The Butterfly Button
התערבות ההורים בקימה בבוקר?

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה,
בני בן העשרים, בחור ישיבה נפלא, לומד טוב ומשקיע בלימודיו ברוך ה’. בחור בעל שמחת חיים נפלאה.
אולם, יש לו בעיה אחת קשה מאוד. קשה לו מאוד לקום בבוקר.
אני יודעת שהרבה בחורי ישיבות קשה להם לקום בבוקר, אבל אני לא מבינה איך יתכן לעבור על איסור דאורייתא של הפסד קריאת שמע בזמנה.
אני אישית ניסיתי להעיר לו על זה פעמים רבות, אבל הוא רק מתעצבן עלי וזה לא עושה טוב. ומאידך אני לא מסוגלת לא להעיר לו.
המצב הזה כואב לי מאוד, ואני משוכנעת שזה כואב גם לו, למרות שהוא לא עושה רושם כזה.
אולי תוכלו לייעץ לי מה לעשות במקרה הזה?
תודה רבה.

תשובה:

שלום לשואלת,

שמח בשמחתכם על התפתחותו היפה של בנכם. כעובד סוציאלי שפוגש מידי שעה מקרים לא פשוטים של חוסר תפקוד, זה מרענן ונותן תקווה לפגוש, אפילו וירטואלית, את אותם אלה שמתפקדים, צומחים ומתפתחים, ומסוגלים להציב לעצמם גבולות גם בדור כה חלש ובתקופה כה מבולבלת.

“שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך”. המוסר לאב והתורה לאם. האם יכול להיות ההיפך? האם לעיתים תפקידה של האם לייסר ולהוכיח? ייתכן שכן. אך סביר שאם שמייסרת ומוכיחה צריכה לעשות זאת בדרך של “תורה” ולא בדרך של “מוסר”. הילד מבקש למצוא נחמה בלבה של אמו. הכלה, חום וחיבוק. כאשר אלה קורנים אליו מליבה, הוא יהיה מסוגל גם לשמוע ממנה דברי מוסר ותוכחה. יש משהו בהתנהגות של המתבגרים שגורם לנו כהורים להתבלבל ולא להבין את הבחירות שלהם. תורה ושקידה מחד, וביטול עשה מאידך. שמחת חיים מחד, והתעצבנות על האם מאידך. אם לא הייתי דתי וקיום המצוות לא היה מטרידני, הייתי רואה פה התפתחות מאד בריאה, בה המתבגר מסוגל לבור לעצמו את הדרך בה הוא רוצה ללכת, ולעשות את הבחירות שלו מבלי לתת אפשרות למבוגרים לבחור עבורו. הבלבול שלנו כמבוגרים מבחירותיהם של ילדינו עשוי לנבוע מכמה מקורות: אולי חוסר ופניות וזמן להיות אמפטיים כלפיהם, ולנסות להבין אותם מהמקום שלהם. אולי צורך לא מודע שלנו להשלים בילדינו נושאים שבהם אנחנו בעצמנו לא צלחנו בהם. הצורך הזה לראות אותם מושלמים. ייתכנו אפשרויות נוספות, אך הצד השווה שבהם שזהו הבלבול שלנו. לא שלהם. הם עסוקים בגיל ההתבגרות בבחירות, והבחירות נראות להם הכי נכונות והכי הגיוניות.

התמודדות פייס טו פייס בין הורה למתבגר על “בעיה” מסוימת, לעולם לא תניב תוצאות רצויות. להתפקס על בעיה ולדוש בה משמעו להגדיל את הבעיה יותר ויותר. בגיל ההתבגרות ילדים מאד מתקשים לוותר על הבחירות שלהם כאשר הם חשים שבחירות אלה אינן עולות בקנה אחד עם דעת הוריהם. ברור לך וברור גם לו שצריך לקרות קריאת שמע בזמנה, וברור לשניכם שלעת עתה הנושא מאד מטריד אותך. ילד יבחר שלא ליטוש תורת אמו כאשר הוא יחוש שאמו מסוגלת להציב את עצמה במקום רך למרות הקושי. מסוגלת להסיט את הזרקור מה”בעיה” לנושאים אחרים של החיים. מסוגלת לקיים תקשורת טובה ולא שיפוטית על שלל נושאים אחרים, מסוגלת לאפשר לילד לחוש שנותנים מקום לדעות שלו ולהשקפות שלו, מסוגלת לאפשר לו לחוש מבוגר ואחראי. במצב כזה, הוא יגיב באחראיות! הוא יגיב כפי שמצופה מנער שדעתו נחשבת!

הייתי מרפה. לא רק ברמת הוויכוח. הייתי מרפה את עצמי. אומר לעצמי שיש לי ילד נפלא, ומעלותיו כופלות ומשלשות את חסרונותיו. הייתי מרפה את עצמי ואומר שהבחירות שלו תהיינה טובות יותר כאשר ירגיש שאני נינוח יותר. ובד בבד, לא מרפה מהשליחות החינוכית הבסיסית של כהורה להוות דוגמא אישית. אם הילד יראה שאנו כהורים לא מוותרים על מצווה או הלכה מסוימת ואנחנו עושים זאת מתוך שמחה ואמונה, הוא ילך בעקבותינו. כעת או מאוחר יותר. אבל ילך בעקבותינו.

יש איזה מסר מסוים בבחירה שלו להמשיך לישון. איננו יודעים מה המסר. אינני מכיר את הנער מהפרטים הבודדים ששלחת. ייתכנו אפשרויות רבות. אולי הוא מבקש להדגיש את שקידתו בתורה בכך שמראה שהוא מותש וחסר כוחות? וכשאיננו יודעים את מקור הבעיה, עדיף להסיט את אפיק התקשורת מהתכתשות על הבעיה, לתקשורת על כל נושא מלבד הבעיה.

בהצלחה!

נתי

nati@mosesnet.net

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הבן שלי לא רוצה ללכת לבית הספר
הנער שלי בן 13 לא רוצה ללכת לבית הספר ולא הולך כבר חודשיים חוץ מאשר פעמים בודדות. אני ואבא שלו גרושים בגירושים קשים משהוא היה ילד מגיל 11 וחצי הוא לא רוצה ללכת לאבא שלו ולא הולך אליו. כבר בכיתה ו’ הוא לא הלך באופן סדיר גם כי אבא שלו...
מה תפקידי כאמא כשקשה לבתי הקטנה?
היינו בערב עם המשפחה בחנוכה, יש לציין שלא נפגשים לעיתים קרובות, הבת שלי בת 4 חזרה טעונה הרגשתי שהיה לה קצת קשה וממש איך שהגענו לבית פרצה בבכי ממש אמרה שלא אוהבים אותה שמה והיא הייתה לבד ורצתה לדבר ולשחק עם הילדות ולא היה כך. היא הסתכלה עליהן ולא דיברה...
אני ראויה להיות אמא אם אין לי כוח לילדים שלי?
אני נשואה ואמא ל4 ילדים בגילאי,2 8,6,4 . הנישואים שלנו ב”ה טובים אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה והזוגיות שלנו טובה . אני הולכת לכתוב דברים קשים אז סליחה מראש. אני מרגישה לפעמים שאני מצטערת שהבאתי 4 ולא הסתפקתי ב2 לדוגמא . אני מרגישה שהם מעמסה מעליי ואני עוברת גם...
איך להתנהל בתקופת החגים מול הבת שלנו שכבר לא שומרת מצוות?
יש לי בת שעזבה לפני כמה שנים את הדת היא גרה בארץ אחרת וחיה את החיים שלה לעצמה אנחנו בקשר טלפוני והאוירה בינינו טובה – כשהיא מרחוק כעת היא כתבה לנו מייל שהיא רוצה לבוא לחגים אלינו אם אנחנו מקבלים אותה. היא כתבה מאוד יפה שהיא מתגעגעת לבית ולאחים ולאחיות...
תחושה של חוסר אונים מול החיים
תודה רבה שוב ושוב על המקום המבורך הזה להביע דאגות ולמצוא אפילו תשובות בשאלות שאחרים שאלו. אני יתחיל מהסוף, בת 27 אמא לשניים, נשואה לבעלי אהובי 5 שנים. אני מרגישה חסרת אנרגיה פנימית, סובלת לצערי מכל מיני בעיות עיכול שונות שנגרמו מלחץ מתמשך, חוסר הנאה ביום יום ובעיקר התמקדות באין...
הבן שלי משקר!
קודם כל תודה רבה על הפלטפורמה הנפלאה הזו, היא כל כך נצרכת, בבחינת ‘טוב המלבין שיניים לחברו..’ הבכור שלנו בן שמונה, חכם וחברותי, עם קשב וריכוז (מקבל כדור) הוא מתמודד היטב עם מעבר דירה מרוחק, והתבגר מאוד בשנתיים האחרונות. הסביבה שלו לא כל כך טובה, הילדים מגיעים מרקע מורכב, אם...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן