The Butterfly Button
התמקדות בקושי- טוב או רע???

שאלה מקטגוריה:

איזה כיף שאפשר לשאול כל מה שרוצים. ככה, בטבעיות, בלי לסנן.
תודה לכם!
בתקופה האחרונה אני מתעסקת יותר מידי בקושי ובכאב שלי ושל עברי.
ואני מרגישה שזה בדיוק הפוך מלהתמקד בטוב.
בדר”כ אני משתדלת מאוד להתמקד במה יש לי ולא במה אין וחסר וכידוע שחשוב להתבונן בחצי הכוס המלאה.
מה שקורה שבשביל לעזור לעצמי ולהתקדם בצורה בריאה יותר אני חייבת להתעסק ב”רע” ואני מרגישה שככל שאני דנה בו הוא הולך ומתעצם והטוב מפנה מקום לקושי ולחסר.
מרגישה שבמשך היום הצד השלילי הולך איתי. ככה קרוב. צמוד ממש.
ומרגישה שממש חבל לי.
לא יודעת מה לעשות?!
מצד אחד זה יהיה טוב בהמשך אך מצד שני כל המרירות הזאת וההתעסקות בה לא טוב כרגע.
מה עדיף להמשיך לעטוף את כל הקשיים בטוב ולהתעלם, כמו עד עכשיו או בכל זאת להמשיך ולפתוח ולהתעסק בדברים שמחדדים את הקשיים והחסר ובסופו של דבר(בתקוה) יביעו לרגיעה??
באמת מבולבלת בקשר לזה.
זה קצת סותר את מה שעד עכשיו, השאלה מה הכי נכון לי.
לא יודעת!
אשמח שתעזרו לי.
תודה רבה!

תשובה:

שואלת יקרה!

שאלתך הדהדה לי רבות במוחי ובליבי…

את מתארת דילמה ושאלות ביחס לדינמיקה וליחס שבין ההווה, העבר והעתיד. את רוצה הווה ועתיד טובים יותר מבחינה נפשית ולכן את חוזרת לעבר מתוך הבנה כי העבר ממשיך להקרין על ההווה ומשפיע עלייך ועליו. במובן הזה אני חושבת שאלוקים עשה אותנו דומים לו ושהחלוקה הברורה בין עבר הווה ועתיד מתקיימת במציאות החיצונית יותר ממה שהיא מתקיימת במציאות התוך נפשית שלנו….אולם, את מתארת כי תוך כדי התהליך של החיבור שלך לעצמך אובד לך איזון וכי את מתמלאת מדי בתחושות קשות של כאב ואולי של עוד דברים כגון מרמור או כעס או אשמה או האשמה…

התהליך שאת מתארת אותו הוא טבעי.

אנשים, כדי להגן על עצמם ולהישמר מפני כאב או מפני חוויות קשות מדי נוטים להדחיק את המשמעות הרגשית או את הרובד החוויתי וההכרתי של האירועים או היחסים או המקרים הכואבים אותם הם חווים. לשם כך נועדו מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים שלנו. אנחנו קצת מתנתקים או לא רואים או לא מרגישים או שוכחים כשבתמורה אנו מצליחים בצורה זו או אחרת להמשיך לתפקד.

בשלב מסוים מתרחשים אירועים בחיים המאתגרים את האופן ההגנתי של האישיות.

לדוגמה, אנחנו מתחילים לקלוט שהעבר נמצא בעוכרינו ומפריע לנו מלקבל את הטוב שאלוקים והחיים מציעים לנו. או אז מתחיל תהליך של חיבור, של הסתכלות אחורה ויצירת קשר והקשר בין מה שקרה לנו לבין מי שאנחנו ואיך אנחנו מפרשים את האירועים הנקרים בדרכינו ואת עצמינו. כך ובאופן הזה מתחיל תהליך של חיבור שהוא מאוד לא פשוט. משל למה הדבר דומה?

בוודאי את מכירה את ההתרחשות הגופנית שנקראת “נרדמה לי הרגל”. בשעה שאדם משנה תנוחה והרגל מתחילה להתעורר, אדם חש כאבים גדולים. גם בעולם הרגש קורה דבר דומה. חלקים כואבים שחווינו בעבר מתחילים מאוד להכאיב כאשר הם מתחילים להתעורר. במקרים רבים אנשים מרגישים שיש להם פחות כח, או שהמבנה התוך נפשי/ הפסיכולוגי ששרת אותם נאמנה בשנים בהם הכאב היה מודחק משתנה להם פתאום. הקושי הוא גדול מאחר ולוקח לאדם זמן להתארגן מחדש עם עצמו ועם החיבור לכאב. ובנתים הוא קצת או הרבה מתנדנד או מרגיש שהוא כבר לא ממש הוא אבל הוא גם לא מצליח להיות מה שהוא היה רוצה להיות…

אינני יודעת האם את עושה את התהליך הזה של החיבור מחדש לבד או בליווי של איש מקצוע. אינני יודעת מה היה הגורם שגרם לך עכשיו להתחבר ואיך את עושה את העבודה הזו.

אולם איבוד שיווי המשקל הפסיכולוגי הוא מאוד טבעי לשלב שבו את נמצאת.

אני כן שומעת אותך מנסה לעזור לעצמך ולהישאר מחוברת גם לכאב וגם לטוב שהיה בחייך או לטוב שישנו היום בחייך. את רוצה גם להצליח לשמוע את הקולות של הכאב ובו זמנית להרגיש את התקוה ואת הטוב.

מה שעוזר לנו במשימה הזו אלו קשרים ומערכות יחסים קרובות. אני רוצה להגיד לך כי חשוב וכדאי מאוד למצוא ולהדגיש קשרים קרובים ואוהבים שיש לך. עם בני אדם ועם אלוקים.

אהבה מסייעת לנו לסוך את עצמינו, למצוא סוכך מעל ומתחת לקושי, לעוול ולכאב. חברים וחברות תומכים בנו בתהליך של החיבור מחדש.

באם את עושה את התהליך הזה לבד, חשוב ומומלץ מאוד לפנות לאיש מקצוע שיהיה לידך, לצידך ואתך. באופן הזה, את תרגישי מוחזקת ותוכלי לסייע לעצמך לאין שיעור. אנא, אל תישארי עם זה לבד. זו טעות. גדולה.

אשמח לשמוע ממך באם תרצי יותר פרטים במייל הפרטי כדי לסייע לך בהכוונה למענה מדוייק יותר לצרכייך,

בתיה

batiaber@walla.com

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מתחרטת על החלטות שאני מקבלת
אני בת 24, יציבה ב״ה בחיים, בעלת עבודה מסודרת ובעלת ביטחון עצמי. אני מקדימה את הדברים האלו כי משהו לא מסתדר לי. מצד אחד אני בעלת ביטחון עצמי גבוה, יודעת מה אני רוצה, עם ראש על הכתפיים, אוהבת את עצמי – ומאידך, אין לי ערך עצמי. לאורך כל הדרך שאני...
אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
שופטת את עצמי דרך העיניים של אחרים
אני בחורה בת 21 ואני חושבת שיש לי מלא מעלות הבעיה שלי שאני לא מעריכה את עצמי נכון מאז ומתמיד נתנו לי את ההרגשה שאני לא בסדר וכך אני עד היום חושבת שלילי על עצמי איך אוכל לחיות את החיים שלי דרך העיניים שלי ולא דרך העינים של האחר ואוכל...
מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
אני מיותר בעולם?
נהנתי מאוד לקרוא את תשובותיכם המחכימות והמפורטות ואף למדתי מהן. מציגה את שאלתי בפשטות בלי הקדמות. אני לא רואה את עצמי ייחודית או משמעותית בשום תחום. לא הקמתי משפחה. אין לי הרבה קשרים משמעותיים. העבודה שלי די טכנית. גם בעבודת ה’ אני בינונית. בנוסף יש לי התמודדויות וקשיים (כמו לכולם)....
לקראת שידוכים ויש לי רק בחור אחד בראש...
קודם כל תודה רבה על אתר מדהים!! באמת מקום שיכול להכיל לב זה דבר מאד חשוב אז תודה לכם!! רציתי לשתף ולשאול על משהו.. האמת אני לא יודעת מאיפה להתחיל כי זה סיפור שמתפרס על כמה שנים טובות אבל אנסה בקצרה. לפני בערך 4 שנים… לא יודעת איך להגדיר את...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן