שלום וברכה

 הערכתי נתונה לך על דאגתך הכנה לשלומו של חבר קרוב.

באופן פשוט ניתן לחלק את העניין לשני מישורים.

האחד, הוא הדאגה לשלומו המיידי של החבר והצורך לדאוג לכך שאינו נמצא במצב מסוכן או מזיק לעצמו או לאחרים. היות ואין לך מידע על מה בדיוק קורה איתו, ומתוך כך אתה חושש לשלומו, חשוב שתנקוט צעד אשר יכול למנוע או לשמור אותו מסכנה או עניין לא טוב.

הייתי ממליץ לפנות לאדם מבוגר ואחראי הנמצא בהיכרות איתו אשר יכול לדאוג לשלומו. זה יכול להיות איש צוות או אברך בישיבה, או שמא הורים, אם זה נראה לך אפקטיבי. זה כמובן תלוי בהיכרותך אותו ואת הקשר שלו עם הוריו או הצוות.

גם אח גדול מבוגר יכול להיות כתובת בתנאי שהוא יכול להתערב באופן אחראי ולהשפיע על המצב.

פנה למי שנראה לך מתאים, ושתף אותו בלבטיך.

חשוב להדגיש שכדאי לעשות את זה בדיסקרטיות כדי שחברך לא ירגיש שנכנסים לו לפרטיות.

כל זה כמובן בהנחה שהוא צריך עזרה בתחום הדורש מעורבות של גורם אחראי.

מאידך, ייתכן שהוא בסך הכל נמצא בתקופה אישית לא קלה ואינו צריך אלא אוזן קשבת ושותפות בעול.  במקרה כזה כדאי שתציע אוזן קשבת וכתף חברית למקרה שיבחר לשתף אותך.

הנסיון מראה שעצם הידיעה שיש מישהו שמוכן להיות שם עבורך למקרה הצורך,די בה כדי לגרום לתחושת שותפות ונשיאה בנטל ולהקל על האדם.

אתה יכול לפנות אליו באופן ישיר אך עדין, ולומר בפתיחות שאתה שם לב לאחרונה שמשהו אולי אינו כשורה או שייתכן ומשהו מציק לו, ורק רצית לומר שאתה כאן בשבילו אם ירצה לשתף ולספר.

זכותו כמובן להחליט שאינו מעוניין לדבר על זה, ושהוא מעדיף לשמור על פרטיותו.

פניה כנה ואמיתית הנובעת ממקום אמיתי של חשיבה על טובתו של הזולת, לא תתפרש מצידו כנסיון לחטט בחייו הפרטיים וכסקרנות גרידא, אלא אדרבא, הוא יחוש שאכפת לך ושאתה בסך הכל מניח על השולחן את האופציה להקשבה, אם יחליט לפנות אליך.

כל הכבוד על האיכפתיות!

אתה מוזמן לפנות שוב אם יש לך עוד שאלות.

בהצלחה!

יוסי

yodgreen@gmail.com