לשואל היקר,

כבר כמה ימים שאני מסתובב עם השאלה שלך בראש, ובעיקר בלב. ניכר מתוך ניסוח השאלה שאתה אדם אמיתי, לא רוצה לחיות בעולם של דמיונות או שקר – ובצדק. באמת, איך אפשר לחיות בתוך עולם של תורה ומצוות כאשר אתה תוהה עם הכל דמיונות. איך אפשר להתפלל כאשר השכל והלב נמצאים בספק לגבי בורא עולם. אתה צודק. יש כאן קושי שהשכל והרגש לא יכולים להשלים איתו. לכן אתה רוצה שמישהו יעזור לך להתיר את הספק ולהרגיע את הראש והלב ביחס לאלוקים ולתורה.

השאלה שלך היא למעשה השאלה החשובה ביותר בחיים ביחסי רווח והפסד. זאת שאלת מליון דולר, השאלה שהולכת על כל הקופה.

אם יש בורא לעולם והוא נתן תורה – ההכרה הזאת היא הדבר המשמעותי ביותר לחיים שלי. פירוש הדבר שיש תכלית ומטרה לחיים, יש השגחה בעולם, דהיינו, סדר והכוונה ללא מקריות עיוורת, יש הוראות מאת בורא עולם כיצד לחיות נכון, החיים הולכים לקראת חיי נצח בעוה”ב ועוד הרבה. וכבר כתב הפילוסוף אלבר קאמי (המיתוס של סיזיפוס, עמ’ 26) שמשמעות לקיום שלנו הוא הדבר החשוב ביותר בחיים ונותן אושר עצום.

אם אין בורא לעולם – אז אני צריך למצוא לבד מטרה ותכלית לחיים, חיים של תורה ומצוות אינם פתרון.

השאלה הזאת היא האמת או השקר הגדול ביותר בעולם!

לכן אי אפשר לדחוק את השאלה הזאת לפינה ולא להתייחס אליה. אי אפשר להתייחס אל השאלה בצורה שטחית. צריך להשקיע את כל המאמצים בעולם, להפוך כל אבן, לבדוק וללמוד כל דבר לעומק.

שואל יקר. עכשיו זה הזמן. אל תוותר, צא וחפש את האמת, תחפש תלמידי חכמים הבקיאים ביסודות האמונה וההשקפה, בפנימיות התורה, תבדוק בכל הארגונים שעורכים סמינרים, שיעורים והרצאות. כיום השפע הוא גדול. אם תחפש טוב מובטח לך שתמצא תשובות ברורות ומאירות עיניים. ברגע שהספק יעלם ותגלה את מציאות הבורא יהיה לך יותר קל להתחבר לתורה ולתכנים שלה.

אגב, אתה בחברה טובה. אברהם אבינו חיפש הרבה ולבסוף מצא את בורא עולם. אלפי שנים אחריו גם הרב אורי זהר חיפש את בורא העולם ומצא אותו. (בתחילת דרכו גם הוא אמר שלפעמים הוא מרגיש שהוא מתפלל אל הקיר…).

כתב בספר התניא (חלק ראשון, פרק מב): “יגעתי ומצאתי תאמין, וכמו שכתוב ‘אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה”, כלומר, כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ שחופר אחריו ביגיעה עצומה כך צריך לחפור ביגיעה עצומה לגלות אוצר של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב של כל אדם מישראל”.

שני נתיבים למציאות הבורא

שואל יקר, אתה פשוט רוצה שמישהו ישכנע אותך שזאת האמת. בסדר.

ישנם שני גורמים שישכנעו אותך: 1. הבריאה 2. הנשמה שלך.

העולם צועק שיש בורא: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ (תהילים, יט). ועוד, שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה (ישעיהו, מ). הסדר, המורכבות, ההרמוניה וכל נפלאות הבריאה מתוחכמים יותר מכל טכנולוגיה שאנו מכירים, צועקים בוודאות שיש בורא לעולם.

הנשמה צועקת שיש בורא לעולם: בפנימיות הלב, כאשר מקלפים את כל החיצוניות של החיים שלנו יש צעקה חזקה שמהדהדת ואומרת – יש בורא לעולם. הנשמה שלנו היא ‘חלק אלוקה ממעל’, כלומר היא מציאות רוחנית המגיעה ישירות מבורא עולם. כמו כל דבר הרוצה להתחבר לשורשו, גם הנשמה שואפת לחזור לשורשה ומקורה, היינו בורא עולם. לכן בטבע הנשמה יש צימאון, השתוקקות, כיסופים וגעגועים לקשר עם בורא עולם. הנשמה אין לה מנוחה עד שהיא מרגישה קשר עם בורא עולם, וכאשר היא מרגישה את הקשר זהו תענוג נפלא שאין דומה לו בעולם. (ע”פ רמח”ל, דעת תבונות, סימן כד).

הבריאה והנשמה צועקים – יש בורא לעולם, יש מנהיג לבירה.

אז למה אנחנו לא שומעים?

אנחנו לא שומעים כיוון שיש מסכים גשמיים ומחסומים נפשיים המונעים מאתנו לשמוע ולראות דברים ברורים. אפשר להסיר את המחסומים. צריך קצת תרגול ומודעות עצמית. זה הכל.

הילד הקטן שלי אוהב לשחק ‘מחבואים’. אז עכשיו התור שלי להתחבא. כאשר אני מתחבא, המטרה שלי היא, שהילד הקטן שלי ימצא אותי לבסוף. נכון, אני רוצה שהוא יתאמץ, אבל אני מתחבא בצורה כזאת המאפשרת לו למצוא אותי. אחרת מה הענין? מבואר בספרים שה’עולם’ הוא לשון ‘העלם’. בורא עולם מסתתר בעולם באופן שנוכל למצוא אותו. נכון, צריך להשקיע מאמץ כדי לשמור על הבחירה החפשית, אבל הבורא מסתתר כדי שנמצא אותו. אחרת מה הענין, שנגשש כל החיים באפלה?

אז באמת אתה לא צריך אותי כדי לשכנע אותך, הבריאה והנשמה הם ישכנעו אותך – הם צועקים שיש בורא עולם. צריך רק להסיר את המסכים. כאן אולי אני יכול להציע כמה רעיונות.

כדי לראות את מציאות הבורא בעולם ולשמוע את קולות הנשמה צריך להסיר את כל ‘רעשי הרקע’, ואת כל הנחות היסוד. האדם צריך לעשות את עצמו ל’כלי’ המוכן לקבל מבט חדש על העולם בצורה נקיה וחפשית מהנחות יסוד. כידוע, כלי מלא לא יכול לקבל ולקלוט דברים חדשים, הוא מלא, ואין לו מקום לדברים חדשים. להיות ‘כלי’ פירושו לבחון את העולם מחדש, כמו דף חלק, כמו תינוק שעכשיו נולד והוא בוחן את מה שהוא רואה ללא ידיעות מקדמות או הנחות יסוד.

אני רוצה לשרטט בפניך את דרכי החקירה וחיפוש האמת הרוחנית כדי שתכיר את הדרכים השונות ותהיה מודע לאופי השונה של כל אחד.

כאמור, ישנם שני נתיבים לגלות את מציאות הבורא והתורה: דרך העולם – באמצעות השכל, ודרך הנשמה – באמצעות הלב והחוויה של הקיום. לכל נתיב יתרונות וחסרונות.

נתיב השכל: היתרונות – קל, מהיר, מדוייק, ניתן לניתוח שכלי חותך.

החסרונות – השכל מושפע מהלב והשוחד יעוור עיני חכמים. לפעמים הלב לא רוצה לקבל מסקנות מסויימות ולכן הוא מעקם את השכל.

נתיב הלב: היתרונות – עמוק, חזק, לא מושפע משום דבר, אי אפשר להתווכח עם חווית הקיום. ברגע שאדם חווה את מציאות הבורא הוא נמשך אחרי זה כמו ברזל אחרי המגנט.

החסרונות – דורש מודעות עצמית, התבוננות פנימה, תהליך הדורש זמן.

שואל יקר, ננסה ביחד לצעוד בכל אחד מהנתיבים, ללא ידיעות מוקדמות וללא הנחות יסוד, בצורה נקיה כאילו רק היום פגשנו את הבריאה בפעם הראשונה. אבל, אני רק פותח לפניך פתח קטן כפי המגבלות של שאלה באתר. יש עוד תהליך של חיפוש וחקירה שחשוב שתעשה בהמשך.

נתיב הבריאה (השכל):

אנא, תעצום את העיניים ותדמיין את עצמך בתוך חללית הנוסעת לירח. אתה שומע את רעש המנועים ורואה את החלל האין סופי נשקף מהחלון. והנה אחרי שעות רבות החללית נחתה על הירח. אתה יוצא החוצה ומתבונן בנוף אשר מסביבך. אתה מתחיל לטייל בכל הירח ולא רואה כלום, הכל שומם. פתאום אתה רואה משהו נוצץ. אתה מתקרב ורואה מנעול עם מפתח. מה המסקנה הברורה? מישהו יצר את זה! ואולי זה נוצר לבד במשך אלפי שנים מפיצוצים מתמשכים? מה פתאום. המנעול והמפתח מעידים בבירור, ללא שום ספק שמישהו יצר אותם.

שתי סיבות מחייבות יצרן: א] סדר ומורכבות. ב] תכלית ושימוש, כלומר, כל דבר שיש לו תכלית (מנעול כדי לתפוס, ומפתח כדי לסגור את המנעול) מחוייב שיש לו יצרן שחשב על התכלית. אפילו כוס פלסטיק פשוטה, יש לה תכלית של שמירת נוזלים. מישהו חשב על התכלית ותכנן את מבנה הכוס. המחשבה והתכנון מחייבים יצרן. אין אפשרות אחרת. תכלית ומקריות הם סתירה לוגית.

את ממשיך לטייל ומוצא לפניך משהו קטן בצבע ירוק. זהו בית חרושת ליצור סוכר. בית החרושת לוקח את מרכיבי האויר והמים, ויחד עם אנרגיה שלוקח מהשמש, הוא מייצר סוכר. (בכדור הארץ בית החרושת הזה נקרא עלה והתהליך נקרא פוטוסינתיזה). מדהים ומרגש! בית חרושת כזה בוודאי יש לו יצרן. אין אפשרות אחרת. הוא לא נוצר לבד. בית חרושת יש לו סדר מורכב ותכלית ברורה. מישהו תכנן ויצר את זה.

כאשר אנחנו מתבוננים על המנעול הפיזי ועל העלה האורגני, בזמן שאנחנו על הירח, בלי הנחות מוקדמות, בצורה נקיה, כמו תינוק שרק עכשיו הגיע לעולם, מי יותר מורכב? איפה היצרן ניכר יותר? בעלה, כמובן. החומר האורגני שיש בו חיים, הרבה יותר מורכב מהחומר הפיזי שאין בו חיות. זאת לא רק מורכבות, זה גם קשרי גומלין בין כל החלקים המביאים לידי יצור של חומר אורגני חדש – סוכר.

כותב הפילוסוף האמריקאי ריצ’רד טיילור (מטאפיזיקה, עמ’ 153-154): “אנו מוצאים סדר והרמוניה ואף יותר מכך – מסתורין ומורכבות שגם הלימוד והחקירה המעמיקים ביותר אינם יכולים להם. סטודנטים בעת הכשרתם המדעית עומדים לא פעם משתאים לנוכח המנגנון הנפלא של היקום, הנראה כאילו תוכנן ע”י מישהו. הם מגלים זאת הן בפרטים הקטנים בטבע, במיוחד ביצורים החיים, והן במרחבי השמים. סדר זה נוכח לפנינו כל הזמן, אך כמעט שאיננו מבחינים בו. כל כך אנו מורגלים אליו עד שאנו נוטים לראות בו דבר מובן מאליו… רוב האנשים חיים את חייהם מבלי שיבחינו בנס הניצב לנגד עיניהם כל העת…”.

אמר רבי עקיבא לאפיקורס אחד: כפי שהבית מעיד על הבנאי, וכפי שהבגד מעיד על האורג, כך הבריאה מעידה על הבורא (מדרש תמורה).

הבריאה צועקת – יש בורא לעולם. נפלאות הבריאה מוכיחות בבירור שיש יצרן למנגנונים המורכבים של הבריאה. צריך רק להתבונן בשכל ישר, בלי הנחות מוקדמות, ובלי נטיית הלב להכחיש את מה שרואים. צריך להיות ‘כלי’ ריק המוכן לקבל את הבריאה כפי שהיא באמת.

נתיב הנשמה (להרגיש מציאות ה’)

יש לנו הרבה רצונות. רוב הרצונות קשורים עם דברים שמחוצה לנו. יש בתוכנו רצונות יותר עמוקים, הקשורים לעצם הקיום שלנו. איך מגיעים אליהם? צריך הרבה שקט, הרבה מודעות עצמית, והרבה התבוננות כדי לקלף את כל השכבות החיצוניות של רצונות שאינם קשורים לעצמינו. בתהליך הזה של הקשבה לפנימיות האמיתית שלנו מתגלה רצון מאד עמוק לרוגע, שלווה, שמחה של תמימות, משמעות לחיים, אושר אמיתי, וכד’. הרצונות האלו הם רצונות הנשמה. הנשמה מחפשת קשר עם בורא עולם. אין לנשמה דבר יותר וודאי ממציאות הבורא, ואין לה דבר שהיא משתוקקת אליו יותר מקשר עם בורא עולם.

הפסיכותרפיסט ד”ר עוז מרטין מסכם את התהליך הזה (הכוח הפנימי, עמ’ 43-51):

לאדם יש שני חלקים בזהות העצמית: חלק חיצוני – ‘האני’, וחלק פנימי – ‘העצמי’.

‘האני’ זה הזהות העצמית והערך העצמי שנבנה מבחוץ, היינו ע”י החברה והערכים החברתיים הקובעים גדרים להצלחה, כשרון, הישגים וכד’. אבל האני הזה הוא חיצוני, ומלבדו קיימת מציאות נוספת, והיא: ‘העצמי’.

העצמי זוהי המהות האמיתית שלי, הגרעין הפנימי שקיים בתוכי, שאינו תלוי בהצלחות והישגים. העצמי הוא יותר מסך כל הכבוד, היופי, החכמה, הרכוש, הקשרים והידע שצבר ה’אני’ בחייו.

העצמי אינו זקוק לאישורים מבחוץ. הוא נצחי. זו הנשמה הנמצאת בפנים וזמינה לפגישה אמיתית בכל רגע, בתנאי שאיני מבולבל מרוב גירויים והסחות הדעת.

מי שמודע לקיומו של העצמי שלו, הוא אדם שיש לו גם דימוי עצמי חיובי, בטחון עצמי, ערך עצמי וכו’. העצמי הוא מקום של כוח מעצם היותו נצחי ובלתי תלוי. זהו כוח עצום המאפשר לכל אחד להצליח בהתמודדות עם אתגרים חשובים.

כתוצאה מההתנהלות שלנו בעולם עם ערכים הישגיים, התרחקנו מהוויתנו הפנימית. אנחנו בעצם לא יודעים איך בכלל להסתדר איתה, כי היא לא שיפוטית, לא כוחנית, לא מנצחת, ובדרך כלל לא מגיעה להישגים מוחשיים וברורים, בוודאי לא כאלה שאפשר להתפאר בהם בחברה.

ברגע שאנחנו משילים מעלינו את הזהויות השאולות שצברנו לאורך השנים, ונשארים עם הגרעין – יש שם מקום להתגלות של הכוח הנשמתי שלנו, לאלוקי שבנו. אנחנו יכולים למצוא שם מחדש את רצונותינו השורשיים, את השמחה הראשונית האבודה של קיומינו – אותה שמחה שאינה תלויה בזהויות שאולות שאינן שלי.

התועלת שאפיק מלפגוש את עצמי היא לחוות את הקיום שלי כבלתי מותנה – להיות בלי סיבה ללא צורך למדידה על ידי עצמי ואחרים , להיות בעל זכות קיום משום שבורא עולם ברא את המציאות, ואני חלק ממנה.

המקום שבו האני מחובר לעצמי הוא מקום של מנוחה. זו נקודה של מרחב ועוצמה. להיות ‘אדם המחובר לעצמו’ פירושו להיות אדם המצליח להיות מחובר לחלק הפנימי שלו מבלי להתעסק בהגנות שלו”.

הנשמה, עצם החוויה הקיומית הפנימית ביותר שלי, צועקת – יש בורא לעולם ואני משתוקקת להגיע לקשר ודבקות בבורא. כלומר, הרצון הפנימי והאמיתי ביותר שלי הוא לגלות את הבורא ולהתחבר אליו. הרצון הפנימי הזה היא הנשמה, ‘חלק אלוקה ממעל’. הנשמה היא התגלות הבורא בתוכנו! כדי להגיע להכרה של קיום מציאות הבורא ולחוות את מציאות ה’ בתוך פנימיות הלב צריך רק לקלף את השכבות ולהקשיב לקול הפנימי הזה.

סיכום

שואל יקר. יצאנו למסע ארוך בדרך קצרה – דרך תשובה באתר. המשך המסע כולו שלך. יש תהליך של חקירת השכל – ללא הנחות יסוד, והתבוננות הלב – ללא השפעות חיצוניות. אני מקווה שהצלחתי לפתוח בפניך פתח קטן לתהליך החיפוש של בורא העולם. אני משוכנע שברגע שתמצא את בורא העולם תמצא גם את התורה, שהרי בורא עולם לא ברא אותנו לחינם ללא מטרה ותכלית. מציאות הבורא מחייבת תורה – ספר הדרכה כדי לדעת מה מטרה של הבריאה ואנחנו עושים כאן בעולם.

אשמח לשמוע על המשך המסע שלך ולחשוב ביחד על תחנות חדשות שהגעת אליהן.

בהצלחה,

ישראל ל.

yisraell613@gmail.com