The Butterfly Button
עליות וירידות קיצוניות שאני מרגישה

שאלה מקטגוריה:

אני בחורה בוגרת אחד הסמינרים של בית יעקב הכי נחשבים בארץ והייתי נחשבת מהשורה הראשונה. בתחום הרוחני הלימודי והחברתי
משנות ההתבגרות המוקדמות התמודדתי עם נסיונות קשים שאולי אף אחד לא ידע עליהם
מרגישה סוג של כאילו פיצול אישיות. וזה מאד מפחיד אותי
יש לי זמנים שאני בעליה רוחנית גדולה. של הרגשה של שמחה ואושר עילאי של ואני קרבת אלוקים לי טוב
רק רוצה לעשות מצוות ולזכות את הרבים. ממש גדלות מוחין. כאילו אין לי יצר הרע. מרגישה שלא צריכה כלום בחיים חוץ מהקשר עם ה' אבל מאידך יש לי לפעמים נפילות קיצוניות שממש גורמות לי למשבר שאין לי חשק להתפלל. שאני רואה דברים לא טובים. ואפילו שאני משתדלת מיד לקום. אני לא מבינה איך קורה לי כזה דבר ומי אני באמת ? ואיך מכזה מקום גבוה שהייתי קודם. מגיע למקום כזה נמוך. אפילו כמה פעמים מרב צער הייתי כמעט בסכנת חיים… אין לי ב"ה שום מחלת נפש או הפרעת אישיות. אבל מה קורה איתי? אולי זה ירידה לצורך עליה. אבל זה כבר קרה כמה פעמים. כמה אפשר ליפול. לפעמים אני מפחדת. אולי המקום של הנפילה זה אני האמיתי חו"ח. והעליה זה מתנת שמים. זה אורות גבוהים ששולחים לי מלמעלה כדי שאטפס לבד. ואחכ. יש שבירת הכלים. אבל אני כבר הרבה זמן בקטנות והסתר פנים. אולי זה עונש על הנפילה. ואולי חוח בורא עולם איבד את האמון בי. אני לא יודעת מה לחשוב. או שהכל זה נסיון אחד גדול
איך אדע אם אני יכולה להגיע חזרה למקום הגבוה. ואני צריכה לשאוף לזה או שבגלל הנפילה. עלי להוריד פרופיל מה שנקרא. ולהקטין את השאיפות מעתה
אשמח לבהירות. ותשובה. תודה רבה מאד. מראש
תזכו למצוות!!

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה

דבר ראשון כל הכבוד לך על האומץ ועל הצעד החכם שהגעת ושלחת שאלה והבעת את עצמך ואת רגשותיך, להיות גלויה וחשופה זה לא קל, ועשית את זה, מעריכה אותך:)

עכשיו לתשובה שלי לכל אחד מאיתנו יש רגעי משבר ורגעי התעלות, יש ימים שאנחנו מרגישים מחוברים קשורים אהובים ואוהבים וקל לנו ואפילו בא לנו להתפלל לעשות חסד לקבל קבלות ואפילו לומר כמה פרקי תהילים באמצע היום בלי שום סיבה מיוחדת.

ולפעמים יש ימים שלא!!

קשה לנו לפתוח את הסידור קשה לנו לתת לאחר וקשה לנו ״הכל״, החשק נעלם הרצון כאילו לא היה ואנחנו מרגישים כאילו ״נפלנו״ נמוך נמוך… (

אנחנו לא מבינים בהסתר פנים ולא יודעים למה בדיוק זה קורה אבל ברור לנו שהקבה לא איבד אימון בנו, ) בגלל שאמרת שהיית בסמינר אחד הטובים ואת בחורה טובה מאוד את בטח יודעת את זה בדיוק כמוני או אפילו יהיה לך קל יותר לצטט פסוקים וסיפורי הסטוריה של עמי אבל בואי תחזרי איתי שניה אחורה ואפילו תעלי לעצמך בראש נקודות זמן שונות עמ״י היו במצרים וחטאו הם היו במ״ט שערי טומאה ואח״כ הקבה הוציא אותם משם ובחר בהם לעם, לעם שלו!!!

תחשבי רגע שאת פותחת עסק ענק שידועה בכל העולם את נהפכת להיות מותג בין עולמי וזהו הגעת לגיל ולמצב שאת צריכה למצוא משהו שיהיה ממשיך דרכך אבל תזכרי את עבדת קשה ירקת דם הגעת למקום הזה בעשר אצבעותיך את מי את תבחרי לתפקיד??

תבחרי אדם שאת מאמינה בו שיצליח ויפתח ויגדל ויגדיל את העסק??

משהו שיעשה כבוד לשם שלך? או אולי תבחרי אדם שאת בספק אם יצליח בתפקיד? אדם חלש מידי שלא יצליח להסתדר עם כל המכשולים שיש בדרך

?? אז כך תיהיה בטוחה שהקבה מאמין בך ולא סתם מאמין בך אפילו נותן לך קצת קשיים ואומר לך אני כל כך סומך עליך אני כל כך בטוח בך וביכולות שלך,

חברות שלך מהלימודים מהסמינר הם לא אלו שבחרתי בהם לתת להם את הקשיים אלא את כי את אני בטוח תצליחי לעמוד בהם בגבורה !!!!

תזכרי שוב כל יום שיש בו נפילה זה יום ללמוד עוד משהו על עצמינו, האני האמיתי מתגלה לא בנפילה שלך, ממש לא כי כולם נופלים (גם אלו שאנחנו לא רואים) האני שלך מתגלה באיך שאת קמה במה את עושה בבוקר למחרת הנפילה

מה את לוקחת לעצמך בלב ולכן אל תכי את עצמך,

אל תגידי יש לי פיצול אישיות ההפך הגמור תהיי גאה בזה שהקבה מאמין בך ויודע שיש לך את הכוחות.

דבר נוסף ורק בגלל שאת דורשת כל כך הרבה מעצמך וזה נשמע שיש לך משמעת עצמית גדולה מאוד.

אולי תנסי לקחת על עצמך משהו קטן אפילו אם הוא נראה פשוט בעיניך, כמו נטילת ידים / אשר יצר או כל דבר אחד שעולה בדעתך ועליו את שומרת, גם ביום באסה גם במצב רוח רע גם כשאין כוח ממש זה משהו אישי שלך ושל ריבונו של עולם, לא משהו שכולם רואים או שומעים משהו בינך לבינו 🤍 ותזכרי גם כשקשה וגם שרואים משהו שאת חושבת שפחות טוב תמיד את יכולה לעצור ולדבר איתו כי הוא אבא שבשמים ואוהב אותך כל כך תגידי לו מה את מרגישה תבקשי ממנו במילים שלך הפשוטות מה בא לך, מה יעשה לך טוב.

עם כל מה שכתבתי לך עכשיו כמה זה טבעי וקורה כן חשוב לי להיות אחראית ולומר לך מה כן דורש בדיקה וטיפול.

אומנם לכולנו יש עליות וירידות רוחניות ורגשיות – זה טבעי. עם זאת, יש כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן:

1. עוצמת השינויים – כאשר המעברים בין תחושות האושר וההתעלות לבין הייאוש והמשבר הם חדים וקיצוניים, זה משהו שכדאי לבדוק. אם בתקופות הירידה יש חוסר תפקוד משמעותי, תחושות ריקנות עמוקות, ואפילו מחשבות מסוכנות – זה סימן שאולי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.

2. תדירות – אם זה קורה באופן מחזורי וקבוע, כלומר יש דפוס שחוזר על עצמו – זה יכול להצביע על משהו שדורש תשומת לב.

3. השפעה על החיים – אם השינויים האלו מקשים עלייך לנהל חיים יציבים (לימודים, עבודה, מערכות יחסים), זה שיקול לבדוק מה יכול לעזור לך לאזן אותם.

אם גם בימים של השבירת כלים כמו שקראת לזה את עדיין מתפקדת. קמה בבוקר ללימודים עבודה מצליחה לתקשר טוב עם הסביבה זה מעודד.

אם ההבדלים מאד קיצוניים הייתי ממליצה לך על טיפול.

סומכת עליך את חזקה יותר משאת חושבת אני בוטחת בך

בהצלחה בכל מיכל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
מרגישה מזוייפת אני לא האדם שאני רוצה להיות
נשואים 5 שנים הורים ל2. אחד בגן אחד והתינוק איתי בבית, מרגישה שאני חיה חיים לא שלי. אני לא האמא שאני רוצה להיות ולא מחוברת לאיך ש"צריך" להיות ומצד שני למי יש זמן להמציא את הגלגל מחדש כשכל הזמן זה נקיונות כביסות בישולים)ואני כמעט ןלא מבשלת ועדיין היום שלי עמוס...
הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
מה זה אומר לחיות את החיים??
אני לא רוצה להעביר את החיים, לא רוצה לתת להם להתנהל ולעבור. אני רוצה לחיות ולנצל אותם. אבל מה זה אומר? איך עושים את זה? איך בוחרים לחיות ולשמוח? שמחה בהכרח קשורה לחיים?? מחובר לי בראש שהנאה וכיף ושמחה זה סימן לחיים, זה נכון? אני עברתי פגיעה מינית קשה בתור...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן