שלום יקרה,

את שואלת שאלות טובות, ולצערי את לא לבד. הקידמה לימדה את האנושות לבנות רבי קומות וגורדי שחקים, אבל המשימה לבנות את האישיות על בסיס מוצק של דימוי עצמי חיובי, כנראה גדולה יותר.

בואי נציץ רגע למציאות דמיונית שבה דברים קורים בדיוק כפי שצריך לקרות. איך אדם בוגר מקבל ביטחון עצמי? מאיפה הוא קולט וסופג דימוי עצמי חיובי?

התשובה הפשוטה היא: מהסביבה הקרובה. תינוק שנולד ומתקבל בזרועות פתוחות על ידי המשפחה קולט היישר לתת המודע שלו: אני רצוי כאן, ומוחו הקטנטן שעדיין לא יודע להבין מילה אחת אומר לעצמו: כנראה שאני יצור חיובי, עובדה שכולם כל כך שמחים שהגחתי לעולם! זו מסקנה פסיכולוגית מאוד מפותחת, ויש לא מעט מבוגרים שמוכנים לשפוך ים של כסף אצל פסיכולוג כדי שישתול במוחם את התובנה העמוקה הזו של תינוק בן יום. חז”ל אמרו שתינוק דומה למלך, והאימהות אומרות שתינוק הוא נסיך. כך או כך, כל תינוק עובר שטיפת מוח שמחדירה לתודעה שלו את הרעיון שעצם קיומו בעולם מאוד מרגש ומשמח את כולם, ואם הוא אפילו מוציא שן או מוחא כפיים – על אחת כמה וכמה. זה השיעור הראשון בביטחון עצמי.

בשיעורים הבאים הוא ילמד שלא כולם יאהבו אותו ולא תמיד יאהבו אותו, אבל עדיין תמיד תהיה סבתא או דודה שתתפעל מהתעלולים שלו. כל חיזוק כזה, כל שבח מאבא ומילה טובה מאמא יצטרפו לחיזוקים חיצוניים שמחלחלים פנימה. ואז מגיע המבחן: מי גאון של אמא? והתינוק יודע שהוא הגאון והיפה והמוצלח של העולם, כי אמרו לו את זה מספיק פעמים.

לאט לאט הוא יפנים את החיזוקים מהסביבה והצורך שלו בהם יפחת. בשלב הזה הוא יוכל לחטוף גערות מדי פעם, אבל תמיד בתת מודע הוא יזכור את חווית הערך הבסיסית שצרובה עמוק בתת המודע שלו. אדם כזה חווה דימוי פנימי חיובי ובטוח, ולא תלוי בהערכת הסביבה. הוא לא חושש מתגובות שליליות ומחלישות מבחוץ, כי מולן יש לו גרעין פנימי חזק. הוא מסוגל לקבל ביקורת ולהודות בטעות, כי מבין שזו נפילה חד פעמית אבל מהותו חיובית.

כמה אנשים כאלה את מכירה?

כנראה שלא רבים זוכים לכך. אצל הרבה מאיתנו התחושה הבסיסית שאנחנו רצויים וטובים נסדקת על ידי ביקורת חיצונית. אחרי ששמענו מספיק פעמים שאנחנו לא מספיק טובים, אנחנו מתחילים להאמין לזה ובסופו של דבר אפילו עוברים לשיטת “עשה זאת בעצמך”. כמה פעמים אנחנו אומרות לעצמנו: טיפשה! למה עשית כך וכך, או לא עשית כך וכך? ואפילו: איזה דימוי עצמי עלוב יש לך… רק את צריכה חיזוקים מהסביבה.

מה קרה לנו? איך נפלנו?

נדמה לי שעוד לא נולד התינוק שיש לו בעיה של דימוי עצמי, ולא רק משום שהוא לא יודע לדבר. הבעיות מתחילות כשהתינוק גדל והוא לא מקבל מספיק חיזוקים מהסביבה (האם קיבלת?) או שהוא מקבל הרבה ביקורת מהסביבה (קיבלת?). זה מחליש את הביטחון שלו בעצמו. ואז הוא פונה לסביבה כדי לקבל אישור אבל במקום זה הוא מקבל עוד מסר מחליש (קרה לך?).

את כותבת ש”מה שאדם חושב על עצמו זה מה שהוא נחשב בעיני הסביבה”, ואני מנסה להפוך את התמונה. באופן טבעי אדם מקבל מסרים על עצמו מהסביבה, וזה בסדר גמור בתור התחלה. כמובן שבהמשך אנחנו לא נשארים תלויים במסרים מהסביבה, ולומדים לחזק את עצמנו מבפנים. אבל מי שבאיזשהו שלב של הבניה שלו נתקע ולא קיבל מספיק תמיכה (זה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב הוא קיבל ממש ערעור והרס של הדימוי העצמי) יצטרך להיות ההורה המבוגר שיטפח את הילד שבתוכו, אבל יתכן כדי לעשות את זה הוא יצטרך עזרה זמנית מבחוץ. כדי לבנות מחדש הסתכלות חיובית על עצמך תנסי לאסוף משובים קטנים מהסביבה. פרויקט שעשית והצלחת, קשר נחמד שבנית, עוגה טובה שאפית – אלה עדויות מהסביבה ליכולת שלך. יש מישהו בעולם שחושב שאת טובה? דברי איתו, תרשי למילים הטובות לחדור אלייך עד שתאמיני בהן, ואז יגיע השלב הבא, ואת תתחילי לומר אותן לעצמך.

אם את רוצה להתחיל לערוך רשימה של דברים טובים על עצמך, אני אשמח “לתרום” לך את השורה הראשונה:

“בא לי להיות אני” – כך כתבת, וזה אומר שאת אדם עם שאיפה לחיבור פנימי, כנות ואמת.

עוד שורה: “אני רוצה להיות בחורה אהובה” – כך כתבת, וזה אומר שאת בחורה נורמלית ותקינה. בימינו זה לגמרי לא מובן מאליו.

לסיכום, אני מציעה לך להתחיל תהליך של “שטיפת מוח חיובית”. פשוט להציף את עצמך בחיזוקים מבחוץ ומבפנים. יש היום שפע של חומר קריאה וסדנאות בנושא, אם תרצי המלצות לדברים ספציפיים אשמח לתת לך. המשותף לכולם הוא שזה תהליך של הכרת הטוב. לא הכרת הטוב במובן הרגיל של אמירת תודה למישהו שעזר לנו, אלא הכרה בטוב הפנימי שקיים בנו.

כדי להגביר את הכרת הטוב תוכלי לנסות את התרגילים האלה:

• בכל יום את תאמרי לעצמך 3 דברים טובים שעשית היום.

• תתחילי לרשום יומן אישי של הכרת הטוב, ובכל יום תרשמי מתי פגשת את הטוב שבך באותו יום.

• תתלי על המראה בחדרך מילים טובות, כל מי שיסתכל במראה מוזמן לקחת את זה אישית.

• תקני לעצמך פריט קטן כמתנה שמסמלת את ההערכה שלך לעצמך כאדם בתהליך שינוי.

• כשמישהו אומר לך מילה טובה תפתחי אנטנות. תקשיבי, תגידי תודה בחיוך ותפנימי.

אלה טריקים קטנים, העיקרון שמאחוריהם הוא לבנות הערכה עצמית על בסיס חיבור לכוח הטוב האמיתי שטמון בך. בעיניי זו מודעות עצמית, וגם אהבת ה’.

אהבת ה’? מה הקשר?

תחשבי על זה רגע. הקב”ה ברא אותך ונתן בך חלק אלוקי, הוא שוכן בקרבך ונשמתך קשורה אליו. יש לו בת יחידה ואהובה, שהוא דואג לה בכל רגע נתון, וזו את. מה נראה לך? האם הוא מעדיף אותך שפופת גו, חלושה, מישהי שמזלזלת ומבקרת את עצמה? או שאולי הוא מעדיף לראות אותך עם חיוך ענק בלב? אז נכון שעדיין יש בתוכך ילדה קטנה שזקוקה לחיזוקים ולתמיכה. מי יתן לה את זה אם לא את?

מאחלת לך שתראי את כל הטוב שנמצא בך,

ברוריה