The Butterfly Button
חוסן משפחתי בזמן משבר

שאלה מקטגוריה:

שלום
אמי נמצאת בדיכאון קשה
כבר שנתיים שלמות אשר מתוכן היו עליות ומורדות.
הרופאים נתנו לה את כל סוגי הכדורים האפשריים כמו כן היא עברה טיפולים בבית חולים ואף טיפולים אלטרנטיבים.
אפשר לומר שאין כמעט סוג טיפול שלא ניסינו על מנת לעזור לה.
והמצב פשוט לא משתנה אלא ניהיה יותר ויותר גרוע.
אני מסתכלת מהצד על המשפחה וכואב לי הלב!!
עליה כמובן אמי היקרה לראות אותה במצב כזה קשה כאשר היא רוב היום בוכה. ואבא שלי שכבר לא יודע מה לעשות לאחר שניסה הכל ואני מפחדת שגם הוא ישבר בסוף.
אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות!!
אין דבר שלא ניסינו החל מתרופות וממשיך בטיפולים מכל הסוגים וכלה בברכות ותפילות של רבנים וכמובן שלנו..
זה מרגיש כמו צרה שנפלה על משפחתי וממאנת לעזוב.
בבקשה האם ישנה דרך לעזור?
מדובר בהצלת משפחה שלמה!!!
מיואשת אך מנסה להרים את הראש כל יום מחדש בשביל להיות חזקה למשפחה.

תשובה:

שבוע טוב,

אני מתנצל על האיחור במתן התשובה. צוק העיתים ושאריות העומס מהחגים משפיעים על כולנו, ואני מקווה שתסלחי לי.

אכן את מתארת תמונה קודרת ולכאורה מייאשת. עשיתם והשתדלתם ומזור אין. באמת לא קל לקרוא את הדברים, אך עם זאת, זה מדהים ומחזק שזה כך. אני מכיר משפחות רבות שאינן עושות כמעט דבר במצבים דומים. הן מרימות ידיים ודי נעלמות כאשר משפחתם עוברת טלטלה כה קשה. כנראה שמשפחתכם עשויה מחומר איכותי יותר, עמיד יותר למצוקות העיתים, ותבורכו על שאתם משתדלים להשתמש באותו חומר. זה אף פעם לא מובן מאליו.

אך צריך גם לדעת כיצד להשתמש בחומר הזה שנקרא לו כאן “חוסן משפחתי”. צריך לדעת מה המינון ובאיזו תדירות משתמשים בו. שימוש לא נכון עשוי לבזבז אנרגיות ולהותיר את המערכת המשפחתית כולה מותשת, מבוישת וחסרת אונים. האם זו מחובתכם להשתמש בו תמיד? האם מחובתכם להמשיך לתור אחרי תרופה גם לאחר שניסיתם הכל? אני ממש לא בטוח. האם אין מקום לחשוב שהדיכאון של אמכם גובר ככל שהיא רואה שאתם מנסים ומנסים ולא עולה בידכם? לפעמים צריך לדעת להרפות. לא לוותר. להרפות. ללכת אל צדי הבמה ולשאוף אוויר טרי. לא להתבונן בבמה בשעת ההרפיה, כי ככה זו לא הרפיה. פשוט לנסות להשתחרר מהעול הזה שנקרא “לטפל”. הטיפול איננו כולל בהכרח רק טיפול מעשי בבחינת “קום ועשה”. הוא כולל גם טיפול ע”י אי-עשייה, בבחינת שב ואל תעשה עדיף. החוסן המשפחתי שלכם יקבל משנה תוקף כאשר תתכנסו כל האחים ותאמרו לעצמכם שלא הכל בידכם, וכי ניסיתם וניסתם ולעת עתה אין תוצאות, אז בואו נירגע, ננסה להרפות, ונקווה שההתחזקות שלנו שתבוא ממהלך שכזה, תשפיע על אימא ועל הלך הרוח בבית ובמשפחה כולה.  

התנהגות שכזאת לא תתקבל בעיניהם של ההורים כהודאה שלכם בכישלון. הם לא יחושו שוויתרתם עליהם ועל הניסיונות למצוא מזור. אך זאת התנאי שתהיו כל הזמן ברקע. במסביב. אל תעלמו לגמרי. תפנו את מרצכם לחלקים אחרים: לניקיון ולסדר, לקניות ובישולים, לספר להורים מה כן טוב ומה היו “החוכמות” האחרונות של הנכדים שלהם. תאווררו קצת את המצב שנוצר שכל המשפחה מרוכזת אך ורק במחלה. זה לא טוב לכם וזה בוודאי לא טוב לאמכם. בגישת “המשפחה כמערכת” אותה קידם סלבדור מינושין לפני כארבעים שנה תמיד היה הרצון להסיט את מרכז הכובד מהפציינט המזוהה, לאמור בענייננו, אם תחזקו למשל את אביכם, תאווררו אותו ותסייעו בעדו להחליף את עיסוקו האינטנסיבי במחלתה של אשתו בעיסוקים אחרים, אזי ייטב לפציינט המזוהה (האם) בעצמו כי גלגלי השיניים האחרים במשפחה יהיו כביכול ‘משומנים’ יותר ושלווים יותר.

מקווה שסייעתי

אשמח להמשיך לעמוד בקשר דרך המייל

נתי

nati@mosesnet.net

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
ראש השנה עבר נורא אז מה יהיה עם יום כיפור?
קשה לי ממש המחשבה שיום כיפור הולך להגיע. ראש השנה עבר עלי גרוע. נרדמתי ולא התעוררתי לתפילה לא הספקתי להתארגן ,הרגשתי כל החג תחושה של הפוך מחג..המשפחה שלי לא תורנית מה שהביא שלא היתה פה אוירה מתאימה בכלל ליום הדין.. ואני מדברת בעדינות.. בכללי אני מרגישה גרוע עם עצמי, שומעת...
כשנדמה שאי אפשר ליפול יותר אלוקים מוכיח לי אחרת
מאז שהייתי ילד עברתי ייסורים לא שגרתיים אני בן 26 ומרגיש בן 70 ממש צרה רודפת חברתה ולא אני לא מפונק ולא מדבר על כסף או דברים שמעסיקים בני נוער אני מדבר על דברים קשים שהמעט שכן ידעו מה אני עובר פשוט היו בהלם שדברים כאלה קורים. עם זאת אני...
בלגן בחיים - בבית בחברה ובלב...
אני בת 18 וחצי הכל התחיל לפני לפני שנה וחצי כשאחותי שאיתי בחדר התחילה לסור מהדרך . הרגשתי שאם אני רוצה לשמור על עצמי אני צריכה לצאת מהחדר אז עברתי לישון בסלון כי לא היה לי חדר אחר ואחותי הגדולה (אחרת)לא הסכימה שאעבור להיות איתה בחדר וכמובן שזה היה ממש...
איך נגמלים מההתמכרות לעישון?
לפני תקופה הפסקתי לעשן סיגריות וקנאביס שהייתי מכור אליהם ממש בעקבות לחצים גדולים שהיו לי בחיים וכעת ברוך ה התאזן מצבי יחסית למרות שעדיין יש חודשים שאני מתקשה אבל יותר טוב ממה שהיה ואני כעת מוצא את עצבי עם לחצים וחרדות בצורה שמעולם לא היה לי ואולי זה משהו שתמיד...
מתוסכל מכל מה שלא השגתי עד עכשיו בחיים שלי
אני מתוסכל מההשגים שלי אני כבר בן 50 ותמיד דמיינתי שבגיל הזה אהיה לאחר השגים מרשימים, אך עתה אני מוצא את עצמי בפני שוקת שבורה אני לא יודע ש”ס, אין לי משרה שהייתי מעניין בה, כסף אין לי ב”ה יש לי משפחה וילדים ועל כך אני מאושר ומודה לה’ מאד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן