ידידי היקר,

שלום וברכה

אני שמח על שפנית אלינו

בעיקר בגלל שחשוב לי לשקף לך מספר עובדות חשובות שלולי היית פונה אלינו, ככל הנראה לא היית מודע להן..

אני מגיב לך בקצרה מאחר ואני מעוניין לתת לך מספר תובנות ו’שיעורי בית’ אותן הייתי שמח שתבצע ולאחר מכן אנא, חזור אלינו שוב.

שנתחיל?

ובכן: צמד המילים “הייתי איש חינוך” או המשפט:” בעברי הייתי איש חינוך” לחלוטין לא מובן לי . כיצד ניתן להיות איש חינוך בלשון עבר? איש חינוך הינו איש חינוך בכל רמ”ח אבריו. אדם שמהותו חינוך נשאר איש חינוך.

יתכן ועברת מספר תחנות בחיים שמנעו ממך להתקדם ברמה ובמהירות שרצית, יתכן ועצרת במהלך חייך מלהתקדם בתחום, יתכן שמשהו תקע אותך בתוך שגרת חייך,

אולם איש חינוך היית וככל והנראה עד נשימתך האחרונה גם תישאר.

אני סבור כי משהו קרה לך שבגינו אתה מרגיש מרוחק מהחברה. האם גם החברה הקרובה אליך חושבת כך? תמהני..

אני גם בספק גדול האם אין מי שירצה לשמוע ממך אם תיתן ( ואף נותן) את קולך וליבך.

אני גם שואל את עצמי היכן הם אותם אנשים להם עזרת בעבר? האם הם יזכרו אותך לטוב ככל ויפגשו אותך? האם לא כדאי לשאול לשלומם ולהתרפק על עבר?

אני תמה מדוע אתה חושב שנגזרה עליך גזירה?

אני גם תמה יחד אתך מדוע יש צורך לחפש לתת עזרה בקבוצות אנונימיות? יש לך כל כך הרבה מה לתת, מדוע לא לתת לכל. וכל דיכפין יתי ויכול?

שים לב שאני ממשיך לשאול בדיוק את שאלותיך אך ממקום בטוח יותר. מאמין יותר ביכולותיך.

אני מבקש ממך, אנא, שב עם עצמך, תתרכז בעצמך למשך מספר דקות ונסה שלא לחשוב על שום דבר.

מה שיקרה לך הוא שהמחשבות ידרשו את שלהם ויכנסו לראשך בכוח. כי אין כזה דבר לא לחשוב על שום דבר…

ככל הנראה, למחשבות שיכנסו אז לראשך יהיו כוונות רעות, הם ישדרו לך חולשה, עצב, ייאוש ואפילו כעס.

תן למחשבות הללו את המקום שלהם. תן להם להיכנס אל ראשך, אין לך כל דרך להשפיע על מידת הנוכחות שלהם בתוכך. אלא שהפעם, תוסיף לך בראש את המשפטים הבאים:

יש לי מחשבה בראש שאינני איש חינוך

אני חושב שאין לי מה לתת לשני

המחשבה שעוטפת אותי היא שאנשים כבר לא מקבלים ממני יותר.

שים לב שברגע שאתה מוסיף את המשפטים המקדימים לרגשות שיעלו ועולים בך, התחושות העמומות שאתה חווה , ימהלו בטוב.

במקום לשכנע את עצמך במחשבות השליליות שמקטינות אותך, תנרמל אותן. תכיל אותן. תקבל את העובדה שזוהי מטרתן של המחשבות המזיקות והמחלישות. להזיק ולהחליש.

אבל אתה לא חלש. אתה איש חינוך, שברגעים אלו ,בהם אתה קורא שורות אלו, מסתובבים סביבנו אנשים רבים כל כך בהם תמכת ולהם עזרת ואותם חינכת.

עובדה זו אינה ניתנת לשלילה.. וביננו, אתה יודע את זה.

אולם המחשבות, כמו כל מחשבות, מתפזרות וכובשות כל חלק חשוף.

ככל ותדע לקבל בחמלה מחשבות אלו, תדע להציף בסימני שאלה כל מחשבה שכזו.

יקל עליך, לדעתי לשאול את עצמך שאלות כמו:

האם אינני איש חינוך יותר?

האם אינני יכול להמשיך להשפיע במצבי?

האם עשיית הטוב שלי בעבר לא קיימת יותר?

שים לב היטב לכך שככל ותשאל את עצמך שאלות אלו ממקום חזק יותר תדע לענות עליהם בעוצמה ובעצמך.

אני מאמין שהקב”ה חנן אותך בכוחות רבים.אינני יודע מה חווית בזמנים עברו ומה מצבך כעת מבחינה משפחתית ורוחנית, אבל דע לך שיש לך מקום של כבוד אצל הקב”ה.

מה דעתך לכתוב על רגשות אלו? אולי בסוף תוכל להוציא קונטרס על התמודדות במצבי משבר. הרי אינו דומה מי שכותב כזקן ובקיא בנושאי התמודדות לבין מי שגם חווה התמודדות במיטבה.

מה דעתך לנסות למצוא מישהו בסביבתך ובו לתמוך או עמו ללמוד? הרי המידע אותו תעביר כפועל יוצא מהזכות שלך להיות איש חינוך, ידו הארוכה של הקב”ה אל אותו אדם תוכל להציף אותך בטוב גם אם מדובר באדם בודד ולא בקבוצה…

אני מאמין שאם לא היית כלי מלא בידע, רגש ורוחניות, לא היית חווה עצב כה גדול בכך שלדבריך אינך משפיע יותר.

אני מאמין בך ובכוחותיך גם מבלי להכירך ומזמין אותך להמשיך איתי בקשר מיטיב. נמשיך בכתיבה וככל ותרגיש בנוח, נוכל אף לשוחח.

בכל אופן, בגלל קוצר הזמן שלפני חג החירות, אני מדגיש בתשובתי יותר עשייה בידיך לבצע ולהרגיש טוב ומשוחרר יותר ופחות תיאוריה ומלל. אשמח אם במקביל לעשייתך, תכתוב לי יותר עליך ועל מעשיך כיום. אינני רב או פוסק הלכה ,אולם אני מרשה לעצמי להצהיר בפניך כי ככל ותרצה להמשיך את הקשר באמצעות כתיבה, אגיב לך גם בימי חול המועד

אני מסיים כעין פתיחה.

אני מאמין בך ובכוחותיך ובטוח שאתה חווה משהו כיום שלא מאפשר לך שחרור .הטכניקה עליה המלצתי בתחילת דבריי תוכל להיטיב עמך.

אני מאחל לך בהצלחה גדולה

ומקווה שתסכים לשמור עימי על קשר

(כתובת המייל שלי yisraelav@gmail.com)

בהצלחה בס”ד

ישראל א.