The Butterfly Button
רוצה שהתפילה תעניין אותי

כול הזמן אומרים לי להתפלל ולי אין כוח. התפילה לא מעניינת אותי. 

ולא רק זה אלא אני צריך לקום כול יום בשעה 7 ללכת לישיבה ולי אין כוח לקום כזה מוקדם.

אני רוצה לשאול אותכם מה לעשות.

אני לא יכול לקום כול יום כזה מוקדם?

ואני רוצה לדעת איך עושים שהתפילה תעניין אותי??

תשובה:

שלום לך, בחור יקר!

כשקראתי את שאלתך אפף אותי לרגע פרץ נוסטלגיה עתיק יומין, ונשאבתי שנים רבות לאחור – אל השנים בהן הייתי בגילך, ועמדתי בעצמי מול ההתמודדות שאתה מתאר. אני גם שאלתי את השאלה שאתה שואל כיום, אך עם הבדל אחד. אני שאלתי רק את החלק הראשון שבה, ואתה הוספת: "איך עושים שהתפילה תעניין אותי??" – שזה חלק שבזמנו אינני זוכר ששאלתי… לקחו לי עוד כמה שנים טובות של עבודה עד שהגעתי למצב בו היה אכפת לי מכך שלא אכפת לי מהתפילה. והחלק הזה בשאלה מלמד שבעומק נפשך אתה בחור אכפתי, רציני וחושב, שחפץ ומחפש דרכים לעלות ולהתעלות, ורק הקשיים הטכניים הם אלו שמעכבים. ועל כך – אתה ראוי להערכה גדולה!

אני מבין נכון, בשאלתך הצגת שני קשיים עיקריים;

  • קשה לך לקום מוקדם בבוקר
  • התפילה לא מעניינת אותך

אשתדל לגעת בשניהם בקצרה.

"התגבר כארי"

זכורני שכשהמשגיח בישיבה קטנה שלי תיאר את הארי הקם בעלות השחר ומתגבר על העיפות, תהיתי (בקול) האם הוא יודע שאריות ישנים/רובצים בממוצע 20 שעות ביממה… אך זה כמובן על דרך המליצה. לעומתו רב אחר מהישיבה הסביר פשט ידוע, שכשאדם הולך לישון כאריה, בזמן, בסדר, בשעה מוקדמת שתאפשר לו לנוח די צרכו – הוא קם ומתגבר כמו אריה, אך כשאדם הולך לישון כמו חמור (עי' ברכות ג.) – עלול בהחלט להתקשות בקימה. אך לא תמיד הסיבה לקושי בקימה היא שינה מאוחרת, ואנו הרי מכירים אנשים רבים שישנים מאוחר וקמים בשעה מוקדמת מאוד.

כשאדם אומר שקשה לו לקום בבוקר, יש לבחון דבר אחד: את הסיבה.

אם הסיבה היא שהוא הולך לישון מאוחר (דבר שמצוי מאוד בקרב בחורים רבים ויקרים בישיבות קטנות, שמגיעים לביתם בשעה מאוחרת ועד שמספיקים לומר שלום ולטעום משהו – כבר נהיה מאוחר) אזי יש לפתור אותה בהתאם, כלומר – לישון מוקדם יותר, להשלים שנת צהריים וכו'. לשם כך אתה ודאי לא צריך אותי, ואתה בטח תמצא פתרונות לבד. אך חשוב למצוא פתרונות.

אך פעמים רבות הסיבה היא אחרת, ובלי קשר ישיר לשעות השינה. הסיבה היא: חוסר סיפוק.

סיבה אפשרית לקושי בקימה

אמור לי אתה בחור יקר, אדם שהולך ארבעה קילומטרים במדבר. האם הוא חש בסיפוק?…

ובכן, תלוי!

אם הוא צריך ללכת 5 ק"מ, ומודיעים לו ש-4 הוא כבר הלך, הוא יחוש מסופק שעבר את רוב הדרך. אם הוא צריך ללכת 400 ק"מ – אחרי 4 ק"מ הוא לא יחוש בסיפוק ממשי. אך מה לגבי מי שאמרו לו לך בלי שום מטרה ויעד? מה לגבי מי שאינו יודע לאן הוא צועד אם בכלל?

ישנם בעולם הזה שני סוגי אנשים; ישנם כאלו שחיים עם מטרה מוגדרת, וחייהם עמוסים בחדוות יצירה ועשייה, הם נהנים ממה שהם עושים וכל יום שעובר מקדם אותם יותר למטרתם. לעומתם יש אנשים רבים שחיים בחוסר סיפוק, משום שאין להם שום מטרה אמתית שהם חושקים בה. הם חיים מיום ליום, בורחים מהאתמול, רודפים את המחר, מעבירים את היום ולא מוצאים שום טעם אמיתי לחייהם.

כעת, הנח שתי מיטות זו ליד זו, והשכב עליהן לשנת ליל שני אנשים משני הסוגים הללו. במהלך הלילה תדאג לאיזה צרצר קטן בסביבה ולכמה אופנוענים רעי לב שיעברו כל חצי שעה עם אגזוז לחץ, כך ששנתם לא תערב עליהם ובבוקר הם יהיו עייפים מאוד. כעת נחשוב, למי יהיה קל יותר לקום?

ודאי שלראשון! שהרי יש לו בשביל מה! אדם שחש שהחיים שלו הם רצף מתמשך של עשייה ויצירה, חדור בתחושת מוטיבציה וממילא חש בחשק לקום לעבודת היום! לעומת זאת אדם שאין לו מטרה מוגדרת בחיים – קשה לו מאוד לקום, כי בעצם – בשביל מה לקום אם אפשר להישאר לישון?

יתכן מאוד ואני סתם מלאה אותך בתיאוריה, שלגביך לא רלוונטית. אולי אתה חי חיים עמוסים כל טוב, חש סיפוק עצום מכל מעשיך ורק בבקרים קשה לך לקום משום מה. אם כן – קבל את התנצלותי הכנה, אך אם לא, אם אתה מזדהה עם האמור וחש חוסר סיפוק בחייך – אולי הגיע הזמן לטפל בבעיה המקורית.

לשם כך שאל את עצמך, האם אני חי בסיפוק? למה אני קם בבוקר? כיף לי לקום בבוקר? מה התחושות שלי כשאני הולך לישון בלילה? טובות? רעות? או הכי גרוע – סתמיות?

עם השאלות תוכל לנסות ולהגיע להבנה עמוקה יותר של עצמך, ואולי בהמשך גם להיעזר באחרים (אקשיבה?) כדי לברר את הדרך לכך.

עבודת התפילה – חתיכת ג'וב

"על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים" ופרשו עבודה זו תפילה. מה בדיוק העבודה כאן? האם לימוד תורה שנצטוונו "והגית בו יומם ולילה" לא נחשב לעבודה קשה יותר מתפילה?

הסיבה פשוטה. ללימוד קל יותר להתחבר. מי שיודע כיצד לומדים, יכול להפעיל את השכל וללמוד, ומרגע שהחל בלימודו הוא 'זורם' עמו. לעומת זאת תפילה – זה עניין שבלב, שברגש, ולא תמיד לאדם קל להתחבר רגשית לטקסט שהוא קורא. אדם שקם בבוקר עייף (…) לא תמיד מוצא בעצמו חשק להתפלל בכוונה ולהתרכז במילים, ודאי לא להשתפך בכל ליבו כבן המתחטא בפני אביו וגו'.

אך אינני מדבר רק על רמה גבוהה של תפילה בכוונה וברגש, אלא גם על תפילה עם כוונה פשוטה. המציאות מלמדת שלרוב בני האדם קשה יותר להתרכז בתפילה מאשר בלימוד! אכן, תפילה היא עבודה, ועבודה לא קלה. לא פלא אפוא, שאתה חש שהתפילה "לא מעניינת אותך". הסיבה שאתה חש כך היא רק משום שאינך מרמה את עצמך, ומתיר לעצמך להיות גלוי לב ולומר את תחושותיך!

הדרך להשתפר בעבודה זו, כפי שמדריך הגה"צ הרב וולבה בספרו "עלי שור", היא להתרגל לכוון את הפשט הפשוט של המילים, בכוח. בלי רצון. בלי חשק ותשוקת הלב וענני רגש ודמיון. פשוט לעמוד ישר, לקרוא את המילים (מתוך סידור הרבה יותר קל!) ולכוון למשמעות הכי פשוטה ובסיסית שלהן!

אי אפשר להצליח תוך יום אחד להגיע לדרגה של כוונה מלאה בכל התפילה, ודאי לא לתחושה של חשק לקראת התפילה. לכן צריך להתחיל מקטן. להתחיל רק משמו"ע, אחרי תקופה כשאתה חש שקל לך יותר – להוסיף את ק"ש וברכותיה וכו' – למה מה שאומר לך לבך. כך תגיע למצב שאתה מכוון את כוונתה הפשוטה של התפילה כולה, ואז אולי תתחיל לחוש אהבה וחשק בתפילותיך, או אז תדע שאין זה דמיון נעורים כוזב אלא תחושת קרבה אמתית לקב"ה, שתשכון בלבך למשך שנים.

אני מעריץ אותך על כך שאתה חש רצון להתחבר לתפילה ולגלות בה עניין, ועם רצון טהור שכזה אין ספק שיהיו לך את הכוחות לעשות כך. אך דע לך מראש – לא קלה היא המלאכה.

אפס כי כן, "עבודה שבלב" – זו תפילה.

לסיום אאחל לך ידידי, שתדע לנצל את תום לבך ורגשות הקודש שלך לעלייה ולהצלחה, לבנייה אישית אמתית שתוביל אותך בדרך של עשייה ויצירה, ותגרום לך לחוש בסיפוק יומיומי ומתמשך. אם תרצה לברר או לדון באי אלו מהפרטים הנאמרים, הנני כאן!

בהצלחה, חבר.

ישראל

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
8 השאלות שלי על אלוקים גהינום ובחירה
השאלות שלי נשאלות באמת מתוך כאב ואולי ישמעו לא טוב, אבל אני לא שואלת מרצון להתריס אלא כי זה באמת קשה לי… 1. אמרו לי שכולם עוברים דרך גהינום, כי כולם הרי חוטאים ואף אחד לא מושלם. ואני חושבת שדוקא בגלל שאיננו מושלמים אז צריך לסלוח לנו… 2. איך יתכן...
כועסת על הקב"ה כשדברים שאני רוצה לא קורים
תודה על ההזדמנות לשאול.. אני לא יודעת עד כמה השאלה שלי מבוססת על משהו שאפשר לענות לו רק בשכל כי היא גם מאוד רגשית. אבל אני מרגישה חובה לנסות לפחות.. אני מנהלת בעולם עם מערכת יחסית מאוד קשה מול הקב"ה אני כל זמן מרגישה שאני כועסת, פשוט כועסת וזה קורה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן