The Butterfly Button
חוסר כוח חוסר ביטחון וחוסר איזון

שאלה מקטגוריה:

אני בת 28 נשואה ואמא. לאחרונה אני מרגישה במצב מאוד לא טוב – אין לי כוח לכלום, קשה לי להיות נחמדה ואני מרגישה רגישה ופגיעה יותר מתמיד. מבחינה פיזית אני מרגישה לא מאוזנת,. בעבודה אני מרגישה חסרת ביטחון ופגיעה. יש לי ילד קטן ואני עובדת במשרה מלאה. האם זה נורמלי? מה אפשר לעשות במצב כזה?

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה,

את מתארת מצב שמרגיש לך עגום ואולי אפילו מדכדך – אין לך כח לכלום, אל לא רגועה, קשה לך להיות נחמדה. את רגישה ופגיעה יותר.

מבחינה פיזית – את מרגישה לא מווסתת, חם לך ולא נעים לך.

בעבודה – את שוב פגיעה יותר ומרגישה חסרת ביטחון.

נסכם בשלוש מילים ״לא כייף לך״.

זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע. מצב "לא כייף" מעיד על חוסר הרמוניה פנימית, על מתחים וקונפליקטים שלא מוצאים איזון. יש קול בתוכך שמבקש סדר. מבקש לחזור למצב מאוזן והרמוני. וזה בסדר! סימן לכך שהמערכת שלך עובדת ויודעת לקרוא אותך לסדר כשצריך.

קיבלת קריאה. קול בתוכך שקורא לך למצוא מחדש את האיזון.

כדי להבין איך להגיע לאיזון-להרמוניה בואי נבין קודם מהי הרמוניה בהקשר שלך – של אישה שהיא גם אמא לילד מתוק, גם רעיה, וגם עובדת מסורה.

התנועה של האישה היא עגולה-מחזורית, בשונה מגבר שהתנועה שלו היא לינארית-קווית. התנועה העגולה הזו מתאפיינת במקצבים שונים ודינמיים. פעם אנחנו בתנועה של הסתגרות ופעם בתנועה שהיא יותר מוחצנת.

כל מהותנו כנשים טמונה בתנועה הדינמית והעדינה בין עולמות פנימיים וחיצוניים. אנחנו נעות בין שני מרחבים: המרחב הביתי האינטימי שבו אנו מטפחות, מגדלות ומטפלות, לבין המרחב החיצוני שבו אנו פורשות כנפיים, יוצרות, מגשימות ומשפיעות.

זהו ריקוד מורכב של איזון והקשבה. הוא דורש רגישות פנימית עמוקה – להבין מתי עלינו להתכנס פנימה ומתי לצאת החוצה. כשאנו מאבדות את ההרמוניה הזו, נוצרת תחושה של חוסר נוחות, של "לא טוב", של התנגשות פנימית.

המפתח הוא ההקשבה. הקשבה למקצב הפנימי, לצרכים האמיתיים, לגבולות ולרצונות העמוקים ביותר. זהו ריקוד עדין של מודעות עצמית ואותנטיות.

הריקוד הזה בין פנים לחוץ הוא לא רק פיזי, אלא גם נפשי ורגשי. הוא דורש גמישות, חמלה עצמית ויכולת להתאים את עצמך למה שנכון לך ברגע הזה, גם אם זה אומר להאט, לעצור, או לשנות כיוון.

נראה שמשהו בתוכך אינו מרגיש בנוח עם המציאות הנוכחית. התחושות שלך – חוסר נעימות, חוסר סיפוק, תחושה של "לא בסדר" – מעידות על הפרה של ההרמוניה הפנימית שלך.

אולי הנפש שלך קראה לך להתכנס קצת ולא היית קשובה מספיק?

אולי משהו בך קרה לך קצת להרפות ולחזור פנימה ולא שמעת את זה?

אולי האינטנסיביות בחוץ לא מתאימה עכשיו למצב הנפשי שלך?

אולי הריקוד שלך צריך להיות עכשיו פחות סוער?

אני לא יודעת את התשובה. את תדעי אותה טוב ממני. אני רק יכולה להציע לך לבדוק מחדש את הריקוד שלך. להציע לך לייצר התאמות. קצת להרפות. קצת להתכנס פנימה על כוס קפה ועוגיה טובה. הבית המטאפורי שלך קורא לך – תסרבי לו?

תרפי. תתפנקי קצת. תתכרבלי. תני יותר מקום לחוויות מרגיעות. לחוויות עם מקצב נעים יותר. תשקיעי בספר טוב. שיחה טובה עם הבעל. יציאה כייפית עם חברה. תשקיעי בבית הפנימי שלך ותרפי קצת בחוץ. תחזירי לעצמך את ההרמוניה – את השלווה.

כשתרגישי מחוזקת יותר, תוכלי לחשוב לארגן מחדש את הריקוד שלך. ליצור תנועה חדשה ומותאמת לסיטואציה שתשלב באופן הנכון בין הפנים לחוץ.

משהו קטן לסיום כדי לאפשר לך למדוד את מצב הדכדוך שלך – כל עוד המצב רוח האפרורי הזה לא מונע ממך לבצע פעולות הכרחיות כמו גידול הילד או לדאוג לעצמך לאוכל, אז מדובר במצב שהוא בסדר.

בכל מקרה, תמיד כדאי לך לעטוף את עצמך בסביבה תומכת ואם יש משהו שנראה לך יכול לעזור לך – למה למנוע את זה מעצמך?

מאחלת לך שתצלחי לרקוד את הריקוד הנכון, בקצב הנכון. את יכולה ומגיע לך להיות שמחה.

בהצלחה,

דבורה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
מה זה אומר לחיות את החיים??
אני לא רוצה להעביר את החיים, לא רוצה לתת להם להתנהל ולעבור. אני רוצה לחיות ולנצל אותם. אבל מה זה אומר? איך עושים את זה? איך בוחרים לחיות ולשמוח? שמחה בהכרח קשורה לחיים?? מחובר לי בראש שהנאה וכיף ושמחה זה סימן לחיים, זה נכון? אני עברתי פגיעה מינית קשה בתור...
בעלי מאשים אותי כל פעם מחדש
בעלי כשנהיה חולה לא מפסיק להתלונן הוא מתהלך בבית בפרצוף כבוי וכל הזמן מתלונן מיואש ומדוכא, זה משפיע עליי ועל הילדים. כשהוא חולה מרגיש לי שהוא רוצה שכל העולם יעבור לדום. וכל תשומת לב שהוא מקבל לא מספיקה לו והוא כועס על כולם שלא מתייחסים אליו ובעיקר עליי. אני אמא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן