The Butterfly Button
חברות שלי מתארסות וזה לא פשוט לי

שאלה מקטגוריה:

שלום,
אני בת 21 ,וחברותי הטובות התחתנו בקצב מסחרר. נשארנו אני ועוד חברה אחת…
כל פעם שחברה התארסה, הרגשתי שזה כבר לא אותו הדבר.
לא משנה אם היחס שלה לא השתנה, הרגשתי שאיבדתי אותה והתייחסתי בהתאם.
שבוע שעבר חברה ממש טובה שלי התארסה, הייתי איתה בכל התהליך של ההתלבטות,המחשבות, ההחלטות…
וברגע שהיא התארסה-הרגשתי שזהו, נגמר . זה שבר אותי ממש.
אני רוצה לציין, שמבחינתה הכל אותו הדבר,והיא ממשיכה להתקשר ולדבר.
אבל אני מרגישה שזה שונה לגמרי. ומתחילה להתרחק.
השאלה שלי: האם יש דרך להתגבר על הרגש הזה?
האם יש דרך לשמור על חברות גם אחרי שחברה מתארסת? למה פתאום נהיית לי הרגשה שזה שונה? למה אני מתרחקת אפילו שהיא כל כך חשובה לי- ובדרך מכאיבה גם לי וגם לה?
אשמח לתשובה!
תודה רבה.

תשובה:

שלום לך יקרה,

הבה ננתח את מה שכתבת: “אני בת 21,וחברותי הטובות התחתנו בקצב מסחרר” את משתמשת במילה “מסחרר” וזה לא סתם, כשחברות ( גם רחוקות אז קל וחומר אלה הקרובות) מתארסות, זה באמת מכניס לסחרור, סחרור של רגשות, של מחשבות וגם סחרור טכני של נסיעות (ווערט, אירוסין, מתנות, שבת כלה, חתונה וכו’) והנה למרות זאת את מוצאת כח לבדוק את עצמך, ועל כך מגיעה לך הערכה גדולה.

את ממשיכה: “נשארנו אני ועוד חברה אחת, כל פעם שחברה התארסה, הרגשתי שזה כבר לא אותו הדבר

לא משנה אם היחס שלה לא השתנה, הרגשתי שאיבדתי אותה והתייחסתי בהתאם”

את לא הסברת מה זה: “והתייחסתי בהתאם” אז אני לא יכולה לנסות לבדוק את היחס שלך אבל הרגש שלך ש”זה לא אותו דבר” הוא רגש נכון, אין שום ספק שברגע שחברה מתארסת הקשר משתנה, זה לא אומר שהקשר צריך להימחק, זה לא אומר שהוא צריך להפוך למעיק או מכאיב, זה לא אומר שהוא לא יכול לחזור להיות חזק ונפלא אבל שוני יש וזה שאת מבינה זאת זה מראה עלייך רק דברים טובים.

ועוד את כותבת: “שבוע שעבר חברה ממש טובה שלי התארסה, הייתי איתה בכל התהליך של התלבטות,המחשבות, ההחלטות… וברגע שהיא התארסה-הרגשתי שזהו, נגמר. זה שבר אותי ממש”

חברה טובה שמתארסת זה דבר מאד מערער שיכול לגרום לתחושות בדידות, חרדה (“מה יהיה עלי? מתי הזיווג שלי יגיע?”), אולי גם קנאה טבעית (קנאה כזו יכולה להיות מעורבבת עם רצון אמיתי שלחברתך יהיה הכי טוב בעולם וזה אפילו עוד יותר מבלבל) .

העובדה האובייקטיבית היא שהקשר שלכן השתנה, אבל בחוויה הסובייקטיבית שלך הוא “נגמר”. אני חושבת שכל אחד יסכים שבתקופה של סחרור בה את מוצפת רגשית טבעי להרגיש כך ,אבל המטרה שלנו היא לא להיות טבעיים אלא לקחת אחריות על האושר שלי ולנסות להתגבר על הטבע שלפעמים מושך אותנו מטה, לדכדוך ולהעלות את עצמינו למקום יותר חזק, שליו ובוטח.

את שואלת: למה אני מתרחקת אפילו שהיא כל כך חשובה לי- ובדרך מכאיבה גם לי וגם לה?

מאד הגיוני שאלה הם מנגנוני הגנה שלך: את מנסה להגן על עצמך מרגשות מפחידים (חרדה קנאה ועוד רגשות טבעיים שתיארנו מקודם) ואולי מנסה להגן גם על חברתך ולתת לה את המרחב שהיא צריכה בזמן שהיא מקימה את יסודות ביתה החדשים (ומדובר עבורה בדבר קשה בהחלט).

את מאד רוצה עצות פרקטיות לשאלה: “האם יש דרך לשמור על חברות גם אחרי שחברה מתארסת?”

אבל בשביל זה צריך להכיר טוב את סוג הדינמיקה ביניכן, וכיוון שאינני מכירה אתכן לא אוכל לתת עצות פרקטיות רק לבקש ממך להיות קצת יותר רכה כלפי עצמך, את עוברת כאן תהליכי גדילה מואצים וזה לא קל בכלל, ניכר שאת עושה את מירב ההשתדלות להיות הכי בסדר שאפשר וזה מה שהקב”ה רוצה מאיתנו: השתדלות.

בעזרת השם בזמן הנכון תהיי בצד של המאורסת, ודברים יראו אחרת לגמרי,

המון הצלחה.

יעל ר.

yaelrotenberg2@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מחפשת דבר שלא קיים?....
אני בחורה חרדית, קצת פתוחה, בגיל השידוכים, שאמורה להתחיל לדעת איך היא רוצה שהבית שלה יהיה ויראה, איזה בעל היא רוצה.. הבעיה היא שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. בהתחלה היו לי הגדרות מאד ברורות מה אני רוצה, מה אני מחפשת ואיזה בית אני שואפת להקים. ואז שהתחלתי יותר...
מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
מה צריך להרגיש כשנפגשים?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי מאד בנושא שידוכים השאלה היא: מה צריך להרגיש. כולם אמרו לי כשזה יגיע את תדעי. ולא. אני לא יודעת. אם נחמד לי זה נקרא שאני מרגישה? האם לחשוב עליו יום למחרת זה נקרא להרגיש? או שאחרי הפגישה צריך להיות פרפרים וכו? אני פשוט לא יודעת...
מתלבטת לגבי הבחור - האם יש בינינו פערים?
אני בת 26. חרדית בחורה ביישנית ומעט מופנמת. יצאתי לשידוכים בגיל מאוחר כי סיימתי סמינר בתחושה מאד מבולבלת – מי אני, מה אני מחפשת? חיפשתי את עצמי מאד. אפשר לומר שמצאתי. בשביל הרקע: גדלתי בבית פתוח אבל עד רמה מסויימת (רואים סרטים, שומעים מוזיקה ישראלית / לועזית), אבל הרוח וההלכה...
אכזבה עמוקה משידוך שירד
אני בחור ישיבה כבר תקופה ארוכה בשידוכים , נחלתי אכזבות רבות במהלך הבירורים פגישות וכו’. אבל בימים האחרונים קרה משהו ששבר את ליבי לגמרי, נפגשתי עם בחורה כמה פגישות, ופעם ראשונה שנהניתי מכל רגע, היתה זרימה, התחברתי, וכך גם היא נתנה את התחושה, שהיא נהנתה וכו’, לפני כמה ימים קבענו...
נעלמה לי המשיכה אחרי שהתחזקתי מהנפילות
אני בחור כבן 22 התמודדתי בעבר בנסיונות קשים של צניעות אחרי כל פעם שראיתי ברחוב מה שהו זה גרם לי להיכשל על בסיס יום יומי, עד שקראתי איזה ספר שפתחתי שסידר לי את הראש וגרם לי לחשוב ולהפסיק לקשר בין מה שרואים ברחוב לבן המעשים שנכשלים אח”כ, וככה יצאתי מזה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן