The Butterfly Button
חזרתי בתשובה ואני לא אותו בן אדם

שאלה מקטגוריה:

שלום לכם
אני בעלת תשובה כבר שלש שנים בשנה הראשונה כפי שזכור לי מאד התחברתי לחגים וללימוד בעל המשמעות אבל מהתחלה הייתה בי דחייה משירי שבת מהשבת עצמה ממש הרגשתי שלא רוצים אותי דתיה משמים המצב הלך והחמיר והתדרדר לאיבוד הדעת איבוד תחושה שבת נהיתה גהנום החגים חוללו על ידי התקפי חרדה ודיכאון קשה מהלידה של הילד שלי לא הרגשתי אותה עד היום כל הדברים הטובים בחיי התערערו. פוטרתי מהעבודה, נהייתי בן אדם מריר וקשה.
מאדם אינטלגנט עובד עצמאי רודף צדק אוהב ילדים הפכתי ליצור מפלצתי שמבייש את השם ואת הדת שלא מתפקד ובדרך לפירוק הבית
אני לא מבינה מה השם רוצה ממני אני לא ראיתי אדם שמתנהג כמוני והרס בית בעל וילד קטן אפילו במגזר החילוני כשחזרתי בתשובה חשבתי שסוף סוף מצאתי את המקום שלי בעולם אבל עולמי רק חרב עלי ונשארתי לבד עם כל העולם הזה עלי אינני יודעת מה לעשות במצב כזה הסתבכתי עם הקדוש ברוך הוא ואני לא מצליחה לחיות

תשובה:

שלום לך, יקרה,

אני קוראת שוב ושוב את מילותיך, את תיאורך הנוגע ללב כל כך, את ספור חייך.

אני קוראת אותן שוב ושוב כי נזקקתי לזמן על מנת להכיל את המתחולל בליבי למקראן. את הערכה לכנות, ללקיחת האחריות, לאומץ לכתוב ולהתבטא. את הכאב מהעובדות עצמן, ממצוקות הנפש, מהאיום על הקשר עם בעלך וילדתך, את השאלה הכנה כל כך, הזועקת עד לב השמים לנסות להבין מה קורה כאן, איך יכול להיות ומה, למען השם, אני אמורה לעשות. אולי עוד לפני כן- מי אני בכלל.

חשה ברצון לשלוח אליך את כל אלו ואת ליבי וכאבי.

אני רוצה לבקש את רשותך ובטרם אנסה לעשות מעט סדר בדברים כפי שנראים בעיני הקטנות, לומר לך דבר מה.

את יודעת,

כשקראתי את מכתבך לראשונה, לפני הכל, עלה בי צורך לאסוף אותך, להתבונן בעיניך ולמצוא בהן חמלה ומחילה לעצמך.

תחת הלקאה עצמית, חיפוש של הבנה.

תחת שפיטה ובקורת- חיבוק וחום.

התחושה הזו המשיכה לעלות אצלי גם בפעמים הבאות.

לא. אין כוונתי להתעלמות חלילה. אין הכוונה לקחת את מקומה של האחריות והביקורת על מעשים בעבר ובהווה ולהשליך אותם אחרי גבך.

כוונתי להתייחסות שונה. אני מאמינה, באמונה שלימה שככל שתגלי מקום של אמון, נסיון להבין וחמלה כלפי עצמך, כעסייך הפנימיים ישככו ותחושי רגיעה. רגיעה אשר תקרין מתוכך- גם לחוץ.

ברצוני להסביר מעט.

לא מעט מהפרשנים בתורתנו הקדושה, עמלים להבין את משמעות הפסוק ” ואהבת לרעך, כמוך”. זה, את יודעת, כלל גדול בתורה. לא סתם מעסיקה השאלה הזו רבים. מה יש בו בכלל הזה? מה הוא בא לצוות? מה הוא מורה למעשה.

רבים מהם עומדים על הדיוק של הופעת המילה “כמוך”, בכלל. לשם מה ההשוואה הזו של צווי על אהבת הזולת לאהבת האדם את עצמו. ובכן יקירתי- הסבר של כמה מן המפרשים מדגיש את אהבת האדם את עצמו כתנאי וכבסיס ליכולת האהבה והנתינה אל הזולת.

אהבת האדם את עצמו, הקשבה לצרכיו ולמתחולל בו הנה הדרך היחידה על ידה הוא בונה את הנתינה אל האחר.

אדם שכועס על עצמו, אינו פנוי לחוש בקרבו רגשות אהבה וחמלה לזולת ואין לי ספק שאלו קיימים בך. משאלתך- בה את מציגה צער כה גדול ממצב הקשר עם בעלך וילדתך, אכפתיות וכאב מהתבוננות בנקודה בה את עומדת רק מעצימים את גדלותה ועדינותה של אישיותך. רק אדם רגיש יכול לכאוב כל כך.

אני נושאת תפילה עמוקה שתרימי את עצמך מהקולות של כל מי “שקם עליך”, כלשונך, מהקולות שלך עצמך (“איזה מפלצת נהייתי”), תחבקי את עצמך חיבוק מבין ומרגיע ותאמרי לעצמך: אני אדם טוב. אני אותו אדם אנטליגנטי, רודף צדק ואוהב אדם. משהו הסתבך לי קצת בדרך, אבל אני- זו לא ההסתבכות. אני חלק אלוק ממעל. את ההסתבכות אנסה להבין ולצאת ממנה אבל היא- לא אני.

השם אוהב אותי.

איני מכירה, לצערי, את תוואי דרכך והתהוותם של הדברים, אבל ברור לי, כי ככל שתעניקי לעצמך התייחסות רכה- גם אם לא מוותרת, עין טובה, הקשבה וחום ישובו אליך רגעים של חסד בראש ובראשונה- בינך לבין עצמך. אין לי ספק שאלו יהדהדו הלאה.

ולשאלתך,

אענה באותה נימה.

התורה- תורת חיים היא.

המילים “תורת חיים” אינן מכוונות רק אל תפקידה של התורה להורות לנו את חוקי החיים כי אם להדגיש את מתנת החיים הטובים, הנכונים, הבאים מעצם קיומה.

“וחי בהם”- נתנה התורה על מנת שיחיה בה האדם. “עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר.”

התורה, בנתינתה מסיני, נתנה על מנת להורות לנו את השבילים בהם נצעד במסלול החיים ובהם נראה אושר ורווחה (כאן, בעוה”ז) מרחיקה אותנו מכל המקומות העלולים להרוס את חיינו.

גם השבת- לעונג נתנה ולא לצער.

אז מה קרה כאן?

איפה האושר, היכן החיים?

איני יודעת מה התרחש שם, בדרכך. האם היו אלו הבנות לא מדויקות של חיובים הלכתיים או חומרות שהכבידו על לבך. האם היה זה תהליך מהיר בעוד הנפש שלך נזקקה להקשבה ולצעידה טיפין טיפין. האם הייתה שם התרחקות מהאני העצמי שלך ע”י אסורים שאינם קשורים לתכלית ההלכה אך אינם מאפשרים הכרה ומקום למנטליות הבסיסית בה היית רגילה לחיות ואשר הסבה לך הנאה וקשר עם עצמך. אולי קושי בהסתגלות אל הימנעות מהרגלים מסוימים. חשוב מאוד לברר.

מחד, ברור לי שהשבת עצמה לא יכולה לגרום נזק מאידך אני מניחה שמשהו בדרך- באופן של החיבור בינך – אישיותך, הרגלייך, צרכייך, תחביבייך -אל השבת, נעשה, למגינת הלב, באופן לא מתואם שעורר בתוכך תחושת מחנק קשה.

נפגשתי בחיי בבעלי תשובה רבים. מקרוב, מכלי ראשון, מסלול חיי האישי עבר ועובר שם. כל כך הרבה פעמים ראיתי וחוויתי, התכחשות עצמית, קפיצה מהירה לגובה מים מסוכן, שינויי מנטליות קיצוניים ותוצאות מרות והרות גורל..

לפעמים מתרחש תהליך נוסף.

הנפש שלנו בונה לעצמה, לעיתים קרובות, מערכת הרגלים היוצרת מעין הגנה או שכוך של חוויות קשות אותן אינה רוצה לחוות. ישנם אנשים שאוכלים כדי לא לחוש כאב, אחרים מעשנים או קונים בלי סוף. על זאת הדרך. לעיתים- כשנלקח משכך הכאבים- מסיבה זו או אחרת: דיאטה בריאותית, איזון של מצב כלכלי ועוד- הנפש צועקת. הן מקושי ה”גמילה” מהרגל הן מהכאב אותו ההרגל הפסיק לשכך. אולי שמירת השבת והחג כהלכתה תבעה ממך ניתוק מסוג הרגל כזה או דומה לו. כי אז- אין השבת אלא הסרת המסווה ממצוקה אמיתית של הנפש. אין היא כי אם היעדר נטילתו של משכך הכאבים. אבל זהו תהליך טוב כיוון שאינו מותיר לנו מנוס מאשר להתמודד עם העניין האמיתי, ללא הפלסטר המכסה על המוגלהומעמיד בסיכון, בעצם, את חייי הנושא אותו.

איני יודעת- אך מציעה לבדוק שם. לנסות להקשיב פנימה, להבין, לברר.

השם רוצה בחייך. יקרה. בטובתך. בצמיחתך. חוקיו, מעניקי חיים הם. החיבור אליך- חשוב מאין כמותו ובוודאי אמור להיות כרוך ושזור זה בזה.

ובכלל. איני יודעת במדויק מהי הצומת בה את עומדת כרגע. מה למעשה אומרות המילים: “בדרך לפירוק בית” או “כולם קמו עלי, שכנים, רווחה..” אבל רוצה מאוד לדעת שאת לא לבד. האם יש לך סביבה תומכת? האם תוכלי למצוא לך אישיות קרובה, כזו שעשויה, מעבר להבנה והכלה גם לעשות אתך את המסע, יחד, להבין מה קורה בעולמך? לצעוד אתך את הדרך למנוחת נפשך היקרה?

אנא, עשי הכל בכדי למצוא.

אשמח לשמוע ממך,

ואם אוכל לסייע במשהו- אשמח להיות שם בשבילך.

עמך,בתפילה עמוקה,

דקלה

bar.dikla.g@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מחוברת לתורה? מוכנה לחג השבועות?
הנה שבועות מתקרב ואני ניצבת שוב פעם מול עצמי האמיתי שלא מחובר לתורה, לא מחובר ללימוד תורה. אני אישה מאמינה, חרדית, מנסה ככל יכולתי לקיים מצוות קלה כבחמורה. חלקן מתוך יראה, חלקן מתוך הרגל, חלקן מחיבור למצווה, חלקן מחיבור לה’ ועל חלקן גם פחות מצליחה להקפיד. אבל לפני שבועות, כשעם...
איך למנוע התקררות רוחנית באקדמיה?
אני מתחילה שנה הבאה לימודי תואר ושמעתי מסביבי הרבה קולות בנושא. הקול שהכי צף היה כל הנושא של התקררות רוחנית. המורה שלי אמרה שאחותה אמרה שהמקום אליו אני הולכת נותן לגיטמציה להתקררות רוחנית, והאמת, אני רואה בעצמי, אחוזים גדולים של בנות יוצאות הרבה יותר פתוחות. והבנתי שהשאלה היא ” איך...
אני יודע את החומר בישיבה אבל אני לא מאמין בעצמי
אני לומד בישיבה קטנה שיעור ג יש לי עוד מעט מבחנים בישיבות גדולות ואני מרגיש שאני יודע את החומר אל לא מאמין בעצמי יש לי חששות מה יקרא אם אני יטעה בשאלות שישאלו אותי במבחן קבלה או שישראל אותי המשגיח שאלה שאני לא ידע מה לענות לו אני מפחד שאני...
הצלחה בלימוד התורה באמת לא קשורה לכושר האינטלקטואלי?
רציתי לשאול בנוגע לאמירה נפוצה אצל רבותינו שהצלחה בלימוד התורה אינה קשורה ליכולת החשיבה אלא רק לרמת ההשקעה וההתמדה, בפועל ראיתי אנשים יחסית טיפשים ששנים מנסים ללמוד כראוי ובקושי רב מתקדמים, רציתי לשאול באיזה שלב כבר אפשר לראות את מה שדובר בו ושומעים בסיפורים על רבנים שונים? במציאות אני לא...
למה לנשים אין את הזכות להכיר וללמוד את התורה?
יש לי שאלה שמציקה לי בתקופה האחרונה. התחנכתי תמיד לכך שהתורה היא כל החיים שלנו, ובלי לימוד תורה אין קיום לעולם. אבל אם ככה קשה לי מאוד להבין למה לנשים אין את הזכות להכיר וללמוד את התורה? אני מבינה שתפקיד הנשים שונה משל הגברים אבל עדיין, הרי כל כך מדגישים...
אני יודעת שהתורה חשובה אבל נראה לי מוגזם הלימוד כל החיים
יש לי שאלה שבוערת לי כבר מזמן ועכשיו בגלל המלחמה והחוק על הגיוס היא ממש מציקה לי. אני מבינה את הטענה שהתורה מחזיקה את העולם, אמנם קשה לי עדיין עם הטענה הזו כי אני לא לגמרי מבינה איך זה קשור ולמה לימוד של כתבים שנכתבו אי אז ועוסקים בכל מיני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן