The Butterfly Button
תקופה רצופה התמודדויות

שאלה מקטגוריה:

קודם כל תודה רבה על האתר
אני לא יודעת איך להתחיל לכתוב את השאלה
אני בחרה חרדית רגילה כמו כל הילדות בגילי
אבל בחצי שנה האחרונה לצערי עברתי כמה דברים
פטירה של סבתא וגילו לאחותי מחלה נפשית שלא ממש אפשרי לחיות איתה כל הדברים האלו קרו בתוך חודש אחד ביחד והם מלווים אותי עד עכשיו גם חצי שנה אחרי הגעגוע לסבתא
והמחלה של אחותי שריסקה אותי באופן סופי.
אם לפני המחלה שלה עוד הצלחתי להמשיך את החיים כאילו הכל כרגיל ברגע שהמחלה שלה התגלתה והתפרצה עלינו ועל גיסי נגמרו לי החיים כי היה לי עם האחות הזאת קשר קרוב מאד
ואז הבנתי עד כמה זה היה קשר לא טוב והרסני בשבילי והמחלה שלה שינתה לי את החיים פתאום הפכתי להיות אמא במשרה מלאה לשני אחיינים שלי בגלל שאחותי לא מתפקדת וגיסי לא יכל לטפל בהם לבד ואני הסכמתי לעזור לו
ביום שהמחלה של אחותי התפרצה והייתי מרוסקת המורה שלי באה ושאלה אותי מה קרה ואני נשברתי וסיפרתי לה חלק מהסיפור וזה הטעות הכי גדולה שעשיתי כי אולי היא ניסתה לעזור אבל היא כבר יותר מידי מנסה ומתעניינת וזה גומר אותי היה לי כבר שנה אחת מורה כזאת שידרה לי חיים יותר מידי ופגעה בי בצורה מסויימת וזה גמר אותי אז ועכשיו זה קורה לי שוב אני יודעת שזה לא מתוך כוונה רעה אבל זה הורס אותי אני לא צריכה את כל ההיתעניינות הזאת היא גומרת אותי והורסת אותי ניסיתי לומר לה את זה בצורה יפה ולא הלך היא ממשיכה לנסות לעזור ולהתעניין יותר מידי לשלוח לי הודעות ולהוציא אותי לשיחות אישיות איתה שאחרי כל שיחה כזאת אני יוצאת עוד יותר שבורה אז החלטתי לחסום אותה לפחות בטלפון אבל מה אני יכולה לעשות? אין לי כוחות להתמודד גם עם זה וניסיתי כבר להגיד לה אבל לא הולך
אולי לכם יהיה עצה איך אני יכולה פשוט לגרום לה לרדת ממני ולעזוב אותי לנפשי כי הספיקה לי שנה אחת שעברתי סוג של פגיעה ממורה שהתחילה בדיוק ככה אני לא צריכה עוד פעם מספיק זה השאיר לי צלקות
וגם עם אחותי היא עכשיו חזרה לגורבבית והיא אמרה שהיא מקבלת סוג של טיפול והם גרים קרוב מאד אלינו באותו רחוב היא מנסה לחדש איתי את הקשר ואני די מבולבלת אבל אני לא יודעת אם לחזור לקשר כמו פעם או לשמור על קשר יותר מרוחק ופחות קרוב?
אולי לכם יהיה את התשובה
תודה רבה

תשובה:

שלום, שואלת יקרה!

לפני שאתחיל לכתוב לך אני רוצה להגיד לך שטוב שכתבת. נשמע שאת באמת עוברת תקופה מאוד לא קלה ומאוד מבלבלת. כאלה התרחשויות הן מאוד קשות להתמודדות גם לאנשים מבוגרים, ובמיוחד לבחורה "רגילה כמו כל הילדות בגילי". טוב שידעת לזהות שאת צריכה קצת סיוע בתקופה הזאת וגם טוב שפנית.

את כותבת על כמה נושאים בשאלה שלך ונשמע לי שדווקא הצירוף שלהם הוא זה שגרם לך הרגשה שאין לך כוחות להתמודד עם הדברים. נשמע שאת בחורה חזקה וגם מודעת למה קל ומה קשה לך. אני חושבת שאת נמצאת במן הצפה של אירועים בחיים שלך וקשה לך להתמודד עם כולם ביחד. לכן אני חושבת שכדאי לנסות לפרק את הדברים למרכיביהם ולענות על כל דבר במקומו. בדרך כזאת תוכלי לטפל בכל בעיה בפני עצמה אבל גם תרגישי אולי פחות הצפה ויותר סדר בראש. וצריך לזכור גם שכל התמודדות שאנחנו מקבלים בחיים היא הזדמנות שלנו ללמוד עוד קצת על עצמנו ועל העולם ולגדול למקום יותר בוגר ומבין.

את כותבת על הפטירה של סבתא שלך. זה דבר כואב וקשה בפני עצמו. כל פטירה של אדם קרוב גורמת לכל הסובבים אותו איזשהו ערעור בחיים. לפעמים הוא קטן ולא מאוד מורגש ולפעמים זה ממש רעידת אדמה שמלווה בהרבה השפעות. ובפרט כשיש געגוע כמו שלך יש געגוע לסבתא שלך…נבין שגם בלי ההמשך (עם אחותך ועם המורה שלך) זה כבר משקל כבד לילדה לסחוב בחודש אחד. זה באמת קשה מאוד ומטלטל מאוד. ככה שאני יכולה להבין שהיית לא בכוחותייך האידיאליים עוד לפני הסיפור עם אחותך. וממקום כזה קצת חלש וקצת מעורער, זה מאוד קשה להתמודד עם דבר גדול כזה, כמו מחלה נפשית של אחות, ובפרט בלי כלים לכך.

לכן קודם כל זה בסדר גמור שאת אומרת משפטים כמו "אין לי כוחות להתמודד גם עם זה" או "נגמרו לי החיים". באמת כל אדם בסיטואציה שלך היה מרגיש ככה. מרוקן וחסר כוחות.

מצד שני, זה שאת כותבת ומבקשת תשובה, זה מראה על כך שאת כבר מוכנה להתאושש ולגדל את עצמך למקום שיש לך אפשרות להתמודד אפילו עם דברים קשים כאלה.

הייתי רוצה לכוון אותך לקצת כלים בהתמודדות מול המורה שלך. אמנם זה נשמע דבר קטן בסיפור הכולל אבל נשמע שזה מאוד מציק ומפריע לך.

יש מפתח מאוד חשוב לחיים שלמדתי בשנים האחרונות ואני רוצה לתת לך אותו. הוא אומר, שכל אדם שעושה משהו, כל פעולה או כל אמירה שלו, זה נובע אך ורק מהדברים שהוא עובר עם עצמו. כלומר, נכון שבהתנהלות של המורה שלך נשמע שהיא רואה שאת במצוקה ולכן היא עושה הרבה פעולות – ואולי יותר מדי- כדי לעזור לך.

אבל בעצם אם היינו יודעים את כל הסיפור גם של המורה שלך זה היה מבהיר לנו שהמורה שלך גם היא אדם שפועל בגלל דברים שעוברים עליו. יכול להיות שמאוד קשה לה לראות בקושי שלך, והיא אפילו סובלת בעצמה מזה שהיא יודעת עם מה את מתמודדת, עד כדי כך שהיא רק רוצה להפסיק את הסבל של עצמה ולעשות כל מה שאפשר כדי שהקושי שלך יעבור. במצב כזה יכול להיות מאוד שלך יש הרבה כוחות נפש להתמודד עם הסיטואציה, אבל היא לא רואה את זה, כי בלי להתכוון היא ממש עסוקה בסבל של עצמה על איך שהיא חושבת שאת עוברת את המצב הזה. זאת אומרת שההתנהגות שלה בעצם בכלל לא קשורה למה שאת עוברת, אלא קשורה מאוד לפרשנות שלה לגבי המצב. אז את מבינה? זה נראה שהיא רוצה בכל דרך לעזור לך אבל בעצם זה לא ממש קשור אלייך.

אם ניקח דוגמא לזה, כשאנחנו עוברים ברחוב ורואים אדם שמתמודד עם מוגבלות פיזית כלשהי, לדוגמא שהוא נכה ברגליו או עיוור. יכול להיות שנחשוב "וואיי, איזה מסכן הוא…" ואולי נרגיש רחמים גדולים עליו וכאב גדול על מצבו. אולי גם נסתובב עם הסבל של עצמנו בגלל המצב שלו למשך כמה שעות. אבל בעצם יכול להיות שהאדם הזה מנהל חיים מלאים ומאושרים. יכול להיות (והרבה פעמים זה ככה), שהמוגבלות שלו לא עושה אותו מסכן אלא דווקא גדול מהחיים. שהוא מצליח לנהל חיים שלמים ומאושרים למרות המוגבלות והוא אפילו גדל מאוד מבחינה נפשית בזכות ההתמודדות הזאת. יכול להיות שיש לו כלים גדולים וטובים משלנו להתמודד עם קשיים גדולים כאלה. אבל אם אנחנו אנשים רגישים, אולי אנחנו נעביר את הדקות או השעות הקרובות בהרגשה של קושי וכאב גדול על אותו אדם, בעוד שהוא ימשיך בחייו הטובים. גם כאן את רואה שבעצם התגובות שלנו לא באמת נובעות מהמצב של האדם שמולנו, אלא מהפרשנות שלנו עליו.

וכך יכול להיות שהמורה שלך, שהיא מפרשת את המצב שלך ואת הכלים שלך להתמודדות איתו אחרת ממה שהם באמת, והפרשנות שלה את המצב גורמת לה להיות במצוקה ולכן היא פועלת כל כך הרבה, כדי להפחית את המצוקה שלה. שהיא תרגיש שהיא עזרה לך במשהו. שהיא אולי הוציאה אותך מזה.

אני חושבת שאחרי שתביני שזה לא קשור אלייך, יהיה לך קל יותר להגיד לה פעם אחת בנועם משהו כמו: "אני יודעת שהמורה מאוד רוצה לעזור לי ולתמוך בי, אבל כרגע מה שאני באמת צריכה זה שקט ולא הרבה לדבר על זה. אני יודעת לבקש עזרה כשאני צריכה ולהתמודד כשצריך. אני יודעת שיש לי את הכוחות לזה. אז תודה רבה על כל ההתעניינות אבל אני מבקשת להיות עם זה קצת לבד". זה לא חייב להיות כזה נאום, כן? אבל כן חשוב להגיד לה בצורה מכובדת אבל ברורה, שהעזרה שלה לא עוזרת לך כרגע אלא שיותר יעזור לך שהיא תפסיק. לפי מה ששמעתי מהמכתב שלך את יודעת להגיד את מה שעובר עלייך.

ואם נשים בצד רגע את המורה שלך ונדבר באופן כללי, אני חושבת שהתובנה הזאת, שאנשים פועלים מתוך מה שעובר עליהם בעקבות הפרשנות שלהם, היא תובנה שממש משנה את כל הקשר והיחסים עם אנשים. השיטה שעובדת עם התובנה הזאת ועוזרת לנו לראות את הדברים אחרת ולא להיות במצוקות בגלל מצוקותיהם של אחרים נקראת CBT. זאת דרך שבה מטפלים עוזרים להראות לאדם את המציאות בצורה אחרת ולתת לו נפרדות מהאנשים האחרים. נפרדות (מהמילה נפרד) זה אומר שאני אדם נפרד מהאדם שמולי. שמה שהאדם השני עושה או אומר מולי זה בעצם ממש לא קשור אליי, אלא למה שעובר עליו.

יש הרבה מטפלים בשיטה הזאת, שעובדת על שינוי המחשבות והפרשנות שלנו על דברים כדי שנוכל לחיות יותר בנחת בכל סיטואציה. אני ממש ממליצה לך ללכת לטיפול כזה, אפילו קצר, כדי ללמוד קצת על איך עושים את הדברים, במיוחד בתקופה כל כך מאתגרת כמו שאת עוברת עכשיו. אני לא חושבת שמשהו "לא בסדר" בך או בהתנהלות שלך, אלא חושבת שדווקא כיוון שאת חזקה ומודעת, יש לך הזדמנות לרכוש עוד כלים שיעזרו לך להתמודד עם מצבים קשים ומורכבים יותר. בהמשך אכתוב איפה תוכלי לנסות למצוא סוג של טיפול כזה.

אבל קודם רציתי להרחיב קצת על העניין עם אחותך.

נשמע שאחותך עברה משבר כואב. כמובן שהיא המתמודדת העיקרית ואני בטוחה שהיא עוברת תקופה מאוד קשה ומבלבלת. גם ברור לי שכל המשפחה מושפעת מזה. זה דבר טבעי שקורה בכל המשפחות שבהם קורה משבר כזה למישהו.

צריך לדעת שהתמודדות נפשית זה דבר שקורה. כנראה שכל אחד מאיתנו מכיר כמה אנשים מתמודדים בתחום הזה ולא יודע שהם מתמודדים. יש דרכים להתמודד עם משבר כזה, אבל חשוב להבין שזה תהליך ארוך טווח, שדורש טיפול גם של שיחות פסיכולוגיות וגם יכול להיות טיפול פסיכיאטרי (תרופתי). המשבר שהיא עוברת כמובן קשה לה מאוד וגם אם היא חזרה הביתה ומרגישה שהכל עבר, היא תצטרך לעבור תהליך משמעותי בעצמה, וכמה שאפשר יהיה לתמוך בה ובהם בתור משפחה זה יהיה טוב. אבל חשוב מאוד לדעת שגם המשפחה בעצמה מתמודדת. כל אדם שיש לו מתמודד נפשי במשפחה צריך גם הוא לקבל כלים להתמודד עם זה. את זה מבינים היום במשרד הבריאות ובכל הארגונים שעוסקים בעזרה רפואית לאנשים כמו עזר מציון. לכן יש היום קבוצות נשים וקבוצות גברים לאנשים שיש להם התמודדות כזאת במשפחה. דווקא לא המתמודד עצמו מגיע לקבוצות האלה (יש גם קבוצות למתמודדים עצמם) אלא המשפחה.

במקרה שלכם כדאי מאוד שגיס שלך יקבל כלים שיעזרו לו להתמודד עם המצב של אישתו, וכיוון שאת גם קרובה לעניין, אז גם יעזור מאוד לך לקבל כלים. זה נשמע אולי מפחיד ודבר שאף אחד לא היה רוצה להיכנס אליו מבחירה. אבל כמו שאמרתי לך, כל התמודדות שאנחנו מקבלים בחיים היא הזדמנות לגדול ולצמוח בעצמנו. ואחרי שתקבלו כלים להתמודד עם המצב של אחותך, זה לא רק ישפיע על כל החיים שלכם בהקשר של הקשר איתה, אלא גם ישפר ויתן לכם חיים הרבה יותר טובים עם עצמכם ועם כל האנשים בעולם. כי כשאדם גדל מתוך עבודה שהוא עשה על עצמו, הוא יכול להתמודד עם הרבה יותר מצבים וסוגי אנשים שונים.

אפשר ליצור קשר עם עזר מציון ולבקש את מרכז ייעוץ למשפחות. יש מרכז כזה בבני ברק, ירושלים ועוד ערים חרדיות שעזר מציון נמצא בהם. אפשר למצוא שם אנשי מקצוע כמו עובדות סוציאלית שיכולות לייעץ בצורה פרטית (אחד על אחד) או משפחתית (יועצת + משפחה) או להגיע לקבוצות של משפחות מתמודדים שמתקיימות במרכזים האלה. הם מאוד מקצועיים וזה בחינם. אם רוצים אפשר להיעזר בהם בלמצוא איש מקצוע פרטי שיכול לייעץ. גם בתחום המשפטי הם יכולים לעזור כמו להשיג זכויות שמגיעות לגיסתך מביטוח לאומי ומשרד הבריאות. זה הטלפון של מרכז ייעוץ למשפחות בבני ברק 073-3956218.

אני חושבת שאת עוברת תקופה קשה ומאתגרת. את ממש גיבורה שאת מתמודדת עם כל זה. אני חושבת שכדאי שתעזרי באנשים. לא כתבת כלום על ההורים שלך. איך הם מעורבים בכל הסיפור? הם מודעים לכל מה שעובר עלייך? אולי כדאי לקבל תמיכה מהם, או שהם בעצמם בבלבול וחוסר יציבות כרגע?

אשמח לדבר איתך בטלפון אם תרצי. כתבי לי מייל ואשלח לך את הטלפון.

אל תישארי עם הקשיים לבד. יש הרבה אנשים שיכולים לעזור לך להתמודד ואפילו לגדול.

טוב שכתבת ושיתפת. אני בטוחה שהרבה אנשים מתמודדים עם דברים ויכולים להיעזר באקשיבה דרך המכתב שלך.

בהצלחה רבה!

נעה עינב

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
איזה אבא אני אם אין לי סבלנות לתינוק שלי
רציתי לשאול אני מתמודד עם בעיה שאני לא מבין את השורש שלה וזה מסתכל אותי, ואשמח מניסיונכם לעזרה. אני נשוי ויש לי אישה טובה ב"ה וגם נולד לנו תינוק ראשון לפני חצי שנה אבל אני לא נהנה ממנו אני מרגיש שאני לא מספיק אוהב אותו ולא דואג לו ואין לי...
המשפחה של בעלי ממש פתוחה
התחתנתי עם בחור ממש טוב וירא שמים, בפגישות הוא עשה עלי רושם מעולה מבחינה ערכית, הבנתי שהוא מגיע ממשפחה פתוחה, אבל לא חלמתי עד כמה, מדובר במשהו שלא הכרתי לפני כיוון שאני מגיעה ממשפחה יחסית שמרנית, והם בסגנון פתוח מאוד, בעיקר מבחינת ההשקפה שלהם, זה מתבטא בנושאי שיחה שמתחילים עם...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן