שלום יקרה,

כל כך שמחתי לקרוא את השאלה שלך.

ניכר ממנה שאת מודעת מאד לעצמך, מחוברת אל גופך ואל נשמתך וכנה מאד (זו זכות גדולה לאהוב את המראה שלך, כל כך הרבה מצוקות מתחילות כשמישהו מואס בגוף בו נשמתו שוכנת).

שמחה עבורך שכבר בגיל 20 יש בך את התכונות הללו, ואת האומץ להעלות את עצמך על הכתב, ושמחה גם עבור בעלך לעתיד ?

קודם כל אני ארגיע אותך ואומר שהתיאור שתיארת על משיכה לגברים ורצון שהם יביטו בך, הוא כל כך טבעי ונכון. הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו באופן שבו יש משיכה בריאה בין המינים, ללא משיכה כזו לא היו בני האדם מתחתנים, ולא מביאים ילדים לעולם.

את יוצאת מתוך נקודת הנחה שאם אין לנו איסורים ואזהרות אות הוא וסימן לכך שאין בנו משיכה, אך כמובן שזה לא נכון, להיפך – משיכה כזו חייבת להיות הדדית! אני לא רוצה לחשוב על עולם שבו רק אחד מן הצדדים נמשך לשני… בעולם כזה אנשים היו מתחתנים בכפייה, ולא יכולה היתה להיווצר הרמוניה, שותפות, תשוקה ואהבה – שהם כה חיוניים בהקמת בית! ולא, היא לא מתחילה מרגע הנישואים, אלא הרבה קודם כשהגוף עובר תהליך של התבגרות. אני מניחה שאצל כל אשה ונערה רמת המשיכה משתנה (גם אצל גברים זה כך), יש מי שפחות מרגישה את זה ויש מי שיותר, ותמיד תמיד התחושה הזו בריאה ומעידה על כך שהכל מתפקד כראוי לקראת הקמת בית.

יחד עם זאת ייתכן שאת מרגישה שהרגש הזה קצת משתלט עלייך כרגע, או שאת עסוקה בו באופן שמסיח את דעתך מדברים אחרים, או זולל ממך אנרגיות – כאן מגיעה עצה פשוטה וישימה, שכדאי לך לקחת איתך להמשך החיים (ולא רק לתחום הזה) – היות והתחושות שאת חשה עכשיו נובעות מתשוקת החיים שבך, בואי ונתבי את אותו כח להוספת חיים. תחיי במלוא הכח והעצמה, חיים מלאים בעשייה, בלמידה וביצירה. ערכי לעצמך רשימה של הדברים שאת רוצה לעשות ביום מן הימים, והתחילי לעשות אותם, חפשי סביבך אנשים ומקומות להם את יכולה להועיל ועשי זאת, השקיעי את ראשך וליבך במגוון תחומי החיים שבורא העולם יצר בעולמו, ככל שחייך יהיו מלאים יותר בטוב, התחושות הללו יציפו אותך פחות.

משאלתך אני מבינה שאת מבקשת לקבל מענה לגבי שני חששות שמלווים אותך – הראשון הווה כרגע בחייך, את חוששת לפגום בצניעותך ו'להכשיל' גברים. והשני הוא חשש עתידי – את חוששת לחשוב על גברים אחרים כשתהיי נשואה. שתי השאלות הללו מעידות על ערך כל כך חשוב שיש בך: נאמנות. את מבקשת להיות נאמנה להלכה ולדבר ה', ושואפת להיות נאמנה לחלוטין לבעלך לעתיד. וזה מרגש וממלא בהשראה.

הנביא מצווה את עם ישראל (וגברים ונשים): "והצנע לכת עם אלוקיך", עלייך להיות צנועה בלי קשר לגברים שנמצאים סביבך או לא נמצאים. וכאן המקום להאיר שצניעות עניינה פנימיות, כפי שהצעתי לך למעלה למלא את עולמך בתוכן, לשים את כובד המשקל פנימה ולא החוצה. לבוש אסתטי, יופי וטיפוח אינם סותרים צניעות, להיפך – אין לך יפה מן הצניעות. את מלאה וגדושה בערכים של נאמנות והתבוננות, של עבודה עצמית ועוד – כל אלו כשהם נרמזים בנראות שלך ובהליכותייך , עושים אותך לצנועה. כשמביטים בך נראה בעליל כי לא רק גוף יפה יש כאן, אלא עושר נשמתי, נפש רחבה, עומק בינה ודעת, זוהי צניעות, שהרי כל אלו אינם יכולים להיות מוחצנים. אל לך לשאת את דאגת הגברים על ליבך, כשאת מתהלכת בעולמו של הקב"ה בצניעות ומכוונת לעולם פנימי, את תפקידך את עושה.

ולגבי שאלתך השניה – ראשית, אין צורך להיבהל. קורה שבראשה של אשה נשואה חולפת מחשבה על גבר שאינו בעלה כי הוא חמוד או נראה טוב וכדו', גם זה טבעי. ההסטריה סביב מחשבה חולפת שכזו מזיקה יותר מן המחשבה עצמה, שכאמור – עתידה לחלוף אם לא יתייחסו אליה בכזו רצינות… גם עבודתך על פנימיות יכולה להועיל במקרים כאלו – ככל שתזכי להביט יותר ויותר פנימה, גם כשתהיי נשואה תצליחי בנקל להסיט את מבטך פנימה – אל ביתך ואישך. גם כשמשהו חיצוני ימשוך את תשומת ליבך, תהיה בך היכולת להתייחס אליו באדישות ושוב לשאת עיניים אל האיש לו את נשואה. ייתכן שזה דורש מעט עבודה, אך עבודת הזוגיות היא עבודה מתוקה ומפדבקת, ואני מאחלת לך בקרוב למצוא את האיש הנכון, איתו תבני בית קדוש ופנימי, בית שכוחות החיים המפעפעים בך יצאו בו אל האור מתוך שמחה ואהבה.

חנה ש.