אישה יקרה.

יושבת מול המילים שלך ומרגישה את הצער והכאב הגדול שלך.

שומעת את הקושי בנישואים, הניתוק שבינכם. הרצון שלך לחלקת אדמה שתרגישי בה שלווה ובטוחה.

להסתובב בעולם עם מחשבות שאולי בעלך אינו נאמן, זה ממש מטריף את הדעת.

ואת לא מרפה, מאמינה לחיים טובים שמחכים לך ומבקשת עזרה. הולכת לטיפול, פונה לאקשיבה.. זה מלמד על כוחות הנפש שיש בך לעבור תהליך אל הטוב שלך.

תרשי לי רק להיות ולכאוב איתך. לכאוב את המחשבות שלא נותנות לך מנוח. לכאוב את חוסר הביטחון שמרגיש לך עכשיו..

אני שומעת מבין המילים את הכמיהה להרגיש שקטה ובטוחה בחייך.

יקרה, עברת טלטלות לא פשוטות ועדין את מרגישה קושי גדול. שיתפת שאת בטיפול, מקווה מאוד שהוא מיטיב איתך.

אני מקווה שאוכל להאיר נקודות נוספות עד כמה שניתן על גבי הכתב. ואני מזמינה אותך יחד איתי להיכנס מעט פנימה.

מוכנה?

אני רוצה להתחיל עם הפרטים החיצוניים של הסיפור.הייתם בטיפול זוגי, האם הוא היטיב אתכם? כעת כשאת עוברת תהליך פרטני, המטפלת הזוגית לא מסכימה לקבל אתכם לטיפול.. אשתף אותך שזה מעלה בי תהיה. בעייני, כשעוברים תהליך פרטני תוך כדי טיפול זוגי זה רק יכול להיטיב. יש לכך סיבה שמתקבלת על דעתך? אולי כרגע אתם בשלים לעבור תהליך זוגי אחר , יש הרבה אופציות. אם תרצי אשמח לעזור..

מהמעט ששיתפת , אני אעלה כמה נקודות למחשבה. סומכת עליך שתיקחי מה שנכון לך, ומה שלא, תניחי.

הסיפור עם הפלאפון והפחד העכשווי שלך. אומר לי שבקשר בינכם יש חשדנות וחוסר אמון.

את מתחברת?

אינני יודעת האם תמיד הרגשתם כך אחד מול השניה. אבל זה לא ממש רלוונטי. מה שחשוב כעת. זה מה שאת מרגישה כלפיו עכשיו. ועכשיו את מפחדת שהוא לא נאמן לך.

סיפרת שלפני שנה עברת התקפי חרדה, אני מעריכה אותך שאת לוקחת בעלות על החלק הפצוע בתוכך והולכת לטפל בו.

מאמינה שאת מכירה את ההבדל בין פחד לחרדה.

פחד הוא רגש טבעי שהשם טבע בתוכינו . הוא מופיע מול גירוי שנתפס בעיננו כסכנה מידית. ומעורר אותנו לתגובת הגנה עצמית, להילחם/ לברוח/ קיפאון .כשהסכנה נעלמת, נעלם רגש הפחד.

חרדה זה מצב פסיכולוגי שהאדם מרגיש חוסר שקט פיזי ונפשי, הרבה מתח ודאגה מפני משהו רע שעתיד לקרות. זה יכול להיות מחשבות על סכנה ממשית או דמיונית שבלתי ניתנת לשליטה. תחושת חרדה במידה מסוימת היא תוצאה נורמלית של לחץ, אבל ברמות יותר גבוהות שלה היא הופכת למטרידה ומקשה על חיים תקינים.

את נשמעת לי אשה כנה ואמיצה.

אני מזמינה אותך להתבונן במחשבות ש'אולי בעלי עשה מה שאני חושדת בו 'איך אחפש חוקר אמין וזול' ועוד מה שעובר בראשך, ובכנות לשאול את עצמך האם אלו פחדים שיש להם בסיס יציב במציאות או שזה הפך להיות חרדתי..

תוכלי לזהות גם לפי התגובות של הגוף. האם יש בך תגובות פזיולוגיות (או חלק) כמו אלו שמופיעות בהפרעות חרדה.

בהחלט יתכן שיש בסיס לפחדים שבך. החוסר אמון והחשדנות שחוויתם זה מול זו מהווים קרקע לכל מה שעולה בך כעת. אבל אני ממליצה לך לוותר על סימני הקריאה ולשים יותר סימני שאלה על מחשבותיך כלפיו .

בעלך חוזר מאוחר ולא זמין אליך, זה מוזר וגם מעצבן.

אולי זו הדרך שלו לבטא את הכאב והכעס שלו מהמצב ולא בהכרח מספר על מעילה באמון שלו?

אתם לא נמצאים הרבה יחד, כמה הרבה כאב מקופל במילים האלו. אולי הדרך התמודדות שלו היא לברוח ולהעלם ?

אין לי שום ידיעה ברורה וגם לך אין. אני רק מציעה בשלב הראשון להסתכל על כל המחשבות האלו כאל פחדים שאולי עברו לתחום החרדה ולהתייחס אליהן כאל אפשרות ולא כאל מציאות קימת.

כעת יקרה, בואי נסתכל על הפחד שלך ובואי נסתכל אל תוך ליבך פנימה.

מה קרה לך, יקרה.? למה את כל כך מבוהלת? ממה את כל כך מפחדת? איך הגעת למקום הזה של הפחד והחשדנות? יקרה, את נשמעת כאובה כל כך. מפחדת שבעלך מועל בך מאחורי גבך. חושבת על גירושין.אבל מפחדת מאוד להיות בודדה.

בואי, תהיי ביחד עם עצמך. אל תשאירי אותך כעת בודדה .

ממתי את מרגישה מבוהלת? איך נזרקת לשם?

בואי נחפש יחד אי של שקט ובטחון בתוכך.

בליבך היקר עמוק פנימה יש אור ושלווה . מסכימה שנצא יחד לחיפוש כדי שנמצא אותך, את מי שהיית לפני הסערה הגדולה,?

קודם כל, אני רוצה לאמר לך משהו קטן. את יודעת, היכן שהרגלים של האדם נמצאות, שם הוא בוחר להיות. גם אם לא מבחירה מלאה. חלק בתוכו בחר להיות היכן שהוא . בעלך חוזר כל ערב הביתה, אם היה ברור לו שהוא לא רוצה אותך, הוא לא היה חוזר. עצם זה שהוא בבית כל לילה מחדש, אומר שיש בו חלקים שמאמינים ורוצים אותך. זה אומר שגם בו יש תקווה ורצון שיקרה משהו טוב בינכם.

איפה הלב שלך, יקרה? מה הוא רוצה?

את מפחדת ומבוהלת שמא בעלך בוגד בך. מסכימה לתת לפחד הזה מקום. הרבה מאוד מקום. להגדיל אותו ולתת לו למלא את כל החלל שבתוכך..

אני מציעה לך לעשות תרגיל מול הפחד שיכול להועיל.

בואו יחד- את והפחד ותחליפו תפקידים. לזמן קצר את תהיי זו שמנהלת אותו. איך? אני מציעה לך לפנות זמן ולקבוע 'דייט' עם הפחד. כשאת מזמינה אותו ונותנת לו מקום של כבוד הוא פחות ירגיש צורך להפחיד אותך.

.

שבי במקום שאת מרגישה נינוחות. שימי מולך כיסא ודמייני ששם יושב הפחד.

איך הוא נראה? מה המרקם שלו?

ממתי את מכירה אותו? איפה הוא ממוקם בגוף שלך?

מי שם אותו אצלך? מה התפקיד שלו?

נסי לדבר איתו. שאלי אותו מה יש לו לאמר לך. ממה הוא מפחד .תרשי לו לספר לך את התסריטים הכי הזויים ומפחידים שלו.

אם בא לך לאמר לו דבר מה, תאמרי ותקשיבי לו חזרה.

אם מתאים לך ללכת עוד צעד קדימה, תסתכלי עליו, דמייני שיוצא צינור מליבך אליו ודרכו את מעבירה לו גלים של אהבה..

תביני יקרה.מאחורי המחשבות והבהלה יש פחד עמוק שאותו אנחנו רוצים לגלות. מה הפחד שנמצא מאחורי כל הפחדים?

מה את מפחדת לאבד? מפחדת להיות נטושה? לאבד קרקע ויציבות?

מאחורי הפחד הכי עמוק שלנו יש תשוקה גדולה למלא חלל עמוק וחסר שבתוכינו.

מה הכי חסר לך שאת משתוקקת למלא? אולי מאחורי הפחד שלך מסתתר החסר?

המקום שהכי פצוע בתוכינו, ממנו אנחנו הכי מפחדים. הפצע יוצר חסר עמוק ותמיד נשתוקק למלא את החסר הזה. הפרדוקס הגדול, שהדבר שאנחנו הכי מפחדים ממנו , אותו נביא על עצמינו.

אתן לך דוגמא: אדם שחווה נטישה עמוקה בשנותיו הקדומות יפחד כל הזמן שינטשו אותו. החסר העמוק מוליד בו את הרצון והתשוקה לאהבה, חיבור ושייכות. הפרדוקס הוא: מרוב הפחד הגדול שהוא יחווה שוב נטישה, הוא נוטש אחרים מלכתחילה כדי שלא ינטשו אותו ושלא ירגיש שוב את הכאב העמוק.

אני מזמינה אותך יקרה, להקשיב ללב שלך ולשמוע .את הכאב שמאחורי הפחד. להסכים להרגיש את החסר שמאחורי הכאב. ולהקשיב מה הלב שלך רוצה מאחורי החסר. למה הוא משתוקק. רק להקשיב לו ולהסכים להרגיש.

תגידי לו מילים טובות , מילים מנחמות. תבטיחי לו שאת לא נוטשת אותו לעולם. שתשתדלי להקשיב לו , לשמוע אותו ולמה הוא זקוק, גם אם אין ביכולתך לממש זאת.

תגידי לו שאת תהיי נאמנה לו ותדאגי שהוא ירגיש יציב ובטוח.

אולי זה נשמע מוזר להבטיח ללב שלנו ולדבר איתו כאלו מילים. אבל תדעי לך. שאני מאמינה שהרבה מהכאבים שלנו מתהווים בגלל המרחק שלנו מהלב. והלב מחכה לנו וכל עוד נאכיל אותו בדיבורים שמגיעים מהשכל, הוא לא ינוח ולא ישקוט. רפואה מגיעה ללב רק כשמדברים איתו בשפה שלו, שפת הלב.

עכשיו יקרה, אם יש בלבך מעט אור ותקווה. אני מציעה לך להתבונן עם עצמך ולחשוב מה הדברים שחשובים לך בנישואים ומה מבחינתך זה קו אדום.

מזמינה אותך לאמר לעצמך שוב ושוב את האמירות הללו עד שתרגישי שהגבולות הללו ברורים לך.

מזמינה אותך לזכור שבעלך גם מרגיש כאב בתחושת הבדידות בתוך נישואים ושיש בו חלקים שמחכים לריפוי וזוגיות טובה איתך.

כעת אני מציעה לבוא בשקיפות, באסרטיביות יחד עם רוך וכבוד ולשתף את בעלך בחששותייך ובגבולות שלא עבירים בנישואים. כעת יכול לקרות שתי אפשרויות:

*בעלך מתגמגם ומובך עד שמובן שאכן הוא עשה מה שאת חושדת בו

* בעלך מפריך את מחשבותיך ואולי גם מסביר את סיבת איחוריו..

אם האפשרות הראשונה קימת, אזי תצטרכי ליווי טוב כדי לעבד את החוויה ולחשוב מה נכון עבורך הלאה. אם האפשרות השניה נכונה, תוכלו לפתוח שיחה ממקום אמיתי וכנה ואולי להסכים יחד ללכת לטיפול שיועיל לכם בנקודת זמן הנוכחית.

על כל פנים, היות ושתינו לא יודעות מה התשובה הנכונה, הייתי מציעה לך להרפות מהבלשות. גם בגלל הצד הטכני הלא נעים וגם הרצון לשמור על הלב היקר שלך מכאב שווא.

שיחה ממוקדת ובטוחה יכולה להיות הרבה יותר מועילה.

יודעת שזה לא קל לעבור מסע ותהליך פנימי, אבל יש בך כח ואת לא מרפה מלרצות את הטוב.

את יכולה לו ועוד תרגישי אותו ממלא את כל כולך.

מתפללת איתך לטוב.

אני כאן אם תרצי, בשבילך

אילהayala767@gmail,com