The Butterfly Button
התמודדות עם ילד בן 18

שאלה מקטגוריה:

יש לי ילד בעוד שבוע בן 18 ילד בעיית קשב וריכוז יחד מדהים ילד שעזר,כיבד,אהב מקשיב והכל פתאום בשנה האחרונה התחבר לילדים לא משהו וניגרר הולך עם בנות ואין לי מושג מה עושים מדבר בחוצפה אלינו כהורים מתחצף זורק את המשפט “אני בן 18” אני יכול לעשות מה שאני רוצה נגרר אחרי ילדים בהתנהגות בשפה אני לא סומכת עליו בכלל עשיתי לו המון שיחות בצורה יפה עשה רושם שמקשיב אבל בפועל כלום ושום דבר אין סבלנות אין לי כוח אני מרגישה שאני כל היום בכוננות כאילו יקרה משהו מסתבך במשהו מה עושים חייבת עצה.

תשובה:

אמא יקרה,

כמה אני מזדהה איתך,

אני מבין את הקושי הזה ממקום כל כך קרוב אלי כהורה וכאיש חינוך, ומתוך המקום הזה אני רוצה לחלוק איתך כמה דברים שאולי יקלו מעליך ברגעים קשים שכאלו.

אם הייתי צריך לתת כותרות למצוקה שאת מתמודד איתה הם היו:

1. ילד עם בעיות קשב וריכוז

2. ילד בן 18- גיל ההתבגרות

וננסה לנתח כל אחד מהכותרות הללו.

“ילדי הקשב והריכוז הם ילדי החופש” משפט ששמעתי מידידי עו”ס ד”ר חיים דיין שמומחה בתחום זה, ילדי הקשב רואים את ההווה בלבד, הם לא מסתכלים צעד אחד קדימה, ולא בגלל שהם לא רוצים אלא לא יכולים, לנו זה מתפרש כתאווה כחוסר דחיית סיפוקים ועוד ועוד, אבל לאמיתו של דבר מקור תהליך קבלת ההחלטות שלהם מגיע ממקום שהם לא מסוגלים לחשוב מחוץ למשבצת שהם עומדים בה ברגע זה.

זה יכול להתבטא בזמנים משלהם, בחוסר ביצוע מטלות, בשיח חצוף, ועוד, הם חיים את הרגע הנוכחי, כל רעשי רקע של מחשבה מה תהיה התוצאה של צעד זה מושתק אצלם באופן אוטמטי, אלו הם רעשים שמפריעים להם מאוד בחיים, והם עושים הכל כדי להשתיק אותם.

ולכן כל כללים של מסגרת ביתית ובית ספרית, או של מקומות עבודה, קשה להם ליישם, חיים דיין שידיו רב לו בתחום זה ממשיל את ילדי הקשב לעיגול, כאלו שמסתובבים סביב עצמם, ואת החיים הנורמטיביים (אותנו) למרובע, עכשיו בואו ננסה להכניס עיגול למרובע ונבין בדיוק איפה הפער, בפינות!! שם נוצר פער על אף שבמרכז העיגול והריבוע הכל נראה זהה והם נראים דומים.

ילדי הקשב לא מסוגלים להיות בריבוע, במסגרת שעושה להם גבולות, הם חיים בעיגול שאתה לא מזהה בו את הגבולות הישרים אלא רק את הגמישים המתעגלים.

נעבור לכותרת השניה- גיל ההתבגרות, גיל 18 זה שיא השיאים של המצב הזה, ולא רק מבחינה פיזית הוא חש שינויי התבגרות, אלא המוח שלו באמת עובר תהליך שכזה, ישנם תאים במוח שעוברים עיבוד שניתן לראות את זה במעבדה של ממש, שגורם להם לחוסר נוחות רגשית, מה שמביא אותם לידי החלטות וגירויים קיצוניים כדי להנכיח את עצמם מול הצפה של רגשות פנימיים שמבלבלים אותם מאוד, וזה פירושו של המרד והחוצפה, הזלזול, וכל הבעיטה במוסכמות, זה מגיע מרצון להנכיח את עצמו בתוך הצפה אין סופית של רגשות ובלבולים, דומה הדבר לאדם שסובל ממחלת עור שגורם לו דחף לגרד, העצב של אותו מקום דורש הנכחה, ועל אף שזה פוצע ומדמם ניתן לראות אנשים סופר אטלגנטיים מתגרדים עד כדי זוב דם, כי העצב דורש את ההנכחה שלו, בדיוק כך הבן שלך עכשיו, הוא מתגרד נפשית עד זוב דם ממש כי העצב הרגשי שלו דורש את זה.

עכשיו בואי נעשה תרגיל חיבור פשוט של 1+1 , גיל הבגרות + ילד של קשב וריכוז (עיגול ומרובע…) התוצאה= התמודדות קשה עד בלתי נסבלת והגיונית לילד בן 18, הוא נמצא בתקופה סופר רגישה ומורכבת עם טלטלות נפשיות ורגשיות שאנחנו כמבוגרים לא נצליח לשרוד אותם!! רק הם כי הם בני 18 עם כוחות על טבעים שה’ נותן להם מצליחים עדיין להוציא את עצמם מהמיטה כל בוקר…

אז מה הפתרון לזה?

ידידי הדגול הרב דן טיומקין חיבר ספרים בנושא ובעיקר מפרסם סרטונים רבים והסבר מורחב שניתן בעיקרו ע”י הרב אורי זוהר זצ”ל, וכל דבריהם מבוססים על שיטות מחקריות ובעיקר תורניות בהנחיית גדולי ישראך זצ”ל, יש רק פתרון אחד ויחיד לתקופה הזו, ולפני שאכתוב מה הפיתרון אני מבקש ממש לקרוא בקול של ממש בפה ואולי גם לצעוק את המילים הבאות ולכתוב לך אותם בחדר שלך על הדלת שתראי את זה 100 פעמים ביום: “הבן שלי לא אשם במצב שלו, הוא מתמודד עם בעיית קשב וריכוז שבורא עולם נתן לו במתנה, הוא מתמודד עם בעיית גיל הנעורים שגם את זה בורא עולם נתן לו, והפתרון היחיד זה לתת לן את מה שבורא עולם נתן לי כאמא לתת לו, וזה הפתרון היחיד ממש: אהבה!! אהבה!! אהבה!!”

עכשיו תקראי את זה שוב ושוב ורק אחר כך תמשיכי לדברי הבאים.

כתבת בתוך הדברים את המשפט הבא:

“אני לא סומכת עליו בכלל ”

בואי תביני כמה זה בדיוק ההפך ממה שהילד זקוק לו עכשיו, אהבה תגרום לו לרגיעה נפשית פנימית, אהבה תגרום להרגיש רצוי ונאהב, אהבה תגרום לו להבין שאוהבים אותו, אבל כשאת עושה את השיחות שאת מציינת ככל שהם יהיו טובות זה כמו להסביר לאותו מתגרד שזה לא כדאי לו להתגרד… לא רק שהוא לא שומע את זה אלא הוא מבין שאת לא מבינה אותו בכלל וזה רק מרחיק את הקשר ביניכם.

אין מילים שיכולים לסייע בתקופה הזו, וגם לא תרופות, וגם לא כללים, יש כלל בודד: אהבה בכל מצב ובכל תנאי!!

אם תריבי איתו על הבנות, על החוצפה, על הזלזול, תרוויחי רק דבר אחד: נתק מהבן שלך!! אם תשפיעי ותעריפי עליו אהבה בלי סוף תרוויחי את הילד שלך לנצח!!!

לאהוב בכל מצב ובכל תנאי, לא משנה מה הוא יעשה, תביני מה המקור של זה, תקראי שוב את מה שכתבתי לך, ומניסיון רב שנים עם מאות נערים! זה הפתרון היחיד בלבד!!!

לא שיחות, לא גבולות, לא כעסים, אהבה בכל תנאי ובכל מצב.

אחרי שתמלאי את המצברים שלו בים של אהבה אינסופית תוכלי לבקש ממנו כשתשבי איתו במסעדה לארוחת בוקר אם הוא מסכים בבית לא להוציא את האייפון, בבית לשמור שבת, בבית לדבר בדרך ארץ ליד האחים שלו, אבל את זה תבקשי רק אחרי שמצבורי אהבה שלו מלאים ומפוצצים לגמרי, רק אז תוכלי לבקש ממנו בעדינות ובאהבה בקשות שתסגנני אותם בעדינות וכל פעם רק בקשה אחת ובתנאי שזה באווירה טובה ומתאימה.

אמא יקרה, זה לא קל, אבל בורא עולם לא נותן התמודדות בלי תרופה, לך כאמא לכם כהורים יש באופן טבעי מפעל של תרופות לבעיה שכזו, מפעל של ייצור אהבה, כי רק כך תצליחו לשמר אותו קרוב אליכם, כי גיל הבגרות לא לנצח.

בסיום דברי אמליץ לכם לקרוא את ספרו של הרב דן טיומקין בנושא זה: ADHD כוחות העל של ילדי הקשב

כמו”כ לקבל הדרכה ליווי ויעוץ במכון הקשב של עו”ס ד”ר חיים דיין שידיו רב לו בתחום זה

עוד תראו ממנו הרבה נחת רק צריך השקעה וסבלנות ומלא אהבה

אברהם ב.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לעזור לבן שלי -בחור בישיבה קטנה
בני בן ה16 בישיבה, בחור בינוני, סנדוויץ בין שני אחים “מוצלחים”. בתקופה האחרונה מאוד חסר חשק-אמנם קם לתפילה מעצמו והולך (אני חושב) לישי”ק (שעור ג) אבל נראה קצת עצוב. מאוד מתענג מטיולים (מארגן ומוצלח בזה). איך אני ממשיך ולאן אני פונה. אציין שסוג הישיבה היא כזאת שאינני רוצה לערב אותה...
איזה אבא אני אם אין לי סבלנות לתינוק שלי
רציתי לשאול אני מתמודד עם בעיה שאני לא מבין את השורש שלה וזה מסתכל אותי, ואשמח מניסיונכם לעזרה. אני נשוי ויש לי אישה טובה ב”ה וגם נולד לנו תינוק ראשון לפני חצי שנה אבל אני לא נהנה ממנו אני מרגיש שאני לא מספיק אוהב אותו ולא דואג לו ואין לי...
לחוצה ממה שהמשפחה המורחבת יחשבו עלינו
אני בת 36 אמא ל5 בנות מגיל 2 ועד 12 מגיעה מבית חסידי לפני כמה שנים עזבנו אני ובעלי את עיר מגורי מילדות ועברנו לעיר מעט מרוחקת ואת בנותי הכנסנו למוסדות שלא קשורים לחסידות ממנה ההגענו מאז אני מרגישה שיש לי מין פחד להיפגש עם אחיותי החסידיות יותר שאני מתביישת...
אובדי עצות עם בת ה9 שלנו
לאחרונה יש לנו התמודדות לא פשוטה עם ביתנו בת ה9 זה מתחיל בחוסר חשק ללכת לבית הספר וממשיך באי עשיית שיעורים ובחודשים האחרונים גם לא עושה את העבודות בכיתה יש לציין שבשנה שעברה הייתה מצויינת ורק בשנה הזאת חלה הדרדרות בלימודים גם בהתנהגות בבית המצב לא פשוט כאשר כל דבר...
התמודדות עם ילד בן 18
יש לי ילד בעוד שבוע בן 18 ילד בעיית קשב וריכוז יחד מדהים ילד שעזר,כיבד,אהב מקשיב והכל פתאום בשנה האחרונה התחבר לילדים לא משהו וניגרר הולך עם בנות ואין לי מושג מה עושים מדבר בחוצפה אלינו כהורים מתחצף זורק את המשפט “אני בן 18” אני יכול לעשות מה שאני רוצה...
הבן שלנו בקשר עם בנות?
מסיבות שונות יש לנו חשד שהבן שלנו בן 17 מנסה קשר עם בנות. רק חשד. ילד טוב, הולך בתלם, לומד טוב (ישיבה תיכונית, אם זה משנה). מה נכון לעשות? איך לגשת לנושא? האם צריך בכלל להמשיך לברר את החשד כל עוד אין משהו ברור? האם כדאי לדבר איתו על זה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן