אדם שאני יכול לדבר איתי באמת והבדידות הכי קשה לי זה חלק מהקושי חזרתי הביתה לפני שנתים ומאז נתקל בקשיים על גבי קשיים בלחי יד מכוונת אין שום שיעור חוץ מגמרה שאני לא אוהב במיוחד .
ולא מצאתי שום מסגרת תומכת חוצ משעה או שעתים שאני משתדל ללכת לחבד וגם שם אני נתקל באנשים קרים לא סמפטים ממש מדוכא ומיואש
תודה
שלום עופר
אכן בתשובתך הארת כמה נקודות משמעותיות להבנת שאלתך הראשונה, ואני מעריך את גילוי לבך הכנה.
למדונו חז"ל "אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ" כי במקום שלב האדם חפץ בו, הן בנושא הנלמד והן בחברת הלומדים , ליבו של האדם פתוח וכלי לפריחה ושגשוג רוחני, תורני וחברתי, ותמיד מפליא עד כמה יום טוב אחד משכיח הרבה ימים, פחות טובים.
ב"ה יש בכל עיר ועיר בישראל היום שפע של שיעורי תורה בנושאים מגוונים, וחברת לומדים המרכיבים את ייחודיותו של כל שיעור ושיעור.
אני מצרף עבורך קישור במייל האישי, המגיש לפניך מגוון רחב מאד של שיעורי תורה בעירך המועברים ע"י תלמידי חכמים שונים ובנושאים שונים. ראה, ואקווה שתמצא את מקומך בין אותם חברים מקשיבים ובתחום הדעת המושך את לבך.
וזכור נא, שאנחנו פה באקשיבה, נמצאים בשבילך תמיד.
בהערכה רבה
יוסף